סה"כ צפיות בדף

יום שבת, פברואר 4

"דצמבר המר"?!

דצמבר מר?!
או בטעם חמוץ-מתוק...

אודה ולא אכחד כי מעולם לא הבנתי, ומעולם לא הצלחתי להזדהות עם ההתגייסות של חברים במועצת העיר לטובת ולמען עברייני החניה. עוד מימי כיועץ שר הפנים, זכור כיצד התנגדנו לכל "מבצעי החניה" למיניהם, וכך גם נהגתי במועצת העיר.

הנורמה היא שקנסות צריך לשלם, ובזמן, ואני לא מדבר כמובן על המקרים בהם הדוחות נתנו בטעות או שלא בצדק. ברור לי יחד עם זאת כי טובת הציבור דורשת לעתים לוותר על הענשתו המלאה של עבריין החניה (או אפילו על הענשתו כלל), כדי לחסוך מזמנם של עובדי הציבור ולהחיש את הליכי הגביה בכללם, גם אם הם חלקיים.

לאחרונה יצא חברי ועמיתי לשעבר, הרצל קרן, בקמפיין כנגד מה שהוא מכנה "אכיפת יתר". בכל הכבוד וההערכה הראויים, ואני נושא לחברי מר קרן הערכה רבה, אינני שותף לדעתו. צריך לברך את הפיקוח העירוני על כך שהוא עושה את מלאכתו ביעילות ואף לעודד אותו. ראוי שכל תושב המפר את חוקי העזר, כי על טעיות צריך לשלם.

ב"חדשות נתניה" אף הגדילו לעשות וכיבדו את הכתבה בה חשפו את נתוני האכיפה שהביא קרן בכותרת: "דצמבר השחור: הפקחים חוגגים, הנהגים בוכים" (חדשות נתניה 12/01/12). האסוציאציה הראשונה שקפצה לראשי היה קטע מתוך שירו הנפלא של שלום חנוך "מחכים למשיח":

"דצמבר המר      
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול[...]"


אם זה לא ברור עד כה, אינני שותף לדעתו של חברי המאוד נכבד והמוערך הרצל קרן, ואם לטפס לרגע על אילן גבוה במיוחד, אביא מדבריו של כב' נשיא בית המשפט העליון, משה לנדוי, באחת הפרשות שדן בהם, בעניין שהוא אומנם חמור לאין שיעור מעבירות חניה, אבל הרעיון הבסיסי אותו הוא מביע נכון גם לעניינו, בשינויים המתחייבים כמובן.

השופט לנדוי כתב שאם לא נעמוד על הפעלה יעילה של איסורי המשפט הפלילי בעניין שהוא חיוני למשטר החברתי, נביא בכך רעה גדולה על הציבור. כמו כן, הוא הוסיף כי אין הוא משלה את עצמו שהציבור ילמד לכבד את החוק ואת שלטון החוק, כאשר ייווכח לדעת כי הסיכון שבהפרתו הוא סיכון כספי בלבד. כל זאת מכיוון ש"כיבוד החוק דורש בראש ובראשונה פעולה חינוכית קשה וממושכת, אבל עד שיגיעו ימות המשיח, אף לא נוכל בלעדי כוח ההרתעה שבעשיית דין ובאימת הדין".

בפרשה אחרת כתב כב' השופט יצחק קיסטר אין יכולים כיום למנוע עבירות ללא אמצעי האכיפה, ומוסיף בפרץ של ריאליזם כי "לפי המטמורפוזות של המשורר הרומי אובידיוס שרר צדק ויושר ללא צורך בחוק ובשופט רק בתור הזהב. בימי קדם, תקופה שכבר חלפה מן העולם".

אין למצוא כל פסול באכיפה מוגברת של עבירות על חוקי העזר העירוניים, כל עוד הדבר לא נובע מלהיטות יתר. כאשר מדובר באכיפה של עבירות שאכן בוצעו בפועל, לא מבחן הכמות הוא הקובע אלא האיכות בלבד.

עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law
 http://www.adir-b.com/
----------------------
אם אתה רוצה שמשהו ייעשה כמו שצריך, אז עשה אותו בעצמך - נפוליאון הראשון בנופרטה
ביחד עם עו"ד דורי מרידור






בטרם יסגר השער לים...


דיון סוער סביר עתידה של העיר ירושלים התקיים לפני כשלושה שבועות בהיכל התרבות בנתניה, וזאת במסגרת המפגש השלישי של "שישי חווייתי", כך בישר לנו העיתון "קול השרון" שסיקר את האירוע. יש משהו מרנין ומעודד במעורבות הפוליטית שהולכת וצוברת תאוצה לאחרונה, ולא לחינם בחר המגזין "טיים" האמריקני ב"מפגין" כאיש השנה שלו.



זכור לי היטב, כיצד לפני מספר שנים לא רבות עד כמה קשה היה לי כנבחר ציבור להביא המונים לצאת ולהגיע לכנסים פוליטיים שארגנתי, בעידן הכבלים ואינטרנט. על רקע זה הופתעתי מאוד לטובה מכמות המשתתפים בכינוס של ועד התושבים כנגד פרויקט "שער הים" ברח' גד מכנס שהתקיים לאחרונה. במהלך כהונתי במועצת העיר נמניתי על המתנגדים האקטיביים לפרויקט מבין חברי המועצה. בשל כך נתבקשתי לפני כשנתיים, ביום חורפי וגשום של חודש ינואר, על ידי אחד מעורכי המקומונים החשובים בעיר, להיפגש עם עו"ד עידית אלוני, שהייתה חפצה בהדרכה ראשונית כדי לעורר מחדש את המאבק הציבורי, שהיה באותה עת בתרדמת חורף עמוקה.


נפגשנו והתנענו את המהלך, אך מאותו שלב לקחתי כמה צעדים אחורה; הייתי אחרי תקופה של כעשור בפעילות ציבורית ובקשתי לקחת מרחק ולהתמסר לעיסוקים אחרים. כל זאת עד למפגש לפני כשבועיים, בו נטל חלק גם רם פרייס-סיטון, יו"ר הירוקים בנתניה, ושנועד לצורכי התארגנות לקראת הדיון הצפוי בבית המשפט העליון בעוד כחודש וחצי, בראשון במארס. בהזדמנות זו התוודעתי לראשונה עד כמה התקדם המאבק בשנתיים האחרונות; עו"ד אלוני היא אשת חיל אמיתית, עם רוח לחימה ומסירות יוצאת דופן, שהרימה בכוחות משותפים מאבק תושבים חסר תקדים בעיר. רם פרייס-סיטון, נתן ניאום מוטיבציה מאוד מרשים.

מתטך פרספקטיבה של מבט לאחור, כמי שראה את נקודת ההתחלה, אני יכול אני כעת להעריך את גודל ההתקדמות.

מארס הוא כידוע אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, וכולי תקווה שהוא יעמוד לימיננו בבית המשפט העליון. ועד-המאבק צפוי להעמיד הסעות מסודרות לירושלים, וכל מי שהנושא הסביבתי יקר לו, חשוב שייקח חלק ויגיע לדיון בבית המשפט.



עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law
 http://www.adir-b.com/
 http://cafe.themarker.com/view.php?u=71866
 http://www.articles.co.il/author/22748
 ----------------------
 אם אתה רוצה שמשהו ייעשה כמו שצריך, אז עשה אותו בעצמך - נפוליאון הראשון בנופרטה

יום שבת, דצמבר 3

על שמות רחובות והחלפתם

בדיאלוג "קראטילוס" של אפלטון, מצוטטת דמותו של הרמוגנס כהאי לישנא: "כל שם אשר יתן אדם לדבר מן הדברים, זה שמו הנכון; ואם לאחר מכן יחליפנו באחר, ולא יקרא עוד לדבר בשם ההוא, הרי יהיה השם האחרון נכון לא פחות מהראשון", ומוסיף בהמשך כי "אין דבר שיש לו שם שבא לו מטבעו, אלא על פי הנוהג והשימוש של אנשים שקראו בשם זה והשתמשו בו" [אפלטון "קראטילוס" כתבי אפלטון כרך א' (תרגם: יוסף ג' ליבס), הוצאת שוקן (תשנ"ח-1997),  עמ' 512].

יש הרבה אמת באמירה זו; דוגמא מאוד מובהקת ניתן למצוא שמות של ערים ואפילו מדינות ששמם הוחלף, ובמהלך הזמן הושרש השימוש בשם החדש, כמו למשל העיר קונסטנטינופול, שהפכה לקושטא וכיום מכונה בשם איסטנבול, או מדינת זאיר שהפכה בשנת 1997 ל"רפובליקה הדמוקרטית של קונגו" (בעבר כונתה: "קונגו הבלגית").

נכונים הדברים גם לגבי שמות רחובות; לוקח זמן להסתגל לשינויים, אבל עם הזמן הם נקלטים. נדיר לשמוע אנשים העושים עדיין שימוש בכינויים הישנים: "דרך חיפה" ו"דרך פתח-תקווה", במקום בשמות העכשוויים: שד' מרדכי נמיר ושד' מנחם בגין, בתל-אביב-יפו.

ככל שהדבר נוגע לעיריית נתניה, נדמה כי קשה לומר שהלקחים מניסיונות לשנות שמות רחובות בעיר נלמדו. כבר התבטאתי לא אחת בעבר והבאתי בהרחבה את הביקורת שלי על האופן שבו בוחרים שמות בנתניה:


כמו כן, פרסמתי קטלוג מלא של שמות הרחובות בעיר, הממחיש את עוצמת הבעיה:


כשנשאלתי על כך לאחרונה על ידי התקשורת המקומית, בקשר עם הכוונה להחליף את שמו של רחוב ההסתדרות, השבתי כי נראה שעיריית נתניה שוב מסתבכת בניסיון להחליף שם של רחוב המבטא ערכים, שורשים היסטריים עמוקים וסמליות רבה. ניסיונות קודמים לשנות שמות של רחובות מסוג זה נכשלו, עקב התנגדות תושבים וגורמים בפוליטיקה המקומית.

עוד עמדתי על אותה מגמה המסמלת שטחיות בבחירת שמות רחובות בנתניה, המביאה לבחירה בשמות של בעלי חיים, פרחים וצמחים. כאשר כבר שואפים להחליף שם של רחוב, עדיף כמובן, להימנע מהחלפת רחוב המסמל ערכים ובעל שורשים היסטוריים עמוקים.

אין לי אלא לקוות כי נזכה לראות איזשהו היפוך במגמה המדאיבה הזאת.



עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law



                                                               ביחד עם עו"ד שי שדלצקי
----------------------
 אם אתה רוצה שמשהו ייעשה כמו שצריך, אז עשה אותו בעצמך - נפוליאון הראשון בנופרטה