נאום הזיכרון יום השואה הבינלאומי 2025

עו"ד אדיר בנימיני - סגן ראש עיריית נתניה

גב' שוש טריסטר

ח"כ אלי דלל

עמיתיי, חברי מועצת העיר, סגנית רה"ע, הגב' טלי מולנר, חבר המועצה, עו"ד אלעד כהן וחבר המועצה, מר בוריס צ'רולניק

נציגי שגרירות גרמניה ופולין בישראל

מר רוני דותן והגב' טטיאנה רוגה

נכבדיי כולם,

מדי שנה אנו מציינים בחרדת קודש את יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה; לפני 79 שנה  ביום ה- 27/01/1945 הפציעה השמש לראשונה, אחרי 6 שנות אופל, וקרניה חשפו לעיניי כל את מימדי חורבן עמינו. שישה מיליון יהודים כבר לא היו בני החיים.

ה-27/01/1945 הגיע מאוחר מידי, ומסמל את הלקח אותו חייב להפיק העולם, אשר למשך פרק זמן ארוך מידי, הוסחה דעתו, ותעשיית הרצח פעלה יום אחר יום, שנה אחר שנה, באין מפריע.

אי אפשר לפטור את האיבה הנאצית במילה "אנטישמיות" גרידא, היא איננה מסבירה את הלהט המפלצתי והנחישות הכפייתית לרצוח יהודים, תוך שלילת האמונה שכולנו נולדנו שווים כבני אדם, ועל פי אמונתנו "בצלם אלוהים".

בכל פעם שאני מביט אל עבר קרון-הרכבת שנמצא מאחורינו אני נזכר בשיר המצמרר "התחנה הקטנה טרבלינקה" אותו כתב המשורר היהודי-פולני ולדיסלב שלֶנגֶל, שנספה בשואה, ואביא מתוך שירו את השורות הבאות:

ולפעמים נמשכת אותה נסיעה

חיים שלמים עד מותך

...

וכתובת רגילה אומרת:

"כאן התחנה טרבלינקה"

...

וגם בעבור מיליון

לא תקבל כרטיס חזור

עלינו לזכור לטובה את העמים שקמו והכריעו את הטירוף, את הרשע ואת האכזריות הנאצית. השואה צריכה לעמוד לנגד עינה ומצפונה של האנושות כולה, כאזהרת נצח חמורה. כצו מחייב לקדושת החיים, לשוויון האדם וזכותו לחיים בחירות ובשלום.

היו אלה חיילי הצבא האדום ששחררו את מחנה ההשמדה "אשוויץ", ולזכרם עומדת האנדרטה בעלת שתי הכנפיים הגדולות והלבנות המסמלות את המעבר מהחושך אל האור, אל החופש ואת התקווה לעתיד טוב יותר.

מתוך 500 אלף היהודים שלחמו עם חיילי הצבא האדום, 200 אלף חיילים יהודים שילמו בחייהם. האנדרטה המרשימה מנציחה גם את זכרם. בהיותנו עיר קולטת עלייה, רבים מהווטרנים ששרדו את המלחמה הארורה ההיא, מתגוררים היום בנתניה.

כיהודים אנו נושאים יחד את חותם הכאב של שואת אחיינו ואחיותינו; כישראלי, אני מבכה את האיחור הטרגי בהקמת מדינת היהודים, שהותירה את בני עמינו ללא חוף מפלטים.

בעוד לבינו נקרע אל מול זיכרונות העבר, קשה מאוד בימים אלה, אחרי פרעות השבעה באוקטובר 2023 להפנות את עינינו באופטימיות אל עבר העתיד, ולתקווה שאחזה פעם בכולנו, שיבוא יום וישכון עולם חף מכל שנאה ואנטישמיות.

מילים בשפה האנגלית: Never Again  ("לעולם לא עוד") קיבלו לפתע שוב משמעות אקטואלית מצערת וטרגית.

ולכן, בסיום דבריי מצאתי לנכון לפנות אל מקור מתוך המסורת היהודית, שם מצויה תפילה ההולכת אתנו אלפי שנים לזכרם של המתים, המסתיימת במילים שהיו לסמל במדינת ישראל, ולחלום לו שותפים כולנו: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל ואמרו אמן"

טקס אזכרה לגיבור האצ"ל ברוך מזרחי

נאומו של סגן ראש עיריית נתניה, עו"ד אדיר בנימיני, בטקס האזכרה לחלל האצ"ל ברוך מזרחי, שנערך בנתניה, ביום ה- 04/05/02023

מר יוסי דגן - ראש המועצה האזורית שומרון,

מר אלון אלרואי - יו"ר מועצת עיריית נתניה,  

מר יעקב חגואל - יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית,

מר איציק שמחון - מנכ"ל ברית חיילי האצ"ל והנהגת תנועת בית"ר,

נציגי הדור הצעיר, תלמידות ותלמידי בתי הספר שנמצאים עמנו,

אורחים יקרים, מכובדיי כולם,

היום אנו חולקים כבוד ללוחם גיבור של תנועת בית"ר והארגון הצבאי הלאומי, שאין מי שיעשה זאת זולתנו.

זה המקום להוקיר את המועצה האזורית שומרון ואת העומד בראשה, מר יוסי דגן, על שבחרו לאמץ את זכרו. 

בספר "זכרם נצח" המוקדש לגיבורי הארגון הצבאי הלאומי שנפלו במערכה למען עצמאותנו, מסופר כי כאשר הוחלט על ביצוע הפעולה בתוך העיר ג'נין, קיבל עליו ברוך מזרחי בהתרגשות ובסיפוק רב את המשימה.

הייתה זו עדות לאמון הרב לו זכה מחבריו בהיותו גר-צדק, כך נכתב שם. כידוע אלת המזל לא האירה לו פנים והוא נתפס מיד עם הגעתו לג'נין והוצא להורג, בהיותו בן 22 בלבד.  

ברוך מזרחי נפל במהלך פעולות הלחימה שהתרחשו לקראת סיומו של המנדט הבריטי בארץ, קצת פחות מחודש לפני הכרזת המדינה. בכך המשיך את מורשת הגבורה של גרי- הצדק בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי, והוא נמנה על כל אותם האנשים האמיצים, אחינו גיבורי התהילה, אשר הקריבו עצמם למען חירותנו בארץ הזאת. 

עוד מסופר עליו באותו הספר כי דרכו אל היהדות החלה במהלך ילדותו בעיר צפת, שם העדיף את חברתם של "ילדי העבריים דווקא", נכתב שם וכי "יפי השפה העברית, סיפורי התנ"ך וקורות העם העברי לקחו שבי את לבו", עד שבתהליך הדרגתי הביאה אותו סקרנותו לאמץ את המנהגים ואת אורח-החיים היהודי. דרך שהובילה לכך שהוכנס בסופה בבריתו של אברהם אבינו.

זה לא סוד שהעיר נתניה (עוד בימי המנדט הבריטי בטרם הוכרזה כעיר) הייתה מאוד מזוהה עם התנועה הרביזיוניסטית. רבים מבני העיר היו חברים בתנועת בית"ר ושרתו באצ"ל. בבחירות לקונגרס הציוני ה-22 שנערכו בשנת 1946, זכתה התנועה הרביזיוניסטית לתמיכה 35% מהקולות בנתניה. זה רק טבעי שזו העיר שנבחרה להנציח את זכרו של ברוך מזרחי, מבלי לגרוע מחשיבותה של הסמיכות הגאוגרפית למקום בו נפל בשומרון, ומחשיבות העובדה שבחר את מקום מגוריו החדש בנורדיה הסמוכה לנתניה.

יהיה זכרו של ברוך מזרחי חתום בלב ישראל לדור ודור!

נאום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשפ"ג-2023

נאום סגן ראש עיריית נתניה, עו"ד אדיר בנימיני, בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשפ"ג-2023 

נישא בטקס יום הזיכרון במרכז קהילתי פולג-עיר ימים שאורגן במשותף על ידי בתי הספר ע"ש "חיים חפר", "קרליבך" ו"חיים גורי" 

כבכל שנה אנחנו מתכנסים שוב בערבו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, כדי לזכור ולהזכיר את מי שעבורם קפא הזמן. מי שעבורם עולם ומלואו פסקו. 

הערב אנו תושבי העיר נתניה, והארץ כולה, מרכינים ראש ומאמצים ללבנו את הנופלים ובני משפחותיהם. 

מי שנפלו כדי שאנו נוכל להמשיך לחיות – זו בפשטות תמצית ההקרבה של הנופלים עליה ובזכותה קיימת מדינת ישראל. הכול על פי רוח הגבורה הטבועה בהרגלי חיינו עוד מימי המאבק על עצמאותנו וחירותנו בארץ הזו. בדצמבר 1947 פרסם המשורר נתן אלתרמן השיר "מגש הכסף" (ב"הטור השביעי" בעיתון "דבר"), ובו השורות המצמררות הבאות: 

"אָז מִנֶּגֶד יָצְאוּ נַעֲרָה וָנַעַר וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה; אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה שְׁטוּפַת דֶּמַע וָקֶסֶם וְאָמְרָה: "מִי אַתֶּם?", וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים יַעֲנוּ לָהּ: "אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף, שֶׁעָלָיו לְךָ נִתְּנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים".

אלתרמן עשה זאת לאחר שקיבל השראה מדבריו של חיים ויצמן: "שום מדינה אינה ניתנת לאומה על מגש של כסף". 

לפני 75 שנה הקימו אבות האומה העברית החדשה את מדינתנו כאן בארץ ישראל. זו הוקמה ועודנה קיימת הודות לכל אותם אנשים האמיצים, אשר נאבקו והקריבו עצמם למענה ויצרו את חובתנו להגן על המקום הזה לחובה מקודשת, הרבה מעל מה שבכוחנו הדל להוסיף או לגרוע באמצעות מילותינו. 

מחבר הספר "אחי גיבורי התהילה" (הסופר היהודי-אמריקני הווארד פאסט) שעוסק אומנם בגבורת החשמונאים אך יצא לאור בימי מלחמת העצמאות, הקדיש את ספרו לכל אותם הגיבורים, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו”. 

האלוף גורודיש (שמואל גונן) בנאום ההספד שנשא בעקבות מלחמת ששת הימים, אמר בהשראת אותו הספר, בין היתר את הדברים הבאים: "ידעו הנופלים וידענו כולנו מה המחיר. לקראת מה ולמה אנו הולכים לקרב; והלכנו כולנו - בנכונות, בהכרת השליחות, ומתוך תקווה שכלנו בונים עולם יפה יותר לדורות הבאים אחרינו. הניצחון כולו שלכם - אחי גיבורי התהילה!"

מדינת ישראל העניקה לעם היהודי, בית לאומי ומקום מבטחים. בזכות הבנים והבנות שחירפו נפשם למען הקמתה, ביטחונה, שלומה והמשך קיומה. 

מחובתנו לעשות הכול כדי שנהיה כולנו ראויים להקרבה זו. 

סביבנו יש עדיין אויבים שטרם השלימו עם קיומינו כאן. ולכן אנחנו צריכים, להמשיך לעמוד כל הזמן על המשמר. 

זאב ז'בוטניסקי הנחיל לנו את עיקרון קיר הברזל; על פי עקרון זה, שאומץ בסופו של דבר על ידי התנועה הציונית, קיומנו בארץ הזאת, הארץ בה קם העם היהודי, תלוי תמיד בעליונותנו הצבאית. זו הדרך היחידה להביא את אויבנו להשלים עם מציאות היותנו כאן. 

ברבות מן המדינות בעולם הערבי מזהים את רוחות השינוי, הבא נקווה שכל המדינות העוינות אותנו יעשו זאת גם הן במהרה בימנו, כדי שלא נראה ולו עוד חלל אחד נוסף. 

אנו נמצאים כאן הערב להזכיר את זכרם של הגיבורים והגיבורות, אחינו ואחיותינו גיבורי וגיבורות התהילה, אשר הודות להקרבתם נוכל לציין את חג העצמאות בהכרה צלולה של כובד המחיר ששילמו בעבורנו. 

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים וחתומה בלב ישראל לדור ודור.