סופו של עידן

שבוע חלף מאז הישמע הבשורה המרה וקשה ממש להלום את העצבות והכאב. סופו של עידן בעיר נתניה. בפוסט הקודם כתבתי על נקודת הזמן בה ההיכרות שלנו העמיקה, במשלחת המשותפת לנורבגיה. במהלך ימי השבעה נפגשתי עם כמה שותפים למסע הזה, וחלקנו זיכרונות משותפים. 

הרשתות החברתיות התמלאו בשבוע האחרון בפוסטים על מרים פיירברג-איכר; היה מי שהגדיר זאת כהתפוצצות ממש של כל מי שהכיר אותה באופן אישי, וגם רבים ורבות שכלל לא הכירו או שהכירו אותה באופן שטחי ביותר. מרגש היה לקרוא כמה אנשים ראו בה מודל השראה.

בעיתונות המקומית הקדישו את כל הגיליון השבועי לפרסום ההספדים.

 

מצ"ב דברי הפרידה מתוך הכתבה באתר החדשות המקומי "נתניה-נט": "פורצת דרך, מאירת פנים ומורה לחיים: פרידה ממרים פיירברג איכר ז"ל"

הפניות המופנות אלי להתמודד לתפקיד ראש העיר נתניה הולכות ומתרבות; משרד הפנים הכריז שהבחירות יערכו ביום ה-20/01/2026. הודעתי לכל מי שפנה שההחלטה בנושא תתקבל רק לאחר היוועצות עם ראשי המפלגה אותה אני מייצג ובה אני חבר "יש-עתיד". בסופו של דבר זו אינה החלטה אותה אוכל לקבל לבד. כמי שכל חייו הפוליטיים היה נאמן למסגרת הפוליטית בה הייתי חבר, בתחילת הדרך ב"שינוי" ועכשיו ב"יש-עתיד", כך אשאר ואנהג תמיד. ישנם לא מעט גורמים שרואים עצמם כמועמדים וכשלעצמי אעשה את הכול על מנת שהמחנה שלנו יתכנס סביב מועמד אחד בלבד. בין אם זה יהיה אני, ובין אם זה יהיה גורם אחר. בעל הסיכוי הגדול ביותר לנצח, האלקטבילי ביותר, הוא זה שצריך להיות המועמד. למדנו שיעור חשוב מיו"ר המפלגה שלנו, יאיר לפיד, שלמען השגת המטרה צריך לעתים להניח את השאיפות האישיות בצד. תמיד הרגשתי, בכל תקופתי בשירות הציבור שאף פעם אין לקדש את האמצעי, אלא לקדש את המטרה. כך גם למדתי מטומי לפיד המנוח, שאמר לי באחת משיחתנו ש"מפלגה היא אמצעי להגיע לשלטון ולא מטרה בפני עצמה", ולכן בעצם אין לקדש את המפלגה על חשבון השגת המטרות שהצבנו לעצמו. טובת המדינה קודמת לכל. במפלגת שינוי היו חברים מסוימים, שהיו בעלי תודעה דומה לזאת שהייתה במפא"י ההיסטורית, שלמפלגה יש ערך מקודש. במפא"י היו רבים שסברו שטובת המפלגה מצטלבת עם טובת המדינה. להבדיל, אנחנו כאן לשרת מטרות שהן מעל לכל שיקול או אינטרס פוליטי נוגד.

עו"ד אדיר בנימיני

 ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law

"כשאנו מתאבלים על לכתה של דמות גדולה מהחיים, אנחנו גם מתאבלים במידה רבה על עצמנו. כפי שהיינו. כפי שאנחנו כבר לא"

קשה לי לעכל ולהשלים עם העובדה שראש העיר שלנו, מרים פיירברג-איכר הלכה מאתנו. זה עדיין בלתי נתפס. מאז הישמע דבר הבשורה על מותה הרגשתי כמו שאיבדתי קרובת משפחה. 

כפי שכתבתי בדברי ההספד שלי, מאור פניה היה סימן ההיכר הראשון שלה; ומאור הפנים אינה תופעה חיצונית בלבד, אלא תופעה המשקפת דברים שבלב וסגולות שבאופי. 

הייתה לה נוכחות מרשימה, שהקרינה המון סמכותיות. בכל פעם שהיא נכנסה לאולם או לחדר אי אפשר היה לפספס עובדה זו. מעטים יש להם נוכחות עוצמתית שכזו. ראש עירייה שהפכה לאגדה עוד בחייה.

ההיכרות שלנו העמיקה, כבר במהלך הקדנציה הראשונה שלי במועצת העיר, כשהיא הזמינה אותי להצטרף אליה למשלחת עירונית לעיר התאומה שלנו סטוואנגר בנורבגיה. הייתי אז צעיר, באמצע התמחות במשפטים בפירמת עורכי הדין "אילת ודוד גולן". האחרון לא ממש התלהב לשחרר אותי לנסיעה. מרים ניגשה אלי במהלך ישיבת המועצה ושאלה אם אני מצטרף. סיפרתי שהבוס לא ממש רוצה לאשר לי חופשה, במהלך עונת המשפט. מרים ביקשה את מספר הנייד שלו, יצאה מחדר ישיבות המועצה והתקשרה אליו. לאחר השיחה נאלץ עו"ד דוד גולן להסכים לשחרר אותי לנסיעה, כי הרי אי אפשר לומר 'לא' לגברת הראשונה של נתניה. בבוקר למחרת הוא פתח את שיחת הבוקר ואמר לי: "בנימיני, אתמול בערב קיבלתי טלפון מאישה מאוד נכבדה..."

במסדרונות בית המשפט הייתה זאת עורכת הדין, סנ"צ ענת לינדר, שהעניקה לי את הכינוי "'הקנצלר". מרים פיירברג-איכר הייתה קוראת לי בפומבי ובחיבה רבה "'מר סוקרטס", וזאת בשל חיבתי לעולם הקלאסי, אהבתי לספרי הגות ומנהגי לצטט מידי פעם בישיבות מפי הוגי-דעות אלה. כשהענקתי לה עותק מספרי "הדרך לכנסת - על מקורותיה של שיטת הבחירות בישראל", הוספתי עבורה הקדשה ארוכה, מכל הלב, בו סיפרתי לה כמה אני אוהב ומעריך אותה. 

אני חש שביחד עם חבריי למועצת העיר, התייתמנו ממורה-דרך, מורה-לחיים, שהנחתה אותנו לאורך כל שנות היכרותנו המשותפת במידותיה הטובות. מבכה אני לא רק סופה של חברות עמוקה ושותפות רבת שנים עימה, כי אם סופה של תקופה - תקופת עוז והדר שחלפה ולא נראה עוד כמוה. סופו של עידן מפואר בתולדות העיר נתניה.

אם לקחת השראה מן הציטוט המפורסם מפי הסופרת, ג'ואן דידיון, כשאנו מתאבלים על לכתה של דמות גדולה מהחיים, כמו שהייתה מרים פיירברג-איכר כבר בחייה, אנחנו גם מתאבלים במידה רבה על עצמנו. כפי שהיינו. כפי שאנחנו כבר לא. כפי שיום אחד כבר לא נהיה יותר.

צילום מהמסע המשותף לנורבגיה בשנת 2007

נ.ב - בימים האחרונים אני מקבל עשרות פניות מתושבים להכריז על מועמדותי לראשות העיר, כמועמד בעל הניסיון, הוותק וסט הכישורים המתאים ביותר. הודעתי לכל תושב שפנה אלי באמצעות הטלפון ו/או הרשתות החברתיות, שגזרתי על עצמי שלא לעסוק בפוליטיקה בשבעת ימי האבל ("השבעה") על ראש העירייה שלנו. ביני לבין עצמי, ברור לי שאני רואה את עצמי כמועמד ראוי ומתאים לראשות העיר נתניה. ההחלטה הסופית בנושא תילקח רק לאחר עריכת סקר עומק בנושא. עמדתי הינה שהמחנה הדוגל בערכים הציוניים המקוריים, הרוצה לשמור על צביונה של העיר נתניה, חייב להתאגד סביב מועמד אחד. ככל ובסקר יתגלה כי קיימת תמיכה רחבה בי (מה שאני מאמין שיקרה לאור פעילותי רחבת ההיקף והניסיון הרב שצברתי), כמי שמייצג את הציבורי הציוני-ליברלי בכל שנות כהונתו במועצת העיר נתניה, בהחלט ארים את הכפפה ואפעל לאחד את כל הכוחות סביב המועמדות שלי. יחד עם זאת, במידה ויתגלה מועמד ליברלי מתאים אחר. כזה שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה ויש לו את הניסיון וסט הכישורים הדרוש, אאפסן את האגו האישי, ואעביר את התמיכה אליו. העיקר שנעמוד כגוש אחד מאוחד, סביב מועמד אחד. זה מה שקהל הבוחרים מצפה מאתנו וכך עלינו לנהוג. באחריות כלפי העיר. אלה הולכות להיות בחירות גורליות לעתיד העיר נתניה, שיקבעו לאן פניה.

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law http://www.adir-benyamini-netanya-city.com/ ----------------------

פרידה מראש עיריית נתניה, מרים פיירברג

ראש עיריית נתניה; האישה הראשונה בתולדות המדינה שנבחרה לתפקיד ראש רשות מקומית מאז הונהגו הבחירות הישירות; הראשונה שעמדה בראש איגוד ערים לכבאות. מרים פיירברג-איכר נשאה בתארים רבי רושם, אך כבודה ותפארתה היו קודם כל, וראשית לכל, מעצם היותה אדם מופלא, רגיש ומלא באהבה. אהבה שבקעה ממנה, מכל נפשה ומכל לבבה. ואיזה לב ענק זה היה! לבה היה פתוח תמיד לרווחה, לכל איש ואישה שנקלעו בדרכה. 

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר הייתה אחת הדמויות המשפיעות ביותר בחיי. אהבתי והערכתי אותה מאוד, וזו הייתה אהבה והערכה הדדית. 

לעתים רבות הרגשתי איך כולנו טיפסנו על ההר, רק כדי לגלות שמרים פיירברג כבר נמצאת שם ומשקיפה על הנוף ממעלי ההר. 

גאוותי הגדולה על כך שזכיתי להוביל את היוזמה לקרוא את שם אצטדיון הכדורגל העירוני (שהיה מעשה ידה להתפאר) על שמה - "אצטדיון מרים". 

ואם זכיתי ולמדתי שיעור בעשייה - ממנה למדתי.

מאור פניה היה סימן ההיכר הראשון שלה; ומאור הפנים אינה תופעה חיצונית בלבד, אלא תופעה המשקפת דברים שבלב וסגולות שבאופי. 

העיר נתניה הייתה מפעל החיים שלה. אהבתה לעיר ולתושביה נראו על פניה בכל אירוע פומבי. 

אשרי שזכיתי להכירה מקרוב. אנצור בלבי כל רגע וכל דקה. 

אשרינו, אנו תושבי העיר נתניה, שזכינו להשביע עינינו מזיו זוהרה במשך שלושת העשורים בהן כראש העירייה. 

אשרינו, אנו נבחרי העיר שזכינו להטות אוזנינו לנועם שיחתה, להתבשם בחיבתה ולזכות בידידותה בכל ימי לכתה עמנו.

מבכה אני לא רק סופה של חברות עמוקה ושותפות רבת שנים במישור המוניציפלי, כי אם סופה של תקופה - תקופת עוז והוד שחלפה ולא נראה עוד כמוה. 

אני ושכמותי התייתמנו ממורה-דרך, מורה-לחיים, שהנחתה אותי לאורך כל שנות היכרותנו המשותפת במידותיה הטובות. 

השלהבת שהדליקה בלבי לא תכבה לעולם.

נ.ב - אנקדוטה קצרה: במסדרונות בית המשפט הייתה זאת עורכת הדין, סנ"צ ענת פלג (לינדר), שהעניקה לי את הכינוי "הקנצלר" (בגלל הלבוש המוקפד). מרים פיירברג הייתה קוראת לי בפומבי ובחיבה רבה "מר סוקרטס" (וגם "הסוקרטס של מועצת העיר"), וזו בשל חיבתי לעולם הקלאסי, אהבתי לספרי הגות ומנהגי לצטט מידי פעם בישיבות ולהביא דברים מפי הוגי-דעות אלה.

  עו"ד אדיר בנימיני

 ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law 

עו"ד אדיר בנימיני נפגש עם מאמן אליצור נתניה בכדורסל אריס ליקויאניס

מפגש עם אריס ליקויאניס

אתמול נפגשתי לראשונה עם מאמנה החדש של קבוצת הכדורסל העירונית, אליצור נתניה - אריס ליקויאניס.

ליקויאניס היווני בן ה-56, שהינו בעל ניסיון אימון של למעלה מ-25 שנה בליגות הכדורסל באירופה, עשה עלי רושם טוב מאוד במהלך הפגישה. המדובר באדם נעים הליכות ומסביר פנים. שוחחנו על מצב הקבוצה ועל התוכניות המקצועיות שלו. בפגישה נטל חלק גם מחזיק תיק הספורט בעיריית נתניה ויו"ר מועצת העיר, דודו סלמה.

ליקויאניס הגיע אלינו לנתניה לאחר עונה מוצלחת עם פניוניונס היוונית, אותה העלה בחזרה לליגה הבכירה. בעבר אימן במספר מועדונים יווניים: פאוק סלוניקי, קולוסוס רודוס והולרגוס.  אריס ליקויאניס עלה שתי ליגות עם איקרוס קליתאס ושימש עוזר מאמן בפנאתינייקוס. כמו כן, אימן מועדונים בשוודיה ופולין (שאלסק ורוצלב).

יצאתי מאוד אופטימי מן הפגישה עימו, לקראת המשך העונה המאתגרת שעומדת בפניה של אליצור נתניה, שנפתחה בצורה מאוד לא טובה.

בתמונה: עו"ד אדיר בנימיני (מימין) ומאמן אליצור נתניה אריס ליקויאניס 

עו"ד אדיר בנימיני 

ADIR A. BENYAMINI

Attorney at Law 

"הגאון יוצר בצעירותו, אחר כך רק מפרש את עצמו"

"האש בוערת באדם רק פעם אחת באמת"

עו"ד אדיר בנימיני

לאחרונה נזכרתי בדברים שנאמרו כביכול מפי הסופר והמשורר, פנחס שדה, אליהם נחשפתי בסרט התיעודי הראשון מתוך מיני-הסדרה הדוקומנטרית-בדיונית: "המקוללים". כתבתי "כביכול נאמרו" היות ובסרטו הנפלא של חגי לוי, נעשה שימוש בשחקן שגילם את תפקידו שדה (יהודה אלמגור). התחושה שניתנה לצופה הייתה שמדובר בחומרים אותנטיים, לרבות שימוש בצילומים בסגנון "סופר 8" ושחזורים מוקפדים מאוד. ההפקה עשתה שימוש במשפטים שגיבורי הסדרה אמרו ותועדו בכתובים, כך שאני יכול לצאת מתוך הנחה שהדברים ברוח זו אכן נאמרו על ידי שדה. 

יצירתו המפורסמת ביותר של פנחס שדה "החיים כמשל" התפרסמה בגיל 27. בסרט המדובר מצדד שדה בעמדה שהיצירה הצעירה היא אינטואיטיבית, ספונטנית, רגשית וטהורה, בעוד שהבגרות מוסיפה אומנם חוכמה וניסיון, אך מחסירה חיות. שדה נתן כדוגמא את המשורר הצרפתי ארתור רמבּוֹ, אשר פרץ לתודעה בגיל צעיר מאוד (יצירת המופת של רמבו "הספינה השיכורה" התפרסמה בהיותו בן 16 בלבד), ואשר הגיע לפסגה בגיל 19, אז זנח את מלאכת הכתיבה לחלוטין לטובת עיסוקים אחרים. 

הסצנה מתוך הסרט (ששודר לפני למעלה מעשור) שבה אלי בעת שקראתי לאחרונה את ספרו האוטוביוגרפי "אופטימי" של אורי אבנרי. שם באחד הפרקים פרס אבנרי את משנתו בנושא, וצידד בעמדה זו. וכך כתב: "אומרים שיכולת היצירה של אדם מגיעה לשיאה בשנות ההתבגרות שלו, בערך בין השנה ה-17 וה-24 לחייו. בתקופה זו הוא חדור אידיאלים, מעכל השפעות, מגיע לידי תובנות, מעצב דברים חדשים ככל יכולתו ואינו טרוד בכלכלת משפחה. לפחות לגבי זה נכון". בהמשך הוסיף וכתב כי "השקפת העולם הבסיסית שלי התגבשה בשנים האלה. קראתי בקצב קדחתני, חשבתי על מה שאני קורא, התווכחתי עם אנשים שדעותיהם עניינו אותי. היו רגעים שבהם ממש הרגשתי שהאופק שלי מתרחב במכה אחת ותובנות חדשות זורמות פנימה. הדבר העלה בי לא פעם התחושה ממשית של אושר. בדרך כלל זה קרה תוך כדי קריאה. קראתי. עצרתי. הספר שקע אל ברכי והמחשבות התפרצו" [אורי אבנרי אופטימי (הוצאת ידיעות-אחרונות) 2014, עמ' 183-184].

כפי שאבנרי כותב אין זו עמדה מקורית. לא מעט דמויות מופת מרכזיות בהיסטוריה של הרוח והספרות צידדו והחזיקו בה. ניתן לומר כי זו ההשקפה שהולידה את האמירה על פיה "הגאון יוצר בצעירותו, אחר כך רק מפרש את עצמו." 

המשורר האנגלי, ויליאם וורדסוורת', סבר כי עם רכישת הידע וההיגיון, "הניצוץ" המקורי הפורץ בגיל צעיר הולך ודועך.

דוגמא בולטת נוספת שייכת למשורר ולסופר שפרץ אף הוא בגיל צעיר, הלא הוא יוהאן וולפגנג פון גֶתה. יצירתו הנודעת "ייסורי ורתר הצעיר" יצאה לאור בהיותו בן 24 בלבד. באחת מאגרותיו נדרש לסוגיה כשכתב כי "האש בוערת באדם רק פעם אחת באמת; אם אינו מנצל אותה בצעירותו אש זו תכלה." 

הסופר הבריטי, תומאס דה קווינסי, זיקק את המסר באופן נפלא באמצעות המטאפורה הבאה: "בוקר החיים הוא גאונות, צהריו הם כישרון, וערבו – זיכרון". הייתי אומר שזו התורה כולה. 

כמובן שישנם גם דוגמאות אחרות, של יוצרים מוכשרים גאונים שפרצו בגיל מאוחר יותר, אך אין בהם כדי לסתור את הנחת היסוד הזו. כשלעצמי אציין כי לא יצרתי בתקופה זו של חיי יצירה בעלת משמעות, אך בהחלט היו אלה שנים מעצבות, הן מבחינה אישיותית והן מבחינת גיבוש השקפת העולם בה אני עדיין מחזיק כיום, רק בפחות להט ביחס לעבר. להט שנבע מרוח הנעורים. 

אילוּסטרצית בינה מלאכותית על אמירתו של הסופר הבריטי, תומאס דה קווינסי: "בוקר החיים הוא גאונות, צהריו הם כישרון, וערבו – זיכרון"

עו"ד אדיר בנימיני 

ADIR A. BENYAMINI 

Attorney at Law 

MTV (Music Television) 1981 - 2025

MTV (Music Television) 1981 - 2025 

עו"ד אדיר בנימיני

חברת "פרמאונט גלובל" הודיעה לפני כחודש על סיום השידור של ערוצי הקליפים של ערוץ ה-MTV באמצעות הטלוויזיה. כך ייסגר הפורמט הכול כך מוצלח, שהחל לשדר באוגוסט 1981. השיר על הווידאו "שהרג" את שידורי הרדיו ("Video Killed the Radio Star" של להקת "הבאגלז") פתח את השידורים בארה"ב. הפעם היו אלו הרשתות החברתיות והסטרימינג ש"הרגו" את הווידאו-קליפ הטלווזיוני. ההודעה בישרה על סופה של תקופה.

כשיצאה ההודעה על סגירת הערוץ שללא ספק שינה את פני המוסיקה, התלבטתי אם לכתוב משהו בנושא, מנקודת מבט של מי שגדל על ערוץ ה-MTV בצעירותו. ערוץ שבפירוש השפיע במונחים רבים על גיבוש הטעם המוזיקלי שלי, וגרם לי לנטוש את מצעדי הפזמונים ברשת ג' וגל"צ, לטובת שידורי הקליפים בערוץ הטלוויזיוני. היו ימים שהקדשתי זמן לא מבוטל בצפייה על מנת להקליט באמצעות מכשיר ה- VCR הביתי את הקליפים של המבצעים האוהבים עלי.

מה שבכל זאת הביא אותי להחלטה לכתוב כמה מילים (באיחור מסוים), היה פוסט שקראתי פרי מקלדתו של העיתונאי רענן שקד. בפתיחת דבריו בפוסט סיפר שקד שבפעמים המעטות שבהן נדד עם השלט בשנים האחרונות לערוץ ה-MTV, הוא מצא שם "עיי חורבות של מסיבה שנגמרה ממש מזמן, אבל משום מה יש עדיין איזה שני אורחים שמסרבים ללכת הביתה ורוקדים גמורים במרכז הסלון". הוא הוסיף כי מישהו בהנהלה החליט סוף סוף להוציא את הפלאג, לנתק את השטקר כשהוא אומר: "זה הכל, חבר'ה. אין יותר מה לראות פה." משם עבר שקד לספר על החוויות האישיות שלו מהצפייה בערוץ בשנות התשעים, ושיתף כי עם המעבר לצפייה בערוץ החל עולמו "נשטף בצבעים, אינסוף צבעים".

להבדיל מחבריי, בני דורי, שהחלו להיחשף לערוץ רק בראשית שנות התשעים עם הגעת הטלוויזיה בכבלים לישראל, אני נחשפתי לערוץ המהפכני בחופשות הקיץ המשפחתיות בשוודיה, כבר באמצע שנות השמונים. זכורה לי הפעם הראשונה שנכנסנו לחנות ענקית למכירת מוצרי חשמל, וכל מכשירי הטלוויזיה שהוצאו שם למכירה, שידרו שם את אותו הערוץ - ערוץ ה-MTV.

שנים רבות לאחר מכן, נודע לי כי סולן "הדייר סטרייטס" מארק נופלר כתב את הלהיט הגדול "Money for Nothing" בעקבות חוויה שעבר בחנות לממכר מוצרי אלקטרוניקה במנהטן, ניו-יורק.  לכאורה זה עולה בבירור מהקליפ (אליו נחשפתי לראשונה בפינה של יואב קוטנר ב"זהו-זה"), אבל לא ידעתי אז, בגילי, לעשות את ההקשרים המתבקשים.

כשהשבתי באחד הפוסטים שהעלה ערוץ רדיו ישראלי בפייסבוק על השאלה מה היו שלושת הקליפים הכי זכורים מערוץ המוסיקה, השבתי בתגובה כי היו אלה שלושה: "Money for Nothing" (למרות שכאמור לא נחשפתי אליו לראשונה בערוץ) יחד עם "Take On Me" של א-הא ו-"November Rain" של Guns N' Roses. זכורים לי כמובן גם להיטים גדולים שצמחו משם. השבוע שוחחתי עם אחד ממנהלי האגפים העירוניים על שחקן הקולנוע מורגן פרימן, ונזכרנו בקליפ הבלתי נשכח לשיר הנושא מתוך הסרט "רובין הוד", אותו ביצע בריאן אדמס. ערוץ ה-MTV חיבר אותי לאומן וירטואוז ומוזיקאי ענק העונה לשם פרינס. אומן אליו פחות התחברתי כשהושמע ברדיו, והודות לקליפ "Cream" התחלתי לגלות ביצירה שלו הרבה עניין ורכשתי מספר דיסקים שלו. זה אולי המקום לציין שממש לא התחברתי לתוכניות האנימציה שהערוץ החל לשדר. אם לומר את האמת ממש לא סבלתי אותן. כך גם הייתה דעתי על המעבר של הערוץ להפקת סדרות ריאליטי. הייתי שם רק בשביל המוזיקה.

הרבה נוסטלגיה עולה כשאני נזכר בערוץ, אך כפי שרענן שקד כתב, הסגירה היא בלתי נמנעת. המסיבה בפירוש הסתיימה.

     האילוסטרציה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית

עו"ד אדיר בנימיני

 ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law