הצעה לסדר הרחבת מדיניות הצהרה על ניגוד עניינים - מועצת עיריית נתניה (נובמבר 2026)

הצעה לסדר

מועצת עיריית נתניה 

מגיש: עו"ד אדיר בנימיני

(נובמבר 2026)

מועצת העיר מתבקשת להעלות לדיון ולקבלת החלטה בעניין מדיניות הרחבת הצהרת ניגוד העניינים, כך שתחול גם על גופי הסמך העירוניים ועל הוועדות העירוניות. מועצת העיר מתבקשת לקבל החלטה כי חתימה על טופס ניגוד העניינים (המבוסס על נוסח הטופס המהווה תנאי לחברות בוועדה המקומית לתכנון ובניה), יהווה אף תנאי להשתתפות בוועדות העירוניות ובהנהלה של כל תאגיד עירוני. ההצעה מבוססת על החלטה יזומה שהתקבלה במועצת עיריית הרצליה ואשר אושרה בידי בית המשפט המחוזי בת"א.

דברי הסבר: 

בחודש אפריל 2024 התקבלה במועצת עיריית הרצליה החלטה לפיה כל חברי המועצה מחויבים למלא שאלון ניגוד עניינים מפורט, כתנאי לכהונתם בוועדות השונות ובתאגידים העירוניים. המסמך שהוכן היה מבוסס על הטופס הקיים של משרד המפנים, המהווה כיום תנאי לחברות בוועדה המקומית לתכנון ובניה. 

לאחר ששני חברי מועצה סירבו למלא את הטופס, ועמדו בסירובים במשך ארבעה חודשים, קיבלה מועצת העיר החלטה נוספת לפיה נקבע כי חברותם של חברי המועצה הסרבנים בוועדות ובהנהלות התאגידים העירוניים תושעה בפועל, כל עוד לא מולא השאלון. לאחר שפניית "הסירובניקים" לממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים נדחתה, הגיע הנושא לבחינת בית המשפט המחוזי במסגרת עתירה מנהלית [עת"מ 65642-03-25 קדושים ואח' נ' עיריית הרצליה (מיום ה- 09/08/2026)]. 

בפסק הדין נקבע כי למועצת העיר קיימת סמכות חוקית רחבה לקבוע מנגנוני מניעה מראש. לפיכך, סירוב לחתום על השאלון מייצר חשש קבוע לניגוד עניינים "בכל רגע נתון", ולכן העירייה פעלה כדין כשהשעתה אותם מהוועדות ומהתאגידים העירוניים. הטופס אשר יופקד בלשכה המשפטית יישאר חסוי, ויכלול התייחסות לכל ניגוד עניינים של חבר המועצה בכל התאגידים העירוניים ובוועדות השונות, בין אם הוא חבר בהן ובין אם לאו. 

מוצע לפיכך לאמץ את נוסח ההחלטות שהתקבלו בעיריית הרצליה:

1.     חברי המועצה ימלאו טופס ניגוד עניינים כתנאי לכהונה בכל ועדות ו/או תאגידי העירייה. 

2.    חבר מועצה שיסרב לחתום על הטופס בתוך 60 יום מקבלת החלטה זו, תושעה חברותו בוועדות העירייה ובהנהלות התאגידים העירוניים על אתר.

עו"ד אדיר בנימיני

 ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law 

רחובות חדשים בעיר נתניה (אוקטובר 2026)

אושרו שמות רחובות ודרכים חדשים בעיר נתניה

 

מאת: עו"ד אדיר בנימיני 

משרד הפנים אישר לאחרונה שורה של שמות רחובות חדשים בעיר נתניה לפי החלטת וועדת שמות רחובות ואתרים ומועצת העיר נתניה. 

שמות הרחובות החדשים שאושרו ביוזמת יו"ר וועדת שמות רחובות (כותב שורות אלה):

1) אבא אבן - שר בממשלות ישראל, דיפלומט ומדינאי ישראלי.

2) שרה כפרי - אשת ציבור ישראלית; חברת הכנסת השנייה והשלישית.

3) יעל רום - הטייסת הראשונה שעברה הכשרה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי.

4) ונדה (ניוטה טייטלבוים) - גיבורה יהודית, לוחמת התנגדות נועזת בגטו ורשה שכונתה: "ונדה הקטנה עם הצמות".

5) לנה לי קרסנר (קראזנר) - אמנית (ציירת) יהודייה מו המשפיעות והמעצבות של זרם האקספסיוניזם המפושט.

6) שרה דורון - אשת ציבור ישראלית; חברת כנסת ושרה בממשלת ישראל.

7) עדה מימון - אשת ציבור ישראלית; חברת הכנסת הראשונה והשנייה.

8) גרטי קורי - כלת פרס נובל ברפואה.

החלטות נוספות שאושרו על ידי משרד הפנים ביוזמן גורמים אחרים שפנו לוועדה לקריאת שמות רחובות: 

9) אלון אבוטבול (ביוזמת חבר מועצת העיר נתניה דודו סלמה).

10) אורה נמיר (ביוזמת חבר הכנסת אלי דלל).

שמות הרחובות החדשים הועברו לרישום ומתן קוד רחוב ללמ"ס.

בתמונה: עו"ד אדיר בנימיני, יו"ר וועדת שמות רחובות ואתרים בנתניה, במהלך סיור בשטח לקביעת מיקום התקנת שלטי רחובות בעיר נתניה (התקנת שילוט רחוב ע"ש בטהובן)

עו"ד אדיר בנימיני 

ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law

על האתוס של נבחרי ציבור / עו"ד אדיר בנימיני

על אתוס

עו"ד אדיר בנימיני

האתוס של כל איש ציבור (או של מי שעוסק בענייני הציבור ובכלל) הוא אחת המעלות החשובות ביותר בעיניי; האתוס הוא אותו "קרדיט האישי", של כל דובר בפורומים פומביים. לעתים זה בא לידי ביטוי בכך שהוא אכן חי ופועל על פי הערכים להם הוא מטיף, ולעתים זה יכול להתבטא בדברי ביקורת שהוא משמיע, במקום שהוא עצמו כשל בו ודוגמאות לא חסרות. הדוגמא הבולטת ביותר הוא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שאינו מיישם כלפי עצמו, את כל מה שהוא הטיף כלפי קודמיו בתפקיד, בדגש על הביקורת כלפי אהוד אולמרט, בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

אחת האנקדוטות ההיסטורית הכי מעניינות בהקשר הזה מופיעה באחד מכתביו של המדינאי הרומי, מרקוס טוליוס קיקרו ("על הנואם"). האנקדוטה מובאת שם מפי דמותו של קווינטוס לוטאטיוס קאטולוס, במהלך שיח על תורת הנאום. קאטולוס מספר על אמן דיבור יווני בשם פורמיו, שהיה ידוע כפילוסוף מן האסכולה הפאריפאטאטית.

הסיפור שהיה כך היה: בעת ששהה בגלות באפסוס, הוזמן אחד מגדולי המצביאים בתולדות האנושות, חניבעל מקרתגו, להאזין להרצאה מפיו של אותו פורמיו, אשר הרצה, כך מסופר, "שעות אחדות על תפקידו של מצביא ועל ענייני צבא בכלל". בעוד שקהל המאזנים נהנה הנאה מרובה מן ההרצאה, נשאל חניבעל, מה דעתו שלו על הפילוסוף הלה? לכך השיב המצביא מקרתגו כי "ראה כבר לעיתים קרובות זקנים מטורפים, אולם מימיו לא ראה איש מטורף יותר מפורמיו".

וכך מסכם זאת קאטולוס: "וחיי הרקולס, הוא צדק; וכי יש דוגמא אחרת ליהירות או לפטפטנות, מזו, שיווני, שמעולם לא ראה אויב או מחנה-צבא, שמעולם לא היה קשור אף לא בקשר רופף ביותר למשרה ציבורית כלשהי, ייתן הוראות בענייני צבא לחניבעל, שלחם שנים כה רבות על ההגמוניה עם העם הרומי, שהכניע את כל עמי העולם?"

Marcus Tullius Cicero Against Catiline Hans W. Schmidt 1912

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law 

רחובות חדשים בנתניה (אוגוסט 2026)

אושרו שמות רחובות ודרכים חדשים בעיר נתניה

עו"ד אדיר בנימיני

משרד הפנים אישר לאחרונה שורה של שמות רחובות חדשים בעיר נתניה לפי החלטת וועדת שמות רחובות ואתרים ומועצת העיר נתניה.

שמות הרחובות שאושרו ביוזמת יו"ר וועדת שמות רחובות (כותב שורות אלה):

1) פרופ' אמנון רובינשטיין - איש ציבור ואקדמיה (שר וחבר כנסת).

​2) ליאונרד ברנשטיין - מלחין, מנצח ופסנתרן יהודי-אמריקאי.

​3) אגתה כריסטי - סופרת ומחזאית בריטית ("מלכת הספרות הבלשית").

4) אמילי דיקינסון - משוררת אמריקנית (מהמשוררות החשובות, המשפיעות והמקוריות ביותר בכל הזמנים).

5) רחל הירש - מדענית ורופאה יהודייה-גרמנייה פורצת דרך.

6) חנה עדן - שחקנית וזמרת ישראלית (מראשוני השחקנים הישראלים שפרצו והצליחו בהוליווד).

​7) ג'ורג' ברלינג - אלוף ההפלות הבכיר ביותר של קנדה במלחמת העולם השנייה וטייס קרב אגדי. התנדב להילחם בשורות חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות.

8) ג'ני רוסו - מגיבורות הריגול הגדולות ביותר של המחתרת הצרפתית ("הרזיסטנס") במלחמת העולם השנייה.

9) סלמה לגרלף - סופרת שוודית. האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות (1909). נחשבת לאחת היוצרות החשובות והאהובות ביותר בספרות העולמית. בין השאר כתבה את "מסע הקסם של נילס הולגרסון עם אווזי הבר".

10) ציפורה ברונשטיין - חברת מועצת היישוב ומן המתיישבות הראשונות בנתניה.

כפי שניתן להתרשם ההצעות שהוגשו על ידי ואושרו שמים דגש על דמויות מופת היסטוריות ודמויות שתרמו תרומה חשובה לעולם התרבות והמדע. 

כפי שניתן לראות מן הרשימה נמשכת מגמה אותה אני מוביל לתעדף הנצחת נשים (שבע נשים ושלושה גברים).

החלטות נוספות שאושרו על ידי משרד הפנים ביוזמן גורמים אחרים שפנו לוועדה:

הרחוב הראשי בפארק פרס למדע בדרום העיר יקרא על שמו של שמעון פרס, לפי יוזמה של המרכז האקדמי פרס.

כמו כן, בהתאם להצעה שהגיש חבר וועדת שמות רחובות ואתרים, אדם קרמר, אושרו שמות הדרכים בשכונת "חוף הזהב" (הקרויה על שם העיר התאומה של נתניה באוסטרליה), על שם הערים התאומות של נתניה בהתאם לוותק. יש לציין שעל שם העיר ניס בצרפת כבר קרוי רחוב ניצה.

​1) דורטמונד (גרמניה) ​

2) סאני איילס ביץ' (פלורידה, ארה"ב) ​ 

3) סטוונגר (נורווגיה) ​ 

4) קומו (איטליה) ​ 

5) גיסן (גרמניה) ​ 

6) שיופוק (הונגריה) ​ 

7) נובע סנץ' (פולין) ​ 

8) בורנמות' (הממלכה המאוחדת) ​ 

9) ריצ'מונד היל (קנדה) ​ 

10) בתומי (גאורגיה) ​ 

11) גילנדז'יק (רוסיה) ​ 

12) יאשי (רומניה) ​ 

13) בירשטונאס (ליטא)

לפני למעלה מעשור הוחלט לקרוא לפארק המדע החדש המתוכנן בגבול נתניה וכפר נטר על שמו של שמעון פרס, תחת השם "פארק פרס למדע". בעקבות פניה מצדה של יונה ברטל, מהמרכז האקדמי פרס, בשמה של משפחת פרס, הוחלט כי הרחוב הראשי ב"פארק המדע" יקרא על שמו של חתן פרס נובל לשלום, נשיא וראש ממשלת ישראל, שמעון פרס.

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law 

הקמת וועדה ייחודית לענייני חוקה בכנסת

פיצול וועדת חוקה, חוק ומשפט

בדיונים בוועדת החוקה בכנסת הראשונה לאחר קבלת "פשרת הררי" במליאת הכנסת, העלה חבר הכנסת, ד"ר יוחנן בדר, טענה בראשית דבריו כי "החלטת הררי" נולדה מתוך "חישוב פרלמנטרי מוצלח מאוד", ובשל כך יש לה כמה וכמה פנים. 

בהתייחסותו הראשונה להחלטה העלה הצעה שבעיניי רלוונטית גם היום (ואפילו הכרחית), לאחר שיוחדשו הדיונים בדבר חקיקת חוקת יסוד למדינת ישראל. 

ח"כ יוחנן בדר הציע כי תוקם וועדה ייעודית (נוספת) באישור הכנסת שתיקרא "וועדה מיוחדת לחוקה" או לחלופין וועדה נפרדת "לחוק ומשפט", שתאפשר לוועדה המקורית להתמקד, אך ורק, בענייני החוקה. 

אם החלוקה הדיכוטומית הזו לא תתבצע טען ד"ר בדר כי ברור מראש שהוועדה תזניח את חקיקת החוקה או שתזניח את החקיקה השוטפת. 

מבחינת סדרי העבודה, עמדתו של ד"ר בדר הייתה כי נכון יהיה להתחיל בדיון על מבנה הפרקים, הנושאים שיכללו בחוקה ולגבש אותם בצורה שונה מזו שהוועדה עבדה עד כה על דבר החקיקה השוטף. 

מבחינתו פיצול הוועדות הינו קריטי להצלחת התהליך: "ההבדל בין הקמת וועדה מיוחדת לעניין החוקה ובין אי-הקמתה, הוא ההבדל בין התקווה שנעשה משהו לבין התקווה שלא נעשה שום דבר" לדעת בדר "מגילת זכויות האדם והאזרח" חייבת להיות בעדיפות ראשונה. 

על כך הוסיף והטעים כי "מגילת זכויות האדם והאזרח בצורה המסורתית, אני מספיקה לצרכי החברה הקיימת, ויש להוסיף גם פרק על זכויות האדם בחברה, על זכויותיו הסוציאליות של האדם".

חבר הכנסת, יזהר הררי לא אהב את הביקורת של בדר על ההחלטה שיזם, אותה השווה האחרון לשורה של אלים מיתולוגיים שהיו מרובי פנים. 

בפרשנות שהעניק להחלטה אותה יזם הדגיש הררי כי חברי הוועדה אינה מבינים אותה באופן מדויק, ונימק את דבריו: "ההחלטה אינה אומרת שבמקום חוקה יוכנו חוקי-יסוד, אלא שהחוקה לא תוכן בבת אחת ותובא בתאריך מסוים בפני הכנסת, כי אם מוטל על וועדת החוקה, חוק ומשפט לא לחכות לגמר הצעת החוקה – כפי שרצתה לעשות וועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית – ולהביא לכנסת גם פרקים ממנה". 

ח"כ הררי הוסיף כי "מתוך החלטת הכנסת ברור כי עלינו להכין חוקה אחת ולא חוקי-יסוד[...] אין לפרש כי הכוונה הייתה להכין 15 חוקים נפרדים, בלתי תלויים אחד בשני[...] כי אם זאת הכוונה, אז וועדת החוקה, חוק ומשפט גמרה את מלאכתה לפני שהתחילה בה".

יזהר הררי לא אהב כאמור את הביקורת של ד"ר יוחנן בדר על הצעתו רבת הפנים ובפתח דבריו אמר: "אני מצטער שלא הייתה לו הזדמנות לראות את יאנוס ואת האחרים" ועקץ בכך את בדר שאמר בפתח דבריו שחולשת החלטת הררי מתבטאת בכך "שכמו לא יאנוס, יש לה שני פנים וכמו לאל טריגלאב, שהיה אצל הסלאבים, יש לה שלושה פנים וכמו לסביאטוביד של רומי, יש לה אפילו ארבע פנים". 

יאנוס הינו אל השערים וההתחלות, בעל שני הפנים (המביטים קדימה ואחורה במקביל); חודש ינואר מסמל את פתיחת השנה החדשה, אך גם את המועד להתבונן על השנה שחלפה. על פי המיתולוגיה היה האל יאנוס אחראי ל"תור הזהב" של המין האנושי; האל טריגלאב הינו אל מרכזי במיתולוגיה הסלאבית הקדמונית, שתואר כאל בעל שלושה ראשים המחוברים לצוואר אחד, השולט בשלושה עולמות (שמיים, אדמה ובשאול); סבטוביד (סביאטוביד) הינו אל בעל ארבעה ראשים המהווה מעין פנתיאון זעיר של ראשי האלים הסלביים.

עו"ד אדיר בנימיני

ADIR A. BENYAMINI

Attorney at Law 

כל הציטוטים מתוך: ישיבה כ"ז/2 של וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הראשונה (21.6.1950)

"גם אני הייתי מקבל אותה אילו הייתי פרמניו"

"גם אני הייתי מקבל אותה אילו הייתי פרמניו"

אלכסנדר מוקדון

משפט שיכול לבוא רק מפיו של מנצח (היום וודאי היו מכנים אותו ווינר); כשאלכסנדר מוקדון החל לצבור הישגים ברחבי אסיה, הגיעו אליו שליחים של המלך הפרסי דרייווש, אשר העבירו לו הצעה לחלק את השלטון באסיה בתוספת ממון רב שהפרסים יעבירו למקדונים. 

פרמניו, אחד ממפקדיו הבכירים בצבא מוקדון אמר למלכו: "אילו הייתי אלכסנדר הייתי מקבל את ההצעה". 

על כך השיב לו אלכסנדר במשפט המצוטט בכותרת: "גם אני הייתי מקבל אותה אילו הייתי פרמניו". 

אלכסנדר דחה את ההצעה של הפרסים וכתב באיגרת התשובה כי כמו שהארץ אינה יכולה לסבול שתי שמשות, כך "באסיה לא יוכלו למלוך שני מלכים". אמר והוציא את הדבר מן הכוח אל הפועל.

עו"ד אדיר בנימיני

 ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law 

אפיזודה גלותית - ח"כ דוד בר-רב-האי

אפיזודה גלותית

במהלך דיון בישיבה משותפת של וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הראשונה וועדת חוץ וביטחון (1950), אמר ח"כ דוד בר-רב-האי בין השאר את הדברים הבאים:

"הייתה אפיזודה של 1800 - 1900 שנה והאפיזודה הזאת נגמרה. אנחנו ממשיכים את ההיסטוריה. כך אני מסתכל על תקופת הגלות: כעל אפיזודה, אם כי אפיזודה די ארוכה ודי מצערת. הממשלה בונה גשר מעל לאפיזודה הזאת".

בדומה לסופר חיים חזז בסיפור הקצר "הדרשה", ח"כ דוד בר-רב-האי הסתכל על תקופת הגלות כתקופה בעלת חשיבות פחותה בהיסטוריה של עם ישראל.

זו הייתה הגישה ששיקפה את הגישה של גורמים רבים בתנועה הציונית, שראו בהקמת המדינה רנסנס עברי. חזרה לחיים עצמאיים בארץ-ישראל.

כשהקים את תנועת בית"ר זאב ז'בוטינסקי ראש בנוער היהודי כמי שיכול להביא את הבשורה, את אנטי-תזה ליהודי הגלותי שנהג "להשפיל מבטו בפני הגויים". 

  

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law http://www.adir-benyamini-netanya-city.com/ ----------------------

"אל לו לסנדלר לחרוץ דין על עניינים שמעל לנעל" (אפלס)

"אל לו לסנדלר לחרוץ דין על עניינים שמעל לנעל"

אנקדוטה נחמדה שבמרכזה עומדת דמותו של אפלס, צייר החצר של פיליפוס השני ממקדוניה ואלכסנדר הגדול בנו. 

אפלס חי במאה הרביעית לפני הספירה. סיפור המעשה התרחש במהלך הצגת ציור חדש לציבור הרחב בסטודיו של הצייר אפלס אשר נהג להסתתר מאחורי וילון, על מנת להאזין לדעתם של העוברים על פני הציור. 

יום אחד עבר שם סנדלר והעיר שחסר שם שרוך בנעל של הדמות שצוירה. אפלס מיהר לתקן את הציור ולאחר שאותו סנדלר חזר פעם נוספת והעיר הפעם על האופן שבו צוירה הרגל, קפץ הצייר ממקום מחבואו והוכיח את הסנדלר במשפט דלעיל:

"אל לו לסנדלר לחרוץ דין על עניינים שמעל לנעל"

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law 

רשימת סרטים אהובים לאורך השנים

מקבץ סרטים אהובים / עו"ד אדיר בנימיני

קשה לקבץ רשימה של סרטים שהטביעו חותם או הרשימו במיוחד במהלך חייו של אדם. 

להלן רשימה חלקית של סרטים מז'אנרים שונים שוודאי עוד תתעדכן. 

מן הסתם הגיל גם עושה את שלו, והטעם משתנה בחלוף השנים. סרטים שאהבתי בילדות לא תמיד הרשימו אותי כשחזרתי אליהם בבגרותי.

"חומות של תקווה" (The Shawshank Redemption) 

"החשוד המיידי" (The Usual Suspects) 

"רב מכר לרצח" (A Murder of Crows) 

"סיפורו של ויל האנטינג" (Good Will Hunting) 

"בחורים טובים" (A Few Good Men) 

"בחזרה לעתיד" ("Back to the Future")

"בן דודי ויני" (My cousin Vinny) 

"ספרות זולה" (Pulp Fiction)

"נקודת מפגש" (Match Point)

"מת לחיות" (Die Hard)

"עידן התמימות" (The Age of Innocence)

"סופר הצללים" (The Ghost Writer)

"השוטר מבוורלי הילס" (Beverly Hills Cop)

"אמדאוס" (Amadeus)

 

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law http://www.adir-benyamini-netanya-city.com/ ----------------------

עו"ד אדיר בנימיני בפגישה עם שגרירת שוודיה בישראל - אלכסנדרה רידמרק.

במהלך קבלת פנים בבית שגרירת שוודיה בישראל, אלכסנדרה רידמרק (Alexandra Rydmark), בהרצליה-פיתוח, שנערכה באווירה קיצית ולא פורמלית (לכבוד היום הלאומי השוודי שחל בשישה ביוני), נערכה פגישה בין השגרירה לבין עו"ד אדיר בנימיני, יו"ר וועדת שמות רחובות בנתניה. 

עו"ד אדיר בנימיני, הדובר את השפה השוודית ברמת שפת-אם, העניק לשגרירה השוודית, אלכסנדרה רידמרק, כנציג של עיריית נתניה ומתוקף תפקידו כיו"ר וועדת שמות רחובות בעיר,  שלט ממוסגר של רחוב אלפרד נובל בנתניה, אותו עו"ד בנימיני יזם ופעל לקריאתו. 

נתניה היא העיר היחידה בישראל, שקראה רחוב על שמו של נובל, וזאת כאמור ביוזמתו של עו"ד אדיר בנימיני.

בתמונה: עו"ד אדיר בנימיני ואלכסנדרה רידמרק בבית שגרירת שוודיה

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law http://www.adir-benyamini-netanya-city.com/ ----------------------

אלמנט הפאתוס הדרוש בכל נאום

אלמנט הפאתוס הדרוש בכל נאום

(יוהאן וולפגנג פון גתה)

על אלמנט הפאתוס הדרוש בכל נאום לתפיסתו של איש הרוח יוהאן וולפגנג פון גתה: 

"בלי לב רגש, לעולם לא יגיע, אם לא מן הנפש הנאום נובע, ובתשוקה עזה אוחז ומפגיע בשורש לבו של כל שומע(...) לעולם לא תיגע בלבבות, אם דבריך לא באו הישר מלבך". 

[ציטוט מתוך: יוהאן וולפגנג פון גתה פאוסט תרגום: ניצה בן ארי (הוצאת אוניברסיטת ת"א 2006), עמ' 55]

---

יוהאן וולפגנג פון גתה היה סופר, משורר, מחזאי, פילוסוף, הומניסט, פוליטיקאי ומדען גרמני. נחשב למיצגה הבולט ביותר של "הקלאסיקה של ויימאר". גתה הוא אחד מסמלי המופת של תרבות גרמניה, של תרבות המערב בכלל ואף של ספרות העולם.

בתמונה: עו"ד אדיר בנימיני במהלך נאום [צילום: נורית מוזס (עיריית נתניה)]

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law http://www.adir-benyamini-netanya-city.com/ ----------------------

"תקווה היא דבר טוב"

"זכור, רד, תקווה היא דבר טוב, אולי הטוב שבדברים, ושום דבר טוב לא מת לעולם"

עו"ד אדיר בנימיני

"זכור, רד, תקווה היא דבר טוב, אולי הטוב שבדברים, ושום דבר טוב לא מת לעולם" 

ציטוט מתוך המכתב שהשאיר אנדי דופריין (Andy Dufresne)  המגולם על ידי טים רובינס, עבור אליס בויד "רד" רדינג (Ellis Boyd "Red" Redding)  המגולם על ידי מורגן פרימן, בסרט המופת "חומות של תקווה" (The Shawshank Redemption). 

כך זה נאמר במקור בשפה האנגלית (מתוך המכתב שאנדי השאיר לפני שהוא מבצע מהלך הבריחה ההרואי שלו מהכלא):

 ​"Remember Red, hope is a good thing, maybe the best of things, and no good thing ever dies." ​

זהו אחד הרגעים הכי מרגשים וזכורים בתולדות הקולנוע. ​בסיפור המקורי של סטיבן קינג שעליו מבוסס הסרט ("ריטה הייוורת' והנדרשות לחומות השנק"), דמותו של רד היא בכלל של גבר אירי ג'ינג'י (ומכאן הכינוי Red). בסרט השאירו את הבדיחה הזו כשרד אומר לאנדי: "אולי זה בגלל שאני אירי".

"חומות של תקווה" הוא אחד הסרטים האהובים עלי ביותר בכל הזמנים, ולא לחינם בחרתי לתלות כרזה ממוסגרת שלו במשרדי בעיריית נתניה.

בתמונה: שיחה שקיימתי עם עמיתתי עו"ד שירי חגואל-סיידון על סרט בלשכתי כשברקע הכרזה

עו"ד אדיר בנימיני ADIR BENYAMINI Attorney at Law 

רחוב בנתניה על שמו של פרופ' משה ארנס

רחוב בנתניה יקרא על שמו של פרופ' משה ארנס

הרחוב הראשי בשכונת "צמרות" החדשה במזרח העיר נתניה, יקרא על שמו של המדינאי, פרופ' משה ארנס, מי שכיהן כשר ביטחון, שר החוץ ושגריר ישראל בוושינגטון. ארנס שהיה פרופסור חבר בטכניון (הנדסה אווירונאוטית), עמד במשך חמש שנים בראש וועדת חוץ-וביטחון של הכנסת, שם ייסד מספר וועדות ושנה הפעולות עד היום.

היוזמה באה מצדי, מתוקף תפקידי כיו"ר וועדת שמות רחובות ואתרים העירונית, כמי שרואה בפרופ' משה ארנס את אחד משרי הביטחון המשפיעים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל. ארנס הוכיח לכולם שעל מנת להצטיין בתפקיד זה אין צורך למנות בהכרח גנרל בכיר בדימוס, אלא דווקא אזרח בעל רקע והבנה ביטחונית, ואוסיף שגם כיום זה המודל הנכון והרצוי בעיניי לאיוש תפקיד שר הביטחון. יש להימנע ככל שניתן ממינוי רמטכ"ל לשעבר או גנרל בכיר מתוך המערכת, ללא תקופת צינון משמעותית מאז שהשתחרר מן השירות בצה"ל. 

פרופ' ארנס עצמו סיפר בספר האוטוביוגרפיה שחיבר כי כאשר התבשר מפיו של ראש הממשלה, מנחם בגין, על הכוונה למנות אותו לתפקיד שר הביטחון בראשית שנת 1983 ש"אף שלא הייתי מעודי קצין בכיר בצה"ל, בניגוד לאריק שרון ולאחרים שקדמו לי בתפקיד, כמו משה דיין ועזר ויצמן, הגעתי מוכן כהלכה". 

משה ארנס היה מזוהה מאוד עם "פרויקט הלביא" (מטוס קרב כחול-לבן) והתנגד לעמדת הממשלה שלא להגיב במלחמת המפרץ מן הטעם שיש לשמר את ההרתעה מול מדינות ערב.

פרופ' משה ארנס הוא עבורי דוגמא ומופת לאיש ציבור שתרם רבות לביטחונה של מדינת ישר כשר בממשלת ישראל וכדיפלומט, ואין שמח ממני שנפל בידי ליזום ולקדם קריאת שם של רחוב ראשי על שמו בשכונה חדשה בעיר נתניה.

ספרו האוטוביוגרפי של פרופ' משה ארנס 

(צילום מתוך הספרייה הפרטית)

עו"ד אדיר בנימיני

 ADIR BENYAMINI 

Attorney at Law  

"נקודת מפגש" (Match Point) - נקודת משחק

הסרט "נקודת מפגש" (Match Point) - נקודת משחק

עו"ד אדיר בנימיני

מודה בעוונותיי שאף פעם לא ממש התחברתי לקומדיות של הבמאי וודי אלן; הסרטים הללו כוללים לכאורה קסם קולנועי מסוים של הומור מתוחכם, שלא דיבר אלי אף פעם.

הסרט האהוב עלי ביותר של וודי אלן הוא "נקודת מפגש". המדובר בסרט שיצא לאקרנים בשנת 2005. מותחן פסיכולוגי נהדר הרחוק מאוד מהקומדיות הניו-יורקיות שלו. סרט דרמה אפלה המתרחש בעיר לונדון בממלכה המאוחדת, העוסק בתשוקה, מעמד חברתי, מוסר, תאווה, בצע וכסף.  

המוטיב המרכזי של הסרט הוא התפקיד המכריע של המזל בחיים ומככבים בו ג'ונתן ריס מאיירס, סקרלט ג'והנסון, אמילי מורטימר, מת'יו גוד, בריאן קוקס ופנלופי וילטון. הסרט זיכה את אלן במועמדות לפרס אוסקר בעבור תסריט המקורי הטוב ביותר.

אתחיל בכך שהסרט סובל מתרגום גרוע מאוד לשפה העברית. תרגום שאינו מגלם בתוכו את משחק המילים המתוחכם ולא נותן ביטוי למשמעות של המונח "נקודת משחק", הלקוח ממשחק הטניס. מטאפורה מרכזית שבולטת באחת הסצנות החשובות ביותר בסרט, אם לא החשובה ביותר. 

השם "Match Point" הוא כאמור מטאפורה מרכזית שהבמאי וודי אלן (שגם כתב את התסריט) בונה לאורך כל העלילה. הסרט נפתח בפריים של כדור טניס שפוגע בחלק העליון של הרשת וקופץ באוויר. ברקע נשמע קולו של ג'ונתן ריס מאיירס המגלם את דמותו של גיבור הסרט כריס וילטון, המסביר כי  אם הכדור פוגע ברשת ונופל בצד של היריב זכית בנקודת המשחק, אך אם הכדור נופל בצד שלך  - הפסדת.

משחק המילים הזה הוא כאמור בעל מוטיב מרכזי בעלילת הסרט. למילה "Match" יש מספר משמעויות בשפה האנגלית (משחק, התאמה, גפרור). הרלוונטי לעניינו: המשחק התחרותי (Tennis Match) וגם ה"התאמה" או ה"שידוך" (Marriage Match). 

גיבור הסרט בחר בשידוך הנכון כלכלית על פני התשוקה, ו"ניצח את המשחק" בדרך האפלה ביותר שיש. אם להשתמש (באופן מעט מאולץ) בפירוש השלישי אז אפשר להוסיף שהגיבור "שיחק באש". 

הסצנה המדוברת שעוד אפרט עליה היא "סצנת השלכת הטבעת". זהו ה"מאצ' פוינט" האמיתי של כריס וילטון. כשהטבעת פוגעת במעקה ונופלת חזרה למדרכה, הצופה בטוח שזהו כדור "אאוט" (בחוץ) וזה הרגע שבגללו הוא עלול להפסיד, שלאחריו ייתפס ויועמד לדין. בסופו של דבר, זה עוד יהפוך לרגע בו למעשה ניצח. 

לאור כל זאת, בהחלטה לקרוא לסרט בעברית "נקודת מפגש" התפספסה כל הפואנטה.

תמצית העלילה (אזהרת ספוילר למי שטרם צפה):

כריס וילטון הוא טניסאי מקצועי שפרש בגיל צעיר יחסית, והחל לעבוד כמאמן טניס במועדון יוקרתי בלונדון. אחד מתלמידיו הוא תום יואיט (מת'יו גוד), בן למשפחה עשירה מאוד. כריס מכיר באמצעותו את אחותו קלואי (אמילי מורטימר), מה שסולל לו את הדרך למשרה ניהולית בכירה בחברה של אביהם ולאורח חיים של עושר ומותרות.

למרות הנוחות שבחייו הזוגיים עם קלואי, כריס מפתח רומן סוער וחשאי עם ארוסתו של תום, נולה רייס (סקרלט ג'והנסון). תום לבסוף נפרד מנולה ומתחתן עם אחרת, ונולה עוזבת בשל כך את לונדון וחוזרת לארה"ב. כריס מתחתן עם קלואי וממשיך להתקדם בסולם החברתי, אך בני-הזוג מתקשים להיכנס להיריון.

התפנית בעלילה מתחילה עם שובה של נולה ללונדון. כריס מחדש איתה את הרומן. הפעם המצב מסתבך: נולה נכנסת להיריון, מסרבת לבצע הפלה ומתחילה ללחוץ עליו לעזוב את רעייתו הטרייה, לטובתה. כריס, שאינו מוכן לוותר על העושר והמעמד שהשיג בעמל רב, חש לכוד ומחליט שאין לו מוצא אחר אלא לרצוח את נולה. התוכנית מבוצעת בקפידה.

כלי הרצח הוא רובה ציד שלקח מחמו. תחילה רצח את השכנה של נולה וגנב את תכשיטיה (כדי לגרום לזה להיראות כמו פריצה שהשתבשה), ואז ירה בנולה כשזו הגיעה לביתה. לאחר הרצח, הוא משליך את תכשיטים שגנב מהשכנה לנהר התמזה, כדי להיפטר מהראיות.

כאן מגיעה אותה הסצנה המרכזית של הסרט אותה הזכירתי מקודם: טבעת אחת אותה השליח ביחד עם יתר התכשיטים פוגעת במעקה הברזל, נופלת חזרה לצד של המדרכה ולא לנהר. יד הגורל מתערבת לטובתו. המשטרה חוקרת את כריס לאחר ששמו מופיע ביומן של נולה, אך בזכות העובדה שטבעת נמצאה אצל עבריין אחר, החקירה נגדו מופסקת. 

הסרט מסתיים בסצנה בה כריס חוגג את הולדת בנו עם משפחת יואיט. בכך זכה בכל הקופה. 

משפט הסיום של הגיבור הראשי הוא: "עדיף להיות בר מזל מאשר להיות אדם טוב" (ת"ח - א.ב).

"נקודת מפגש" מלמד על כך שבוודי אלן יש גם צד הרבה יותר קר ומחושב, ביחס למה שרואים בקומדיות הנוירוטיות שלו.

בספרו "הרהורים על המהפכה הצרפתית" כתב אדמונד ברק כי "עיקרה של ההיסטוריה היא הצרות שהביאו לעולם הגאווה, האמביציה, תאוות-הבצע, שאיפת-הנקם, התשוקה, וכן גם שיסוי, צביעות, קנאות בלתי מרוסנת וכל שרשרת התאבונות הפרועים המטלטלים את הציבור באותן מידות מגונות[...] הדת, המוסר, החוקים, זכויות היתר, חסינות, חירות, זכויות אדם, הם האמתלות. את האמתלות נמצא תמיד באיזה מקסם שווא של טוב אמיתי". 

[ציטוט מתוך: מחשבות על המהפכה הצרפתית תרגום: אהרן אמיר (הוצאת שלם), התשנ"ט-1999]

עו"ד אדיר בנימיני

 

רחובות חדשים בנתניה על שם חנה למדן ותמר אשל

רחובות חדשים על שם תמר אשל וחנה למדן בעיר נתניה

עו"ד אדיר בנימיני

עדכון בדבר שמות רחובות חדשים שאושרו על ידי וועדת שמות רחובות ואתרים נתניה בראשותי בישיבה שהתקיימה בדצמבר 2025; שמות רחובות אשר קיבלו כעת תוקף רשמי עם השלמת הרישום במשרד הפנים ובלמ"ס. 

בהתאם להחלטת משרד הפנים ניתנו שמות וסמלים לרחובות בעיר נתניה באזור התעסוקה בתכנון "פארק פרס למדע" הסמוך לכפר-נטר על שם נשות הציבור חנה למדן ותמר אשל.

חנה לַמדָן (לֶרנֶר) הייתה פעילת ציבור בהסתדרות ובחוגים פוליטיים וחברת הכנסת (מהראשונה ועד החמישית).

תמר אשל הייתה דיפלומטית, נציגת ישראל באו"ם, חברת הכנסת (תשיעית ועשירית), חברת מועצת העיר ירושלים וסגנית ראש העירייה, מזכ"לית נעמ"ת ופעילה למען זכויות האדם וקידום מעמד האישה.

על פי נתונים שפורסמו לפני כחודש על ידי "מיזם הוגנות מגדרית בשמות רחובות" נתניה היא העיר בעלת כמות הרחובות הנומינלית הגדולה יותר בישראל על שם נשים. כעת עם קבלת אישור של משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשמות החדשים שמסך של 1,052 הרחובות בעיר נתניה כמות הרחובות על שם נשים תעמוד (נכון לחודש אפריל 2026) על 133 ביחס ל-575 רחובות על שם גברים. כלומר, יחס של 1 ל- 4.3. 

חשוב לציין כי כאשר קיבלתי את תפקיד יו"ר וועדת שמות רחובות ואתרים נתניה  בשנת 2013 עמד היחס של הרחובות בין גברים לבין נשים  על יחס של  1 ל-15.

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law 

שמות רחובות חדשים על שם נשים וגם על שם גברים בעיר נתניה

עדכון בדבר שמות רחובות חדשים בעיר נתניה

עו"ד אדיר בנימיני

עדכון בדבר שמות רחובות חדשים שאושרו על ידי וועדת שמות רחובות ואתרים נתניה בראשותי (ורובם הגדול ביוזמתי) בישיבה שהתקיימה בדצמבר 2025; שמות רחובות אשר קיבלו כעת תוקף רשמי עם השלמת הרישום במשרד הפנים ובלמ"ס.

על פי נתונים שפורסמו לפני כחודש על ידי "מיזם הוגנות מגדרית בשמות רחובות" נתניה היא העיר בעלת כמות הרחובות הנומינלית הגדולה יותר בישראל על שם נשים - 110 רחובות נכון לינואר 2026. 

כעת עם קבלת אישור של משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשמות החדשים שמסך של 1,050 הרחובות בעיר נתניה כמות הרחובות על שם נשים תעמוד (נכון לחודש מארס 2026) על 131 ביחס ל-575 רחובות על שם גברים. כלומר, יחס של 1 ל- 4.3. כשקיבלתי את הוועדה לראשותי בשנת 2013 עמד היחס על 1 ל-15.

ואלה שמות הרחובות החדשים בעיר נתניה:

עדה גלר 

מלכה רופא 

אסתר בקר

טובה רוטמן

חנה יפה

רוז לוריא הלפרין

פלורנס קאהן

דבורה דרכלר

אמה לזרוס

אסנת בראזני

יהודית שמחוני

פנינה רזניק

ענבל פרלמוטר

פרופ' משה ארנס

תהילה מטמון

זהבה באוכמן

רות לינדנר

אברהם זכות (זקוטו)

רינה שחם

רבקה אליצור

דב רובינשטיין

אשרה אלקיים-רונן

הרב עמרם קורח

יששכר בורנשטיין

כמה מילים קצרות על כמה מהנשים שזכו להנצחה לפי ההצעה שאני הובלתי ומופיעות ברשימה: 

אסתר בקר הייתה חברה בארגון "השומר", המסמל את תחייתו של העברי החדש-ישן האוחז בנשק ומגן על עצמו מפני פורענויות, והיווה השראה לארגונים שהוקמו בעקבותיו. בקר הייתה ידועה במאבקיה למען שוויון לנשים בתוך ארגון "השומר" ונחשבת לפורצת דרך משמעותית במישור זה. חברה חשובה נוספת בארגון "השומר" עליה תקרה דרך בעיר נתניה, הייתה דבורה דרכלר, שנהרגה יחד עם יוסף טרומפלדור בקרב תל-חי. למרות עובדה זו דרכלר טרם הונצחה עד היום בעיר נתניה. דרך תיקרא גם על שמה של מלכה רופא שהייתה אלחוטנית בפלמ"ח ושליחת המוסד לעלייה ב'. כך גם על שמה של טובה רוטמן לוחמת במחתרת ניל"י ואחת מחברותיה הטובות של שרה אהרנסון. 

לפי הצעתו של חבר הוועדה, אמנון סעדון, התקבלה הצעתו לקריאת דרך על שמה של חנה יפה, הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל.

דרך על שמה של המוזיקאית ענבל פרלמוטר בשכונת עיר ימים בנתניה אושרה לפי הצעתה של מהנדסת העיר, אדר' שרון פישמן, וזאת בהמשך לאישור שם רחוב על שמה של קורין אלאל.

בתמונה: חברי וועדת שמות רחובות ואתרים נתניה (דצמבר 2025)

עו"ד אדיר בנימיני

סגן ראש העיר

יו"ר וועדת שמות רחובות ואתרים

 ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law

 

האדם לפני הפוליטיקאי [או: "אפקט בן פרנקלין" (Ben Franklin Effect)]

האדם לפני הפוליטיקאי

("אפקט בן פרנקלין")

עו"ד אדיר בנימיני

לפני כשישה שבועות פרסמתי כאן פוסט שעסק בניתוח תוצאות הבחירות בעיר נתניה; מטרתו המרכזית של הפוסט הייתה העמדת מצב הדברים על דיוקם בכל הנוגע למשמעות התוצאות, מבלי להיכנס יתר על הנסיבות שהובילו לתבוסה המוחצת שהנחיל ראש העיר הנבחר, על מי שהיום מכהנת כיו"ר האופוזיציה. 

ובכל זאת, נרמז שם בעדינות שעל מנת לשבור את תקרת הזכוכית, על המועמד החפץ בגיוס תמיכה מצד חבריו למועצת העיר ו/או למחנה האידיאולוגי שלו, להיות קודם כל אדם לפני היותו פוליטיקאי. 

לאחר שהקדשתי לכך מחשבה סברתי יהיה זה נכון מצידי להרחיב מעט את היריעה בסוגיה זו ולהידרש למה שמכונה: "אפקט בנג'מין פרנקלין" (Ben Franklin Effect). 

בנג'מין פרנקלין (1706 – 1790) היה מדינאי, מדען, סופר, פובליציסט ומו"ל בעל השפעה רחבה על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, וכן על המדע של המאה ה-18. אחד האבות המייסדים של ארצות-הברית החתום על הכרזת העצמאות האמריקנית. 

המדובר באירוע פוליטי שהתרחש ככל הנראה בין השנים 1736 - 1751, באסיפת הנבחרים של פנסילבניה. 

על פי מה שבנג'מין פרנקלין תיאר באוטוביוגרפיה שלו, התרחש הדבר באסיפה של בית הנבחרים, שם נתקל ב"יריב פוליטי מר וקשוח" שאת שמו הוא אינו חושף. פרנקלין מסתפק בתיאורו כ"ג'נטלמן בעל הון והשכלה". על מנת לנטרל את העוינות שאותו חבר אסיפה גילה כלפיו, פרנקלין לא נקט בדרכים הפוליטיות הקונבנציונליות. תחת זאת, ניגש אליו וביקש ממנו לשאול ממנו ספר נדיר שידע שנמצא בספרייתו האישית של אותו חבר אסיפה. 

היריב הפוליטי נענה לבקשה, ולאחר שפרנקלין החזיר לו את הספר עם מכתב תודה, היריב הפך לחבר טוב שלו עד סוף חייו. 

וכך מסכם בנג'מין פרנקלין את האירוע ​"מי שגמל לך חסד פעם אחת, יהיה מוכן לעשות זאת שוב מרצונו יותר מזה שאתה עצמך עזרת לו" (ת.ח).

פרנקלין סיפר עוד על האירוע המדובר כי לאחר מכן קבלת מכתב התודה, כששניהם נפגשנו בבית המחוקקים, אותו יריב פוליטי מר דיבר אליו בטון אחר ובאדיבות רבה. מה שמעולם לא עשה קודם לכן. והוסיף: "ומאז הוא הפגין נכונות לשרת אותי בכל הזדמנות, כך שהפכנו לחברים גדולים, וידידותנו נמשכה עד מותו" (ת.ח). 

מה שהופך את "אפקט בן פרנקלין" לכל כך עוצמתי הינה היכולת לגרום לצד השני להרגיש חשוב ומוערך.

ואגב, בהקשר זה, בנג'מין פרנקלין היה ידוע גם בשימוש בשיטת "סוקרטס העניו"; בניגוד לגישתו בתחילת הדרך פרנקלין גילה שככל שהיה פחות נחרץ בדבריו, כך השפעתו הייתה גדולה יותר.

דיוקנו של פרנקלין, מעשה ידי צייר הדיוקנאות דייוויד מרטין 1767 (מתוך ויקיפדיה)

עו"ד אדיר בנימיני

ADIR A. BENYAMINI

Attorney at Law 

"נשף המסכות" האופרה מאת ורדי

"נשף המסכות" - אופרה מאת ג'וזפה ורדי 

Giuseppe Verdi

עו"ד אדיר בנימיני

בתקופת כהונתי בוועד המנהל של תזמורת נתניה הקאמרית-הקיבוצית, ישבתי במשרדי בפירמת עורכי הדין "אילת ודוד גולן" ששכנה אז ב"בית דב" במתחם הבורסה ברמת-גן, לשיחה עם שני ראשי התזמורת, ובניהם מנכ"ל התזמורת (כמדומני שהיה זה ד"ר דן שגיב) ויו"ר הוועד המנהל, עדנה סולודר. במהלך השיחה דיברנו מן הסתם בעיקר על מוסיקה (אהבה משותפת של שלושתנו), במהלכה העלה המנכ"ל את הטענה כי העלילה של כל אופרה  היא סוג של "טלנובלה". המוסיקה היא בסופו של דבר העיקר, ותפקידה המרכזי הוא לשרת ולהתכתב עם הטקסט, אף שזה אינו משקף איזה פאר עלילתי. הגם שישנן אופרות המבוססות על מחזות מאוד מפורסמים.

כנראה שיש בכך לא מעט מן האמת, אך בכל זאת כונן בי קושי לקבל את ההגדרה הגורפת "טלנובלה" על כל אופרה שאי פעם נכתבה. בחרתי לנסות לאתגר את האמירה הזאת. הסיפורים ההיסטוריים סביב לאופרות הנהדרות שחיבר המלחין האיטלקי, ג'וזפה ורדי, הנחשב לאחד מגדולי מחברי האופרות בכל הזמנים, הן לא פחות ממרתקות. הרבה סביב עובדת היותו פטריוט איטלקי ששאף להעביר באמצעות חלק מיצירותיו מסרים נסתרים בדבר הצורך לאחד את איטליה. 

האופרה של ורדי: "נשף המסכות" (Un ballo in maschera) הוא דוגמא לקו עלילה פוליטי, רווי בתככים ומזימות, אותו ביסס כותב הליברטו אנטוניו סומה (Antonio Somma) על אירוע היסטורי שהתרחש בחצר המלוכה של שוודיה. יש לציין כי סומה התבסס על ליברטו קודם של המחזאי הצרפתי אז'ן סקריב (Eugène Scribe), שנכתב במקור עבור המלחין הצרפתי דניאל אובר.

המלך גוסטב השלישי משוודיה שאימץ את תדמית "העריץ הנאור" נרצח בשנת 1792 במהלך "נשף מסכות. זהו סיפור שמערב פוליטיקה, מתח בין מעמדות ונקמנות אישית. משה קלינגר המנוח שהיה חבר במועצת שינוי, חזר בפני שוב ושוב (כעצה פוליטית של איש מפלגה ותיק לאיש מפלגה צעיר) על המשפט אותו ביקש ממני לשנן ולזכור היטב כי "יצר הנקמה הוא היצר החזק ביותר אצל האדם".

מלך שוודיה, גוסטב השלישי היה דמות מורכבת. מחד גיסא היה איש תרבות שהקים את האקדמיה השוודית והעניק משאבים רבים לתמיכה באמנויות השונות. מאידך, ביצע הפיכה צבאית ב-1772 כדי להחזיר לעצמו סמכויות שהפרלמנט לקח מהמלוכה. ​מלך זה צמצם מאוד את כוחה של האצולה והעביר זכויות למעמדות הנמוכים יותר בחברה השוודית (במטרה לזכות באהדתם). 

​במקביל, גוסטב השלישי גרר את שוודיה למלחמה יקרה ומיותרת נגד רוסיה, מה שגרם לכעס רב בקרב הקצונה השוודית הבכירה שהורכבה כמו במרבית הצבאות מבעלי תואר אצולה. 

​​הקשר לרצוח אותו נרקם על ידי קבוצת אצילים שהרגישו שהמלך הפך לדיקטטור שרומס את זכויותיהם ההיסטוריות. ​נשף המסכות שתוכנן לערב ה-16 במרץ 1792, בבית האופרה המלכותי בשטוקהולם, נקבע כמקום והזמן לביצוע ההתנקשות. 

ניתן למצוא כאן אולי קשר היסטורי בין נסיבות רציחתו של יוליוס קיסר, לבין אלו של המלך השוודי, שכן גם האחרון הוזהר מפני ניסיון התנקשות בערב המדובר. בשני המקרים המתנקשים הצדיקו את מעשיהם כמאבק ב"עריצות" של השליט, וההתנקשות בוצעה על ידי אנשים מתוך המעגל הפנימי הקרוב. גוסטב השלישי, בדומה ליוליוס קיסר לא חשש, הוא האמין שלא נשקפת סכנה לחייו. המלך היה משוכנע שלא יעזו להתנקש בחייו.

יש לציין שבאותן שנים צרפת בערה בעקבות המהפכה הצרפתית, ורעיונות של הפלת מלכים שטפו את אירופה. מעמד האצולה השוודי לא יכול היה לשאת את העובדה שהמלך ביטל את כוחם הפוליטי והפך לשליט יחיד.

בליל המסכות קבוצת הקושרים הקיפה את המלך. אחד מהם, יעקב יוהאן אנקרסטרום, קצין צבא לשעבר שחש פגוע אישית מהמלך, ירה בו בגבו מטווח קצר באקדח טעון בכדורי עופרת ומסמרים חלודים. המתנקש, תיעב את המלך באופן אישי על רקע משפטי קודם וראה בעצמו "משחרר" של העם השוודי מעולו של עריץ. גוסטב השלישי לא מת במקום. הוא פונה לחדרו ושרד עוד 13 ימים. הוא מת לבסוף מאלח דם (זיהום) שנגרם מהפצע המזוהם. המתנקש נתפס והוצא להורג.

ג'וזפה ורדי כבר סיים לכתוב אופרה שלמה המבוססת על המקרה; לאופרה העניק כאמור את השם "נשף המסכות", אך הצנזורה בארצו פסלה אותה. למעשה היו אלה כמה צנזורות, כי איטליה הייתה מחולקת בין כמה מוקדי שלטון, שהתנגדו להצגת רצח של מלך על הבמה (שעלולה להעניק השראה למורדים). חלקים נרחבים מצפון איטליה היו תחת שלטון האימפריה האוסטרית. תחילה ניסה ורדי להעלות את האופרה בנאפולי (1858) בה שלט בית בורבון הצרפתי. הצנזורה שם סירבה בתוקף, במיוחד לאחר שבאותה שנה ניסה איטלקי בשם פליצ'ה אורסיני להתנקש בנפוליאון השלישי (שלא נמנה על השושלת שלהם).

​

ורדי ניסה את מזלו בעיר רומא, אך גם שם הצנזורה של מדינת האפיפיור (שהייתה תחת השפעה  חזקה של הקיסרות האוסטרית) הציבה לו תנאים דרקוניים. הדרישה הייתה להרחיק את העלילה ככל האפשר מאירופה וממציאות של "מלך" שנרצח. הפתרון היה להפוך את המלך למושל ולהעביר את המקום לבוסטון בתקופת השלטון הבריטי. דמותו של מלך גוסטב הוא הפכה ל"ריקארדו", מושל קולוניאלי שמושבו בעיר בוסטון. הבחירה בשם ריקארדו היא מאוד משונה, כי זהו אינו שם אנגלי.

בהקשר זה יש לציין כי הפקות מודרניות רבות מעדיפות להחזיר את העלילה למיקומה ההיסטורי המקורי בשוודיה של שנת 1792.

וכמובן בלי מעט נופך של טלנובלה אי אפשר, אז אנטוניו סומה וג'וזפה ורדי, הוסיפו לסיפור הפוליטי גם סיפור אהבה טרגי (המושל מאוהב באשת חברו הטוב ביותר), מה שהפך את הרצח ליותר אישי ופחות אידיאולוגי. 

אם נחזור לרגע להיסט ההיסטורי, אז לאחר הרצח, שוודיה נכנסה לתקופה של אבל כבד, שלווה בחששות מפני מהפכה בהשראת האירועים בצרפת. בנו של המלך שנרצח, גוסטב הרביעי אדולף, עלה לשלטון, אך גם הוא הודח בהפיכה נוספת שהתרחשה בשנת 1809. 

אחרי הדחתו של גוסטב הרביעי אדולף, עלה לשלטון דודו, קארל ה-13, שהיה כבר בזקנתו, חולני וללא ילדים. ​בית המלוכה השוודי החל לחפש אחר יורש עם ניסיון צבאי שיוכל לעמוד מול האיום מכיוון רוסיה. הם פנו למרשל ז'אן-בטיסט ז'ול ברנדוט, ששירת בצבאו של נפוליאון והיה בעל רקע בורגני ללא כל ייחוס משפחתי. ​השוודים זקפו לזכותו את יחסו האנושי והאדיב לשבויים שוודים שנלקחו בקרב ליבק. הפופולריות שלו הייתה כה גבוהה, כאשר בשנת 1810, קארל ה-13 אימץ אותו רשמית כבנו. ברנדוט שינה את שמו לקארל ה-14 יוהאן (Karl XIV Johan). 

שושלת ברנדוט מולכת בשוודיה עד היום.

בתמונה: גוסטב השלישי - מלך שוודיה (מתוך ויקיפדיה)

עו"ד אדיר בנימיני ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law 

"ועידת העכברים"

כמה מילים על הצהרות חסרות תוכן מעשי

עו"ד אדיר בנימיני

אחד הדברים הכי מתסכלים בפוליטיקה הן הישיבות האין סופיות שלא מוליכות בסופו של דבר להחלטות אופרטיביות ("ליל ברווזים" כינו זאת בעבר).

ז’אן דה לה פונטן (בצרפתית: Jean de La Fontaine), משורר צרפתי, כתב משל אירוני נפלא העונה לשם: "ועידת העכברים", המתייחס לתופעת חוסר היכולת של גופים ציבוריים לקבל החלטות אופרטיביות לביצוע. בנמשל הוא כותב כהאי לישנא: "אני ראיתי עצרות בשפע, שמהן כלום לא צמח. הלה לא יעשו מאומה, חוץ מלהצהיר. האולם כולו ישרוץ כולו, מקיר-עד-אלי-קיר, מומחים, יועצי סתר למכביר, אולם כשבא הצורך לערוך מבצע, שום איש בשטח, חפש – ולא תמצא".

השיטה הדמוקרטית בנויה בסופו של יום על הכרעה בין רוב ומיעוט. זו הטכניקה באמצעותה מקבלים החלטות: בעד ונגד. הכי מתסכל אותי כשמנסים להימנע מקבלת הכרעה ברורה לטובת עמדה של צד מסוים, וזאת על מנת ליצור קונצנזוס. 

במצב כזה אתה מוצא את עצמך בסיטואציה כמו במרכז הליכוד של 1990: "מי בעד חיסול הטרור, ירים את ידו", הרעים אז קולו של אריק שרון ב"קרב המיקרופונים". יש מישהו שלא בעד חיסול הטרור?! ברור שלא. האם מתעורר קושי מיוחד לנסח הצעות החלטה שכל אחד יהיה בעדם, כאלה שבת'כלס לא אומרות שום דבר, אלא את המובן מאליו?! נבחרנו למועצת העיר על מנת לקבל החלטות, לא להצהיר כל מיני הצהרות חסרות תוכן מעשי או אומרות את המובן מאליו. 

"כשהמיעוט מצליח לסכל הצעה של הרוב הדבר לובש צורה של עריצות", אמר פעם יו"ר בית הנבחרים האמריקני, תומס ב' ריד. במצבים מסוימים בפוליטיקה, בשם אותה החתירה לקונצנזוס, אתה מוצא את עצמך מרים יד "בעד חיסול הטרור". אין כאמור דבר מתסכל מזה.

מועצת העיר נתניה ה-17 (2026) צילום: רן אליהו (עיריית נתניה)

עו"ד אדיר בנימיני 

סגן ראש עיריית נתניה

ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law 

נתניה שוברת שיא בכמות הרחבות על שם נשים

למעלה ממאה רחובות על שם נשים בעיר נתניה

עו"ד אדיר בנימיני

על פי נתונים של "מיזם הוגנות מגדרית בשמות רחובות" נתניה היא העיר בעלת כמות הרחובות הגדולה יותר בישראל על שם נשים - 110 רחובות נכון לינואר 2026. 

כשנחשפתי לנתונים המעודכנים לראשונה הרגשתי שסוף כל סוף אני רואה ברכה בעמלי. שיש תוצאות לשינוי התפיסה המסורתית בקביעת שמות רחובות, באמצעות מתן עדיפות ברורה להנצחת נשים וצמצום הפער ההיסטורי המטורף שקיבלתי בעת כניסתי לתפקיד יו"ר וועדת שמות רחובות בנתניה בשנת 2013.

מבין הישובים שנמדדו על ידי המיזם העיר היחידה המתקרבת לנתון זה (מבחינה נומינלית) היא העיר באר-שבע עם 108 רחובות על שם נשים לעומת 681 רחובות על שם גברים, וזאת מתוך סך של 1,298 (הפרש של 573 לטובת גברים).

הנתונים של נתניה מאוד שמחו אותו וריגשו אותי כאמור, כי הם מלמדים ומצביעים על גודל המהפכה שעשינו בוועדה בראשותי. במהלך שהובלתי לתיקון העוול ההיסטורי שקיים בכל הנוגע להנצחת נשים ברחובות העיר. לרבות תיקון תקנון וועדת שמות הרחובות בנתניה אותו יזמתי, כך שהקריטריון הראשי והמוביל יהיה תיעדוף שמות נשים על פני שמות גברים.

הנתונים העדכניים של נתניה על פי המיזם הן כדלהלן:

מסך 1,022 הרחובות בעיר נתניה קרויים 110 על שם נשים, לעומת 568 על שם גברים. הפער אותו נותר לנו לצמצם עומד על 458 רחובות לטובת הגברים. זה הפער הנומינלי הקטן ביותר ביחס לכל עשרת הערים הגדולות בישראל.

הנתונים אינם כוללים את עשרים שמות הרחובות החדשים בנתניה על שם נשים, אותם אישרנו בישיבת וועדת שמות רחובות האחרונה (מחודש דצמבר 2025). כך שהיד עוד נטויה, אך עוד ארוכה הדרך אל השוויון המוחלט.

עוד נתונים מעניינים הנחשפים באתר המיזם: בעיר נתניה קיימים 337 רחובות בעלי ניטרליות מגדרית. מתוכם 39 רחובות על שם צמחים ו-36 על שם ישובים אחרים.

על פי המעקב הסטטיסטי שלי, אותו אני מנהל, ידעתי ששברנו את תקרת מאה הרחובות ושאנו מתקרבים בצעדי ענק לכיוון צמצום פער משמעותי בין כמות הרחובות על שם נשים, ביחס לכמות הרחובות על שם גברים, אך לא היה בידי המידע הדרוש להשוואה עם הנעשה בערים אחרות.

מנתוני המיזם אני למד כי בעיר פתח-תקווה קיימים רק 52 רחובות על שם נשים (מתוך 1161); בראשל"צ 72 רחובות על שם נשים (מתוך 1,342); העיר רחובות: 16 מתוך 698; העיר רמת-גן: 27 מתוך 670; תל-אביב-יפי רק 89 מתוך 2,768 רחובות; אשקלון 47 מתוך 1,077; חיפה 76 מתוך 1,435; אין נתונים זמינים לגבי עיר הבירה ירושלים. 

אין דבר משמח יותר עבור נבחר ציבור מאשר לראות ברכה בעמלו.

כפי שכתב בתבונה רבה המשורר הרומי אוֹבִידִיוּס: "התוצאה היא מבחן המעשה".

בתמונה: צילום מסך מתוך אתר מיזם הוגנות מגדרית בשמות רחובות

עו"ד אדיר בנימיני

סגן ראש העיר נתניה

יו"ר וועדת שמות רחובות ואתרים

ADIR A. BENYAMINI

 Attorney at Law