טור אישי: זאב שטרנהל - האיש וברכתה של מינרווה

זאב שטרנהל – האיש שזכה לברכתה של מינרווה

מספר דברים בעקבות הנחת מטען הצינור ליד ביתו של פרופ' זאב שטרנהל בירושלים.

פרופ' זאב שטרנהל, הוא אחד המוחות המבריקים אותם זכיתי לפגוש בימי חיי, השייך בעיניי לשבעת החכמים של דורנו וקרוב לוודאי שזכה לקבל את ברכתה האישית של מינרווה.

השתתפתי בלא מעט קורסים אקדמאיים בחיי, במסגרת לימודי לתואר ראשון ושני בתחומים שונים: היסטוריה, מדע המדינה ומשפטים, ואני יוכל לומר בוודאות גמורה ומלאה כי הקורס ממני רוויתי את הנחת האינטלקטואלי הרב ביותר (גם בשל העניין האישי שלי בתחום), היה הקורס "תולדות המחשבה המדינית", שנה א' בתואר ראשון במדע המדינה בהנחייתו פרופ' זאב שטרנהל, באוניברסיטה העברית בירושלים.

שטרנטהל הוא בפירוש מסוג המרצים המציבים סטנדרטים גבוהים מהסטודנטים שלו, ועל אף שהמדובר בקורס המתנהל באולם גדול עם המכיל כ-200 סטודנטים ויותר, תמיד היה קוטע את רצף ההרצאה ומבקש לבדוק את רמת הבקיאות של בחומר הקריאה. כאשר היה מגלה שמעטים מידי קראו את החומר לקראת השיעור, לא היה לא היה טורח לעולם להסתיר את מורת רוחו ואת אכזבתו מכך, דבר שגרם לחלק לא קטן מאיתנו לנסות לתקן את דרכנו לפעם הבאה. הודות לו זכיתי להתוודות להוגי דעות חשובים שספק אם הייתי מגיע להם בכוחות עצמי אי פעם, כמו הרברט ספנסר, תומס היל גרין, אלכסיס דה-טקוויל, ג'וזפה מציני, ארנסט רנן, אנריקו קורדיני, מוריס בארס (בגין המחקר על כתביו קיבל את הדוקטורט), היינריך פון-טרייטשקה, יוהן גוטפריד הרדר ותומס קארלייל.

על אף ולמרות שהשקפות העולם המדיניות והכלכליות שלי שונות מהשקפת עולמו, תמיד אנצור בלבי ואזכור את התרומה הרבה שהפקתי מהשיעורים אותם למדתי אצלו ומהיכרותי עימו באופן כללי. מכאן גם נבע עומק הזעזוע שחשתי לאחרונה בעקבות אירוע הנחת המטען, ואשר קדמה לה קודם לכן אותה עתירה מבישה לבית המשפט הגבוה לצדק בגין ההחלטה להעניק לו את חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה, לו אין לדעתי ראוי ממנו!

אותם חוליגנים שהטמינו את המטען בביתו חצו בהתנהגותם כמה קווים אדומים עליהם אין כפרה. משטר דמוקרטי מתוקן אינו יכול להשלים עם מעשים שכאלה. חופש הביטוי הוא אחד האמצעים להגשמתו העצמאית של האדם, הדרך להתמודד עם דעה נוגדת היא ההתמודדות נגדה ולא בניסיון להשתיקה. אין להשלים עם מצב בו אנשים יהיו נתונים בסכנה בשל דעותיהם ואולי אף יחששו להביע אותה בשל כך.

כמה עצובה ואירונית העובדה שהאיש שחשף במשך דורות עשרות אלפי סטודנטים לערכי הסובלנות וחופש הבעת הדעה של ג.ס מיל בספרו "על החירות", נחשף לפעולה אלימה מעין זו, שחצתה באופן בוטה את אותו הקו בין חופש הבעת הדעה לבין חופש נקיטת הפעולה עליו מדבר מיל בספרו זה. שטרנהל בשיעוריו עשה שימוש בדוגמא מתוך הספר של מיל על מנת להמחיש את אותו הגבול אותו אסור לעבור. שאלת המפתח היא עד כמה יש לאותה פעולה של הפרט השלכות על בני אדם אחרים, ואם יש, היכן עובר אותו הגבול?

הדוגמא שמיל מביא הוא סוחר הדגה המעלים את מחירי התבואה; זה דבר בסדר ולגיטימי למחות על כך באופן פומבי, אך כאשר ההפגנה מתקיימת על סף ביתו של סוחר התבואה, הדבר עלול להביא להסתערות על ביתו. כאן עובר הגבול בין חופש הביטוי להסתה.

הכותב: אדיר בנימיני, חבר מועצת עיריית נתניה מטעם מפלגת הירוקים. משפטן, בעל תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com