Tourism / Roxette
(האלבום "תיירות" של להקת "רוקסט")
עו"ד אדיר בנימיני
ישנם אלבומים שמחזירים אדם לתקופה בחיים ולהלך הרוח שליווה אותו באותה תקופה. כפי שביטא זאת בצורה כל כך נאה וממצה שלמה ארצי: "כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע".
כזה הוא עבורי האלבום "תיירות" של להקת הפופ השוודית "רוקסט"; כשהייתי צריך לבחור אלבום אחד של הלקה ל"קיר האלבומים במשרד" (עליו כתבתי כאן פוסט בנפרד), לא היה לי ספק שזה יהיה אחד מהם.
האלבום יצא לאור באוגוסט 1992; הרביעי במספר של הלהקה. הדיסק נרכש, הועתק לקלטת והיה לאחד הדומיננטיים ב"ווקמן" של סוני ששירת אותי נאמנה בתקופה זו. בעיניי, החלוקה היא מאוד ברורה, בין אלבומים בהם כל אחד מהשירים נצרב בתודעה, לבין אלה שרק הלהיטים או שירים נבחרים זוכים לכך. במקרה הזה כל אחד משירי האלבום זכה אצלי להשמעות רבות וחוזרות, המלוות בניתוח ומחשבות על הטקסטים שלהם.
היתרון הגדול של האלבום היה בכך שהוא כלל שילוב של הופעות חיות של שירי הלהקה שכיכבו באלבומים הקודמים, בשילוב עם שירים חדשים. בשני הלהיטים ("How Do You Do" ו-"Queen of Rain") מתוך האלבום איבדתי עניין בשלב די ראשוני, ולמדתי להתאהב דווקא בשירים שלטעמי היו עמוקים יותר מבחינה טקסטואלית ומלודית כאחד. הם גם השתלבו היטב בהלך הרוח שליווה אותי באותה תקופה.
בראשם השיר "The Rain" שהתחברתי עליו, כנראה גם על רקע השורשים הנורדיים שלי ("I was raised the northern way"), וחיבתי לעונה הגשומה. שיר נוסף שמאוד אהבתי וחשתי הזדהות אליו היה "רחוב הקינמון" ("Cinnamon Street"). כמו כל ישראלי שעובד קשה חמישה ימים למחייתו, קל מאוד להתחבר עד היום למילות השיר: "Here Comes the Weekend". עוד בהיותי תלמיד יסודי ותיכון הסופ"ש היה משהו שהמתנתי לו בציפייה ובערגה.
אציין גם את השירים "So Far Away" ו-"Come Back (Before You Leave)" שגם אליהם היה לי חיבור טקסטואלי אשר שיקף תחושות ותובנות שליווה אותי והסתובבו בראשי בתקופה האמורה.