בין דמוקרטיה לשלטון יחיד/ אדיר בנימיניחלק מרפורמת שר הפנים להתנהלות מועצות הערים מחזק יתר על המידה את כוחו הגדול מידי גם כך של ראש הרשות המקומית, לדעתו של אדיר בנימיני, חבר מועצת העיר נתניה. לשר הפנים, רוני בראון, יש לו משפט אחד לומר: "לא נותנים לשואל לשמור על התרנגולות רק בגלל שיש לו ניסיון בלול".
"אופיים של שני המשטרים (דמוקרטיה ושלטון יחיד) זהה. בשניהם שולטת העריצות של הטובים ביותר שבאזרחים. החלטות העם במשטר האחד זהות להוראות ולצווים שבמשטר האחר. הדמגוג ממלא תפקיד מקביל לתפקידו של החנפן: לאחד ולשני השפעה רבה – לחנפן על העריצים; לדמגוג זה עיסוק בבני העם" (אריסטו, "פוליטיקה", ספר ד', פרק 4).
בחרתי לפתוח מאמר קצר זה בדבר של אריסטו בדבר קווי הדמיון שקיימים לכאורה בין משטר יחיד למשטר דמוקרטי; זאת בעקבות הרפורמה אותה מתכוון שר הפנים, ח"כ רוני בראון, לקדם ברשויות המקומיות. בין יתר כוונותיו ותוכניותיו קיימת הצעה לקצוב ולצמצם את זכות הדיבור של חברי המועצה (מ-10 ל-5 דקות על כל נושא), וכן לאפשר לראש העיר את הזכות להוציא החוצה חבר מועצה המפריע לאחר 3 קריאות לסדר.
שר הפנים בראון הוא לדאבוננו לא הראשון (וכנראה גם לא האחרון), שיושב בכיסא נכבד זה ורואה עצמו כפטרונם של ראשי הרשויות בישראל וכמקדם האינטרסים שלהם. במרכזה של גישה זו, שהייתי מכנה אותה "פרו ראשי רשויות", עומדת התפיסה שחברי מועצת העיר הינם לא יותר מאשר "חבורה של נודניקים", שכל מה שהם עושים זה להפריע לראש הרשות לנהל את ענייני העיר כאוות נפשו. זוהי גישה אנטי-דמוקרטית מובהקת אשר פוגעת ביכולת של חברי המועצה לבקר ולפקח על עבודת הרשות המקומית, ולשמש כפה של הציבור אשר בחר בו.
מן המפורסמות כי אחד העקרונות החשובים במשטר הדמוקרטי הוא שזכויות המיעוט נשמרות על ידי חופש הויכוח וההצבעה, וכעת מתכוון שר הפנים לפגוע גם בזכות אלמנטארית זאת. מניסיוני, ישנם לא מעט נושאים כבדי משקל שעולים לדיון במועצת העיר שקשה למצותם אפילו בעשר הדקות שמוקצבות על פי החוק כלשונו היום, קל וחומר שבחמש דקות יהיה זה בלתי אפשרי לעשות זאת.
אם לא די בזאת מתכוון שר הפנים לאפשר לראש העירייה לסלק החוצה חברי מועצה מהאולם ש"לא מדבר לעניין"; לא בכל מועצות הערים יש יו"ר מועצת עיר, שתפקידו לנהל את הישיבות (בדומה ליו"ר הכנסת). במרבית הרשויות מנהל את הישיבות ראש הרשות בכבודו ובעצמו. משמע יינתן כאן כלי בידיו להוציא החוצה חברי אופוזיציה שדבריהם לא מוצאים חן בעיניהם. הארי טרומן, אחד מגדולי הנשיאים של ארה"ב במאה הקודמת, הגדיר נכון את מה ששר הפנים עומד לעשות במקרה זה כשאמר כי "לא נותנים לשועל לשמור על התרנגולות רק בגלל שיש לו ניסיון בלול"!. אין מקום להעניק את הפריבילגיה הזאת לראש העיר בטרם יתוקן החוק כך שכל המועצות המקומיות (כיום הדבר מוגבל לרשויות עד 21 חברי מועצה בלבד הודות לתיקון לחוק של ח"כ לשעבר אילן ליבוביץ).
אינני יודע בוודאות מה גרם לשר הנכבד לצאת עם הרפורמה הזאת, יתכן וצור מחצבתה בדברים שנעשים ברשויות אחרות, כגון מה שנחשף בתוכנית "עובדה" מהשבוע שעבר. בכתבה שודרו חילופי דברים קשים בין ראש עיריית-יהוד לחבר מועצת העיר שלו.
לא אכחד שאין לי כמובן את אפשרות להעיד על הנעשה בערים אחרות, אולם עם זאת, אין לי גם ספק שאם שר הפנים הנכבד היה מעיין במספר פרוטוקולים של עיריית נתניה, הוא היה מגלה שהדיונים הם עניינים ביותר, ושכמעט אין בכלל פיליבסטרים מכל סוג שהוא. אני ועמיתי למועצת העיר חלוקים בנושאים רבים, אך במרבית המקרים הויכוחים הם ברמה מכובדת וגבוהה.
אבקש לציין בהקשר זה כי בעוונותיי יצא לי לצפות לא מעט בשידורי ערוץ הכנסת (99), ואני יכול קבוע די בפסקנות כי בישיבת מליאה אחת של הכנסת ישנם יותר פיליבסטרים מיותרים, מאשר בכל ישיבות מועצת עיריית נתניה מתחילת הקדנציה! בכנסת יושבים לא מעט חברים ש"המומחיות שלהם" זה לעלות לדוכן כמעט בכל נושא, לנצל את זמן השידור ולדבר על מה שהם רוצים אך ממש לא לעניין.
ארהיב עוז להציע למר בראון לפעול לצמצום זמן הדיבור המוקצב לחברי הכנסת, בטרם הוא קוצב את זמן הדיבור של חברי מועצות הרשויות המקומיות הקצר ממילא. ואם כבר בעצות עסקינן הייתי מפנה אותו לדבריו של ח"כ יוסף שופמן, מתנועת "חירות", כור-מחצבתו הפוליטי של השר בראון, במהלך הדיון על הצעת חוק לבחירה ישירה של ראשי רשויות. הצעת החוק ההיא מטרתה הייתה להחליש עד כמה שניתן את מעמד חברי מועצות העיר, אשר לטענת נציגי מפא"י באותה העת הביאה לבחירת ראשי הערים בשיטה של "קנוניה".
לתשומת לב שר הפנים הנוכחי, ח"כ שופמן, טען בדבריו כי ההצעה נולדה בראשו של ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, כאב-טיפוס לשיטה שהיה רוצה להנהיג גם במישור הארצי. לטענת ח"כ שופמן, מטרתו של בן-גוריון בבחירה הישירה של ראשי הרשויות הייתה ליישם את שיטת "המלך הפילוסוף" מבית מדרשו של אפלטון. לשיטתו של שופמן, לאחר שלכאורה נכשל בכך ברמה הארצית, נולדה הכוונה ליישם אותה במישור המקומי תחילה.
לצערנו לא ניתן לומר שיש לנו הרבה "מלכים-פילוסופים" שעומדים בראש הרשויות המקומיות בישראל, אבל על פי המודל והכוונות של השר בראון אנחנו בהחלט מתקרבים צעד נוסף לקראת שלטון יחיד במישור המוניציפאלי. מן הסתם הרפורמה מקטינה ומחלישה במקביל את המימד הדמוקרטי הנעלה שהולך ונעלם ברשויות המקומיות.
הכותב: אדיר בנימיני – חבר מועצת עיריית נתניה וחבר דירקטוריות חל"ת (החברה לפיתוח ותיירות נתניה). בעל תואר שני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com
www.adir-b.com
