טור אישי: מועמדים המכרזים על מועמדותם לראשות העיר מוקדם מידי

הכרזה התמודדות מוקדמת

"אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום" נאמר בתבונה ובחכמה רבה בספר משלי (כ"ז, א'); לאור "מבול" ההצהרות על התמודדות אפשרית לראשות העיר נתניה אשר היו מנת חלקנו לאחרונה, נדמה לי כי עצה נבונה זו די נשכחה מלבם של אותם מקדימים להצהיר.

בכל הנוגע למרבית מוחלטת של תושבי העיר (מלבד מספר מצומצם ביותר של תושבים העוקבים באופן אינטנסיבי אחר האקטואליה התמקומית), ההצהרות והשיח הפוליטי שמתקיים עכשיו ישכחו מהתודעה עד למערכת הבחירות הבאה. מכאן נראות לי ההכרזות הללו מוקדמות ונמהרות מידי, במיוחד כאשר לא ממש ברור מי יהיו המועמדים האחרים וכאשר עוד ודאי צפויות ההתפתחויות נוספות ואולי מפתיעות במישור הפוליטי המקומי והארצי.

בכל מערכת בחירות קיימת תופעה המכונה: "מומנטום"; על מנת שמועמד מסוים יצבור תאוצה - הטיימינג הוא למעשה הכל! מועמד שמקדים לעלות על הרכבת או מפספס את הגל הקובע ונכנס למירוץ מאוחר מידי, עלול להפסיד את מערכת הבחירות רק בשל העתוי בו הכריז על המועמדות. דוגמא טובה למי שהמתין יותר מידי והתרסק בשל כך הוא רודולף ג'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר, שנחשב בעבר למועמד מוביל לנשיאות ארה"ב ואשר החליט להכנס לפריימריס של המפלגה הרפובליקנית בשלב מאוחר מידי ובשלב הזה מועמדותו כבר לא הצליחה להתרומם.

דוגמא הפוכה של מועמד שעלה כמו מטאור, אך נשחק ברגע הקובע הוא המקרה של מושל וורמונט לשעבר, ד"ר הווארד דין, שהפך תוך שנה ממועמד אלמוני נטול תמיכה, למועמד מוביל בפריימריס של המפלגה בדמוקרטית לנשיאות ארה"ב בשנת 2004. דין שנהנה מפופולאריות בעיקר בשל התנגדותו למלחמה בעיראק, התרומם הודות לקמפיין חדשני שהתבסס על שימוש מסיבי באינטרנט. הקמפיין הביא ליצירת בסיס תמיכה עממית רחבה במועמדותו, אולם בדיעבד היא באה מוקדם מידי וההתרסקות הייתה מהירה וכואבת.

אדיר בנימיני

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

טור אישי: הבחירות לפרלמנט האירופאי

אידיאולוגיה אירופאית/ אדיר בנימיני

הפרלמנט האירופי הוא ניצחון האידיאולוגיה על פני הלאומיות, וזה קורה באירופה אשר רק במאה שעברה נקרעה לגזרים על רקע עליית הלאומיות שגבתה מחיר יקר בדמים (תרתי משמע).

השבוע נערכו הבחירות לפרלמנט האירופי וקרוב למחצית מתושבי אירופה מ-27 מדינות שונות מימשו את זכותם להצביע. בין השאר, הודות לאחוז ההצבעה הנמוך ניצח הפעם הימין האירופאי ניצח את הבחירות.

התופעה המעניינת ביותר בעיניי - בכל הנוגע לדינמיקה המאוד מעניינת של הפרלמנט האירופאי - נוגעת לניצחון הברור של האידיאולוגיה על הלאום. לרבים אולי זה יראה דבר טבעי שפוליטיקאים ממפלגות שונות וממדינות שונות ישתפו פעולה על רקע השקפת העולם שלהם ויעדיפו אותה על הזהות הלאומית שלהם, אבל העובדות ההיסטוריות מצביעות על כך שרק בראשית המאה הקודמת, התזה הזאת התרסקה לרסיסים.

קרל מרקס (1818-1883) מייסד האסכולה המרקסיסטית (ביחד עם פרידריך אנגלס) שהבליטה והעצימה את הניגוד שקיים כביכול בין מעמד הפרולטריון (המיוצג היסטורית על ידי השמאל האירופאי) לבין המעמד הבורגני (המיוצג היסטורית על ידי המרכז הליברלי והימין), מעט הקדים את תחזיתו בעניין זה. לפי השקפתו של מרקס וממשיכי דרכו, לפועל הצרפתי היה למשל יותר במשותף עם עמיתו הפועל הגרמני או האיטלקי, מאשר עם הבוס הבורגני שלו על אף השתייכותם לאותו הלאום. זהו הרציונאל שעומד מאחורי הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו". גישה זו מקדשת את התפיסה כי לפועלים, לתעשיינים, לשוחרי איכות הסביבה, להליברלים ולשמרנים ממדינות שונות, יש יותר במשותף מאשר עם יריביהם הפוליטיים מבית.

תזה זו התנפצה לכל עבר עם פריצת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914; חסידים רבים של תורת מרקס וראשי איגודי הפועלים השונים היו משוכנעים בלב שלם (ועד הרגע האחרון) כי אין סיכוי שתפרוץ מלחמה, כל זאת שכן אין כל היגיון בכך שבני מעמד הפרולטריון ממדינות אירופה השונות ילחמו אחד כנגד השני. מציאות זו כאמור התבדתה מהר מאוד, שכן הסתבר כי כוחה של הלאומיות היה חזק יותר והיה בה בכדי לגבור על המאפיינים המשותפים. ידוע למשל שאם ההחלטה לצאת למלחמה נעצרו במהלך אותו הלילה ראשי איגודי העובדים על מנת למנוע למשל את השבתת תנועת הרכבות, שכן בלי רכבות היה מתעורר קושי לשנע במהירות את עשרות אלפי החיילים לחזיתות השונות.

לאור המבט ההיסטורי הזה על הפוליטיקה האירופאית, יש לדעתי מקום להסתכל היום באור אחר על שיתוף הפעולה המרנין במסגרת הפרלמנט האירופאי, בו האידיאולוגיה גוברת על הלאום ואין לראות בכך כדבר מובן מאליו.

אדיר בנימיני
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

טור אישי: שני המרכיבים של מערכת אכיפת החוק

דיכוטומיה נוסח חוק וסדר

לפני קצת יותר משבוע התבשרנו כי עו"ד אורן שבת מנתניה פנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד מני מזוז, בכל הנוגע לאופן אכיפת חוק העזר העירוני המסדיר את סוגיית תליית מודעות ושלטים ברחבי העיר נתניה (ראו: http://www.netanyanow.co.il/?l=he&a=6921).

עו"ד שבת מציין בין השאר בפנייתו כי אין אומנם חשש בליבו באשר ליושרם של פרקליטי הלשכה המשפטית בנתניה, "אולם הסיטואציה מעמידה אותם בניגוד אינטרסים משמעותי" בין היותם עובדים של הרשות המקומית, לבין מחויבותם ל"דבוק בכללי המשפט הציבורי".

הסדרת מעמדם המיוחד של פרקליטי הלשכה המשפטית העירונית היא אכן סוגיה מורכבת, אך יחד עם זאת, מן הראוי לציין ואף להדגיש כי על פי חוק קיימת הפרדה ברורה בין כפיפותם המקצועית לבין כפיפותם המינהלית. היועצת המשפטית, התובעת העירונית וכל משפטני הלשכה המשפטית כפופים מקצועית לפרקליט המדינה וליועמ"ש לממשלה ורק במישור המנהלי לראש העירייה. מכאן שככלל שום גורם ניהולי או פוליטי בעיריית נתניה אינו יכול, על פניו, להתערב בהחלטות של התביעה העירונית, ובפרט כאשר מדובר בהחלטת התובעת העירונית להגיש או לא להגיש כתב אישום כנגד פלוני או אלמוני.

בטרם נבחן באם מאן-דהו בעירייה הסיג את הגבול ו"פרץ את הגדר" של הלשכה המשפטית, הרי שיש לבחון לפני כן עניין מהותי ובסיסי אחד והיא השאלה האם "תפוח האדמה הלוהט" בכלל נמצא כבר בידיה של התובעת העירונית או אם לאו. עד כמה שהבנתי משגת מתוך הכתוב הריש שלא אם בדיקה כזו אכן נעשתה.

כל קורא עיתונים מצוי וכל מי שצפה אי פעם בפרק של סדרת הטלוויזיה "חוק וסדר" יודע כי מערכת אכיפת החוק מחולקת באופן דיכוטומי לשני גורמים: המשטרה והתביעה הכללית. באנלוגיה לעניינו, הרי שהמדובר בפיקוח העירוני ובלשכה המשפטית. מכאן נדמה לי שלמותר לציין כי אין זו תפקידה של התובעת העירונית ללכת ולחפש בכוחות עצמה חומר מרשיע כנגד איש. תפקידה הוא לקבל חומר מעובד מהפיקוח העירוני ועל פי הדו"חות שמוגשים לה לבחון את חומר הראיות ולהחליט באם קיים מקום להגיש כתב אישום. זאת על בסיס המבחן הנודע של "סיכוי סביר להרשעה".

על הדרג הניהולי והפוליטי בעירייה חל כאמור איסור מוחלט לבצע כל ניסיון התערבות בהחלטות התביעה העירונית ואם אכן קיימים בידיו של גורם כלשהו ראיות קונקרטיות כי נעשה ניסיון התערבות מעין זה, הרי שהמדובר בעניין חמור ביותר ומן הראוי שראיות אלה יחשפו לציבור. לשיטתי לא די בהקשר הזה בהפרחת ספקולציות או רמיזות לאוויר. אומר שלדידי באם אכן קיים חשש כלשהו לניגוד עניינים או חלילה מאיבוד מקום פרנסה, יש לחפש אותו באגף עירוני אחר ולאו דווקא בלשכה המשפטית, אשר נהנית כאמור מעצמאות מקצועית בלתי מבוטלת.

בשולי הדברים עלי לציין למען הסדר הטוב ולמרות כל האמור לעיל כי אני בהחלט תומך, בלי כל קשר ובאופן מלא, בצדקת המאבק אותו מנהל עו"ד שבת לאכיפה שוויונית של חוקי הבחירות. האכיפה בכל הנוגע לשלטי הבחירות חייבת להיות שוויונית ללא משוא פנים וכזו המשקפת את המציאות האובייקטיבית. יש לברך כל גורם הנוטל על עצמו משימות מעין אלה למען ישמר עקרון שלטון החוק. בתום מערכת הבחירות הקודמת ניהלתי אף אני מאבק דומה, שכן אין להשלים עם תופעה שהחוק נאכף באופן סלקטיבי על ידי הרשות המקומית ואידך זיל גמור בדבריו הנבונים והנחרצים של כב' השופט יצחק זמיר בפסק הדין בעניינה של זקין (בג"צ 6396/96 סימונה זקין ואח' נ' ראש עיריית באר שבע, פ"ד נג(3) 289), שם הסירו פקחי העירייה בבאר שבע רק שלטים שהיו בגנות ראש העיר ולא נגעו בשלטים האחרים או אלה שהיו בעדו.

אדיר בנימיני
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com