סה"כ צפיות בדף

יום רביעי, מרץ 8

Style


Adir A. Benyamini - Attorney at Law
 Israel Daviaov -  Attorney at Law
Davidov-Benyamini  & Associates

השלטון המקומי וראשי הרשויות

מנגנוני הפיקוח על השלטון המקומי בישראל הם רופפים מאוד, ולא תמיד אפקטיביים; המעבר לבחירה ישירה של ראשי הרשויות המקומיות בישראל העניק לראשי הערים בישראל כוח רב, תוך כרסום משמעותי בכוחה של מועצת העיר.  נבחרי הציבור, חברי מועצות הערים, הם אחד מאותם גורמים שאומרים לפקח על הפעולות של הרשות המקומית. בפועל הם פועלים מעמדת נחיתות מובנית ונאלצים לעשות שימוש בכלים משפטיים באופן תדיר כדי לוודא שהרשות בה הם מכהנים תפעל באופן תקין. לעתים הם אף נגררים לכך כאקט הגנתי מפני החלטות שרירותיות שהתקבלו בעניינם על ידי ראש הרשות.

נבחרי הציבור, חברי מועצות הערים, אמורים היו להיות חוד-החנית שתפקדו לפקח על הפעולות של הרשות המקומית. במציאות שנוצרה הם פועלים מעמדת נחיתות מובנית. ראשית, מדובר בנבחרי ציבור הפועלים ללא שכר, ואמורים לעשות את מלאכתם הציבורית במקביל לעבודתם היומיומית, ושנית, חוק הבחירה הישירה, העניק כאמור לראשי הערים כוח ועוצמה שהחליש באופן משמעותי את מעמדם של חברי מועצת הרשות המקומית. לעתים הדרך היחידה שפתוחה בפניהם היא פניה לבתי המשפט באמצעות הגשת עתירה מנהלית כנגד הרשות בה הם חברים.

בראשית שנת 2017, חשף כתב "ידיעות אחרונות", גיא ליברמן, מספר מקרים בהם הדיחו ראשי רשויות חברי מועצה מכהנים במועצת העיר של ישובם, תוך ניצול סעיף דרקוני וחסר מנגנוני פיקוח בחוק, המאפשר לראש הרשות להדיח חברי מועצה מכהנים בשל שורה של עילות המנויות בפקודת העיריות. המקרים הללו מייצגים היטב את הכשל המובנה בשלטון המקומי בישראל, המעניק עוצמה גדולה וסמכויות נרחבות מדי לראש הרשות המכהן.

האירוע הראשון שדווח התרחש בעיריית נשר; שם הדיח ראש העירייה, אבי בינמו, את חבר מועצת העיר, רועי לוי, יו"ר האופוזיציה בעיר. הכל על רקע הטענה כי האחרון מצוי בניגוד עניינים בקשר עם משרתו כמבקר הפנים בעיריית קרית־ים. החוק, כך מסתבר, מונה מצב של "ניגוד עניינים" כעילה להדחת חבר מועצה על-ידי ראש הרשות, מבלי שנקבעו כל מנגנוני בקרה. מנגנון הבקרה הפוך קיים למשל ככל שמועצה העיר מבקשת להדיח את ראש הרשות ("אימפיצמנט") בשל "התנהגות בלתי הולמת" או חוסר יכולת לתפקד מסיבות כאלה ואחרות. שם נקבע הסדר שכל החלטה כזאת של מועצת העיר כפופה לאישור שר הפנים.

בסופו של דבר, לאחר שהוגשה עתירה מנהלית, ביטל בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בחיפה את אקט ההדחה בעיריית נשר, אולם העיתונאי, גיא ליברמן, חשף בכתבות פולו-אפ שפרסם בנושא כי אין זה המקרה היחיד בו נעשה שימוש אגרסיבי בכלי הזה. אירוע דומה התרחש במועצת העיר להבים, שם הודח בידי ראש הרשות, חבר מועצת העיר, יוסי ניצן, שהוחזר בסופו של דבר לתפקידו בחסות עתירה שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים. מקרה נוסף התרחש בנהריה בשנת 2011 עת הדיח ראש העירייה, ג'קי סבג, את יו"ר האופוזיציה שלו, חבר המועצה, אשר שמואלי, בטענה שהאחרון מצוי בניגוד עניינים בכמה מקרים בהם טיפל כאיש הסתדרות. 

האירועים המדוברים הם רק הסמפטום בלבד של העיוות הקיצוני שנוצר עם חקיקת חוק הבחירה הישירה של ראשי הרשויות בישראל; מטרת המעבר הייתה ליצור יציבות בשלטון המקומי, כך שראש העיר הנבחר לא יהיה תלוי בהרכבת קואליציות ובעיסוק יתר במשברים קואלציוניים. טרם חקיקת החוק, בעת בה נבחר ראש הרשות בידי מועצת העיר, הוא היה נתון לחסדם של חברי המועצה וניתן היה להפילו בכל עת, תוך מינוי ראש עיר חדש בהתאם ליחסי הכוחות בתוך מועצת העיר. בתקופה זו נולד המונח "כלנתריזם" בעקבות מקרה שנכשל להדיח את ראש העיר, גרשון אגרון, שהצליח לסכל את המהלך בעזרתו של חבר המועצה רחמים כלנתר.

נראה כי ההסדר הנורמטיבי החדש יצר מקרה קלאסי בו "התרופה הייתה גרועה מן המחלה". שכן, במקום ליצור איזון, הביא השינוי למצב של קיצוניות הפוכה, בו מרבית כמעט מוחלטת של הכוח נמצא בידי ראש הרשות, כאשר חברי המועצה מוצאים עצמם תכופות כחסרי אונים מול גחמותיו וסמכויותיו הרבות.

אחד הקשיים הבולטים עימם מתמודדים נבחרי-ציבור בשלטון-המקומי מקורו בכך, שאותם גורמים שאמורים לסייע להם בפיקוח על עבודת הרשות, מתקשים לעתים רבות, או כלל אינם מועניינים, לעשות זאת באופן אפקטיבי. משרד הפנים, מוצף בפניות של נבחרי ציבורי מכל רחבי הארץ, הנוגעות לאי סדרים לכאוריים ברשויות בה הם מכהנים. התחושה שמלווה רבים מהם הינה שעמדת המשרד נוטה אפריורית לטובת ראש הרשות (בשם אותה כמיהה לייציבות) ושאין במשרד הפנים את כוח האדם הדרוש לבדוק כל פניה ולטפל בה לעומק. 

המצב הקיים הביא לכך שנבחרי ציבור ברשויות מקומיות נאלצו במקרים רבים להגיש עתירות מנהליות לבתי המשפט וזאת כמוצא אחרון, לאחר מיצוי כל המנגנונים הקיימים, שכאמור אינם מתפקדים באופן אפקטיבי. בית המשפט מחייב פעמים רבות את משרד הפנים בכלל ואת הרשות הספציפית בפרט לבחון באופן מעמיק את הטענות של נבחרי הציבור שהגישו את העתירה. בלא מעט מקרים דרך זו מוכיחה את עצמה כיחידה לקדם את הטיפול בבעיה ולהביא את תיקון המעוות היכן שכל המנגנונים האחרים כשלו. 

חברי מועצה רבים ברחבי הארץ נעזרים בליווי משפטי מלא או נקודתי של משרדי עורכי דין המתמחים בתחום המשפט המנהלי בדגש על רשויות מקומיות, ולא מסתפקים בלויי משפטי של קמפיין הבחירות בלבד.

עו"ד אדיר בנימיני ועו"ד ישראל דוידוב
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו


יום רביעי, מרץ 1

עו"ד אדיר בנימיני


עו"ד אדיר בנימיני עומד בראש מחלקת המשפט הציבורי של משרד עורכי-הדין, דוידוב-בנימיני ושות'; המשרד מעמיד את שרותיו בתחום המשפט הציבורי; בין לקוחות המשרד נמנים חברות פרטיות, עמותות, נבחרי-ציבור ואזרחים אשר נתקלו בשרירות של רשויות השלטון (ונזקקו לייצוג משפטי מולן ובמקרה הצורך להגשת עתירה-מנהלית/עתירה-לבג"צ). 

המחלקה למשפט ציבורי במשרד דוידוב-בנימיני ושות', מעניקה גם שירותי ליווי משפטי צמוד לקמפיין בחירות לכנסת ולקמפיין בחירות מוניציפאלי (רשויות מקומיות/ מפלגות פוליטיות-מועמדים לפריימיריס/ בחירות לוועדי עובדים ובתוך תאגידים וכן שרותי ייעוץ משפטי לנבחרי ציבור המכהנים ברשויות המקומיות. 

בהשכלתו, עו"ד אדיר בנימיני, הינו בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה, ותואר שני במדע המדינה (שניהם מן האוניברסיטה העברית בירושלים) והינו בוגר הפקולטה למשפטים של מכללת "שערי משפט" בהוד-השרון. 

עו"ד בנימיני כיהן כחבר מועצת עיריית נתניה ה-13 וה-15; בעבר שירת כחבר בועד המנהל של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית, ויועץ שר הפנים, לענייני תכנון-ובניה, כבאות-והצלה ורישויי כלי ירייה. 

מתוקף עבודתו ותפקידיו הציבוריים הרבים צבר עו"ד בנימיני ניסיון בתחום המשפט הציבורי (המשפט המנהלי והמשפט החוקתי). במשך קרוב לשמונה שנים עבד במשרדו של עו"ד דוד גולן מרמת-גן, ומסגרת זו הופיע וטען פעמים רבות בפני בית המשפט העליון, בפרשות שנשאו אופי תקדימי וכן צבר ניסיון רב גם בתחום דיני התעבורה.

עו"ד אדיר בנימיני בעל היתר להופיע בבתי דין צבאיים, וזאת בהתאם לאישור בלתי מסוייג לשמש כסניגור לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

המוטו אותו אימץ בכל הנוגע לעיסוקיו בתחום הציבורי הינו במקור בשפה הלטינית: "Nil Satis Nisi Optimum" שפירושו: "אין להסתפק בפחות מן הטוב ביותר".



עו"ד אדיר בנימיני
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו