בעקבות תלונה נוספת שהגיעה לידיו קורא בנימיני לראש העירייה פעם נוספת לנתץ את "המפלצת התלת-ראשית"
תושב העיר קיבל 3 דו"חות חניה ברחוב הסמוך לביתו, על ידי אותו הפקח, למרות שאין מחלוקת על כך שהיה בידו תו-חניה בתוקף.
כל ניסיונותיו להביא לביטול הדו"חות באמצעות חברת מ.ג.ע.ר נכשלו.
בנימיני: "תושביי העיר קצה נפשם בניהול הבירוקראטי הכושל של כל נושא החניה. הגיע הזמן לנתץ את 'המפלצת התלת ראשית' ולרכז את כל תחום החניה בידיו של גורם אחד דוגמת חל"ת".
בעקבות ההחלטה להעביר את הנושא לבחינת מבקר העירייה מביע בנימיני חשש מתסמונת הש.ג אשר לא יביא לפתרון מערכתי של שורש הבעיה.
תושב העיר קיבל 3 דו"חות חניה ברחוב הסמוך לביתו, על ידי אותו הפקח, למרות שאין מחלוקת על כך שהיה בידו תו-חניה בתוקף.
כל ניסיונותיו להביא לביטול הדו"חות באמצעות חברת מ.ג.ע.ר נכשלו.
בנימיני: "תושביי העיר קצה נפשם בניהול הבירוקראטי הכושל של כל נושא החניה. הגיע הזמן לנתץ את 'המפלצת התלת ראשית' ולרכז את כל תחום החניה בידיו של גורם אחד דוגמת חל"ת".
בעקבות ההחלטה להעביר את הנושא לבחינת מבקר העירייה מביע בנימיני חשש מתסמונת הש.ג אשר לא יביא לפתרון מערכתי של שורש הבעיה.
הודות לפנייתו של בנימיני, הודיעה התובעת העירונית על ביטול הדו"חות
בעקבות תלונה נוספת שהגיעה לידו של חבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני (מפלגת הירוקים), פנה בנימיני פעם נוספת במכתב ארוך ונוקב לראש העירייה, מרים פיירברג –איכר, בדרישה לעריכת רפורמה מעמיקה בכל הטיפול בנושא החניה.
המקרה שהגיע לידיו של ח"מ אדיר בנימיני הוא של תושב המתגורר ברח' סמילנסקי במרכז העיר; ביום ה-07/08/2006 הסדיר את כל העניינים הנוגעים לקבלת תו-חניה לסביבת מגוריו ואף שילם את האגרה לשם כך. התו אמור היה לאפשר לו חניה חופשית בין היתר ברחובות שטמפפר, רמז וסמילנסקי הסמוכים לביתו.
מה גדולה הייתה הפתעתו, כאשר גילה על שמשת מכוניתו 3 דו"חות חניה שניתנו לו על ידי אותו פקח עירוני, בגין חניה ברחוב רמז... ממש בסמוך לביתו. שתי דו"חות ניתנו בהפרש של יום אחר יום: 13/09/2006 ו-14/09/2006. דו"ח שלישי ניתן ביום ה-21/02/2007. באופן די אירוני, כל הדו"חות נתנו בגין חניה באותו מקום בדיוק, ליד רמז 18.
יש מקום להבהיר ולהדגיש כי המתלונן חידש את תו החניה שלו לשנה נוספת והוא היה בתוקף גם בשנת 2007.
בעקבות קבלת הדו"חות סר התושב המתלונן מספר פעמים למשרדי חברת מ.ג.ע.ר, על מנת להסדיר ולהבהיר את הטעות הברורה במצב הדברים שחלה כאן, אך ללא הואיל! לאנשי החברה אין כל אפשרות ו/או סמכות לתת מענה לבעיה מעין זו. מלבד מתן עצה בדבר הגשת ערעור ללשכה המשפטית, הודיעו לו חגיגית כי אין בכוחם לעשות דבר. לפיכך נכון לרגע זה, על אף ולמרות הזמן הרב שחלף והטעות הברורה שנעשתה כאן, דבר לא נעשה והדו"חות תלויים ועומדים לאחר שטרם התקבלה תשובה לערעור, אשר הוגש באמצעות החברה.
במכתבו לפיירברג כותב כי בנימיני כי "דומה שכל מי שעיניו בראשו, ידו על לבו ושכלו בראשו, יזהה מייד כי מקור הבעיה, והיא העובדה ששלושה גורמים אחראים כיום על הטיפול בנושא: שתי מחלקות עירוניות וחברה פרטית הפועלת לצורך עניין זה כגוף דו-מהותי. עולה בברור כי דרושה רפורמה מרחיקת לכת בכל הנוגע לטיפול העירייה בנושא".
החשש מתסמונת הש.ג אשם:
במהלך הדיון על נושא החניה בישיבת המועצה האחרונה, הודיעה ראש העירייה על החלטתה להפקיד את בדיקת העניין בידיו הנאמנות של מברק העירייה, מר דב כץ, אשר תפקידו יהיה לערוך דו"ח בעניין, תוך כדי כך ציינה ראש העירייה כי אם יתגלה שעובד ציבור כלשהו כשל בביצוע תפקידו, עניינו יטופל.
בעקבות דברים אלה מעלה ח"מ בנימיני חשש מ"תסמונת הש.ג אשם", מבלי לטפל בבעיה המערכתית הדורשת לטענתו את ניתוץ "מפלצת התלת ראשית", שהיא המקור לכשל הבירוקראטי המכביד כל כך על תושבי העיר. המדובר במשולש הבלתי קדוש: רשות החניה, לשכה המשפטית וחברת מ.ג.ע.ר.
תסמונת הש.ג אשם באה לידי ביטוי היטב במשל הנודע של ז'אן דה לה-פונטיין "החיות שחלו במגפה": בעקבות מחלת דבר קשה שפרצה בקרב בעלי החיים, זימן אליו האריה, מלך החיות, את כל החיות לצורך דיון מציאת "שעיר לעזאזל", שיוקרב כקורבן להשכיח את זעם האלים. האריה קרא לכולם לבצע "פשפוש עצמי" ו"עריכת חשבון נפש" לצורך מציאת האשם מכולם, שייתן את ראשו. לאחר שהאריה פירט את חטאיו, שנגעו לחמדנותו הרבה ותאוותנותו שבגינה טרף חיות רבות, קם השועל ואמר כי ב"חטאיו של המלך אין ממש" ושאר החנפנים לרוב מחאו כף. וכך גם אף אחד לא טרח להתעמק בחטאים הבלתי נסלחים של הנמר, הדב וכל שאר החזקים והבריונים.
ואז הגיע תורו של החמור, כשאמר: "כשאני מפשפש בנבכי, אני נזכר, שבעוברי באחו ליד המנזר, הרעב, ההזדמנות, העשב הרענן והחף, דחקו בי ללחך את העשב במלוא לשוני".
למשמע דברים אלה, הכנופיה זעקה חמס. זאב אחד, משכיל במקצת, נשא נאום תוכחה: "יש להקריב את הארור, המקריח, המצורע, שממנו יצא ובא כל הרע[...] לאכול עשבם של אחרים? איזה פשע ועלבון! דבר אחד מעונש מוות לא בא בחשבון".
בהסתערות כללית בוצע גזר הדין ב"פושע" הנדון...
(ספר שביעי, משל 1: "כל משלי לה-פונטיין" בתרגומו של ראובן וימר – הוצאת דורון ספרים).
בנימיני, אשר העלה בישיבת המועצה את הדרישה להעביר את הנושא כולו לטיפול התאגיד העירוני חל"ת, טוען כי דו"ח המבקר יהיה חסר תועלת אם יתמקד במסקנות אישיות ולא בטיפול מערכתי שיכלול את ניתוץ המפלצת התלת-ראשית.
אדיר בנימיני (הירוקים): "תושבי העיר קצה נפשם בניהול הבירוקראטי הכושל של כל נושא החניה. הגיע הזמן לנתץ את 'המפלצת התלת ראשית' ולרכז את כל התחום בידיו של גורם אחד דוגמת חל"ת. אני חושש שההחלטה להעביר את הנושא לבחינת מבקר העירייה אין בה די, אם הדבר לא יביא לפתרון מערכתי ויטפל בשורש הבעיה ".
להלן נוסח המכתב שהועבר לראש העירייה:
ראשון 27 ינואר 2008
י"ט שבט תשס"ח
לכבוד:
מרים פיירברג-איכר
ראש עיריית נתניה
גברתי ראש העיר,
הנדון: המחשה נוספת בדבר נחיצות הצורך בניתוץ ה"מפלצת התלת ראשית"
1. בהמשך לדיון הארוך והנוקב שהתקיים במועצת העיר האחרונה בכל הנוגע לאופן בו מנוהל כל נושא החניה בעיר, אתכבד להסב את תשומת לבך למקרה נוסף, המלמד על הצורך העז לנתץ את "המפלצת התלת-ראשית", כפי שמצאתי לנכון לכנותה בדיון הנ"ל.
2. אולם, בטרם אטביל עצמי עמוקות בנבכי הפרטים הנוגעים לתלונה זו, חש אני צורך עז להקדים ולהעיר הערה נוספת, כי ניתן להסיק מהמקרה עד כמה המציאות שנוצרה דורשת יד מכוונת אחת אשר תרכז את כל הטיפול בנושא, מן המסד אל הטפחות.
3. בדיון שהתפתח בעניין ההצעה לסדר אותה הגשתי בדבר הצורך להעביר את כל עניין החניה למסגרת חל"ת (בדומה למודל המוצלח של "מי-נתניה"), הבהרת באופן ברור וחד-משמעי כי הרעיון אינו טוב בעינייך, ועל כן, אין לך כל כוונה ליישמו. זאת על אף שמודלים כאלה פועלים בהצלחה בערים אחרות, כמו כפר-סבא וראשל"צ.
4. המקרה של תושב העיר, מר אבי אורן, אשר הגיע לידי, ממחיש כאמור פעם נוספת, עד כמה הסבל הפרוצדוראלי והבירוקראטי שנגרם לתושבים בשל המבנה הבלתי יעיל, והעדרה של יד מכוונת הוא בולט וזועק לרפורמה מהפכנית מכל כיוון.
5. מר אורן (להלן: המתלונן), הינו תושב מופתי ושומר חוק המתגורר ברח' סמילנסקי במרכז העיר; ביום ה-07/08/2006 הסדיר את כל העניינים הנוגעים לקבלת תו-חניה לסביבת מגוריו ואף שילם את האגרה לשם כך. התו אמור היה לאפשר לו חניה חופשית בין היתר ברחובות שטמפפר, רמז וסמילנסקי הסמוכים לביתו.
6. מה גדולה הייתה הפתעתו, כאשר גילה על שמשת מכוניתו 3 דו"חות חניה שניתנו לו על ידי אותו פקח עירוני, בגין חניה ברחוב רמז... ממש בסמוך לביתו. שתי דו"חות ניתנו בהפרש של יום אחר יום: 13/09/2006 ו-14/09/2006. דו"ח שלישי ניתן ביום ה-21/02/2007. באופן די אירוני, כל הדו"חות נתנו בגין חניה באותו מקום בדיוק, ליד רמז 18 – רצ"ב העתק דו"חות החניה המדוברים.
7. יובהר ויודגש כי המתלונן חידש את תו החניה שלו לשנה נוספת והוא היה בתוקף גם בשנת 2007.
8. מבלי לחשוד בכשרים, אי אפשר להתעלם מהשאלה כיצד יתכן שאותו תושב מקבל, ב"טעות" דו"ח חניה, באותו מקום בדיוק, על ידי אותו הפקח, כאשר ברשותו תו-חניה? בצבא נהוג לומר: "פעם אחת – מקרה; פעם שנייה – צרוף של מקרים; פעם שלישית – זו כבר שיטה!"
9. ברם, הבה נשאיר את הטיפול בעניינים מסוג זה לגורמים המוסמכים ונשוב לעניינו שלנו; בעקבות קבלת הדו"חות סר התושב המתלונן מספר פעמים למשרדי חברת מ.ג.ע.ר (להלן: החברה), על מנת להסדיר ולהבהיר את הטעות הברורה במצב הדברים שחלה כאן, אך ללא הואיל! לאנשי החברה אין כל אפשרות ו/או סמכות לתת מענה לבעיה מעין זו. מלבד מתן עצה בדבר הגשת ערעור ללשכה המשפטית, הודיעו לו חגיגית כי אין בכוחם לעשות דבר. נכון לרגע זה, על אף ולמרות הזמן הרב שחלף והטעות הברורה שנעשתה כאן, דבר לא נעשה והדו"חות תלויים ועומדים לאחר שטרם התקבלה תשובה לערעור אשר הוגש באמצעות החברה.
10. כשלעצמי אני סבור, כי במקרה הנדון הפרה כאן הרשות הציבורית את חובתה לנהוג בהגינות כלפי המתלונן וכן הפרה גם את חובתה ל"התנהגות ראויה" כלפיו, וזאת על פי הסטנדרטים שנקבעו ועלו כבר מספר פעמים בפסקות של בית המשפט העליון: "מושג ההגינות אינו אך היפוכה של התרמית. הגינות הוא מושג נורמטיבי. הוא מושג אובייקטיבי. הוא קובע רמת התנהגות. הוא 'קוד' המפעיל חובות שונות של התנהגות ראויה. ביחסים שבין השלטון לפרט – הנגזרים ממעמד הנאמנות של השלטון – משקפת ההגינות רמה גבוהה ביותר של התנהגות ראויה" (בג"צ 164/97 חברת קונטראם בע"מ נ' משרד האוצר אגף המכס, פ"ד נב(1) 289, סעיף 14).
11. דומה שמי שעיניו בראשו, ידו על לבו ושכלו בראשו, יזהה מייד כי מקור הבעיה היא העובדה ששלושה גורמים אחראים כיום על הטיפול בנושא: שתי מחלקות עירוניות וחברה פרטית הפועלת לצורך עניין זה כגוף דו-מהותי.
12. לעומת הניהוג המסורבל, הבלתי יעיל והרווי בכשלים בירוקראטיים למכביר, הבה נטול לצורך המחשה את אופן הטיפול של תאגיד המים "מי נתניה", אשר ויתרה בצדק על שרותיה של חברת גביה חיצונית, ומנהלת את כל נושא שרות הלקוחות והגביה בעצמה. כך מרוכז כל הנושא ביד אחת והניהול הרבה יותר יעיל ואפקטיבי.
13. בהא נחתינן וסלקינן, כי דרושה רפורמה מרחיקת לכת בכל הנוגע לטיפול העירייה בנושא; לא ניתן בשום אופן להסתפק כאן בהדחת הש.ג, אלא דרושה כאן רפורמה מרחיקת לכת ולשינוי כל התחלואים והקלקולים מן היסוד.
14. אי לכך ובהתאם לזאת, אתכבד לקרוא לך לשקול מחדש את הצעתי בדבר האפשרות לבחון העברת הטיפול בנושא החניה לידי חברת חל"ת.
15. בנוסף לכך, אתכבד לפנות אליך בבקשה כי תורי לגורמים הרלוונטיים להביא לסיום את הפארסה המאוד לא מוצלחת של התושב המתלונן, מר אבי אורן, ולשים קץ לעניין הזה שלא מוסיף כבוד למערכת העירונית.
16. בתודה מראש ובברכת שבוע טוב!
בכבוד רב,
אדיר בנימיני
חבר מועצת העירייה
העתקים:
מר צביקה רק – מנכ"ל העירייה.
עו"ד נילי ארז – היועמ"ש לעירייה
בעקבות תלונה נוספת שהגיעה לידו של חבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני (מפלגת הירוקים), פנה בנימיני פעם נוספת במכתב ארוך ונוקב לראש העירייה, מרים פיירברג –איכר, בדרישה לעריכת רפורמה מעמיקה בכל הטיפול בנושא החניה.
המקרה שהגיע לידיו של ח"מ אדיר בנימיני הוא של תושב המתגורר ברח' סמילנסקי במרכז העיר; ביום ה-07/08/2006 הסדיר את כל העניינים הנוגעים לקבלת תו-חניה לסביבת מגוריו ואף שילם את האגרה לשם כך. התו אמור היה לאפשר לו חניה חופשית בין היתר ברחובות שטמפפר, רמז וסמילנסקי הסמוכים לביתו.
מה גדולה הייתה הפתעתו, כאשר גילה על שמשת מכוניתו 3 דו"חות חניה שניתנו לו על ידי אותו פקח עירוני, בגין חניה ברחוב רמז... ממש בסמוך לביתו. שתי דו"חות ניתנו בהפרש של יום אחר יום: 13/09/2006 ו-14/09/2006. דו"ח שלישי ניתן ביום ה-21/02/2007. באופן די אירוני, כל הדו"חות נתנו בגין חניה באותו מקום בדיוק, ליד רמז 18.
יש מקום להבהיר ולהדגיש כי המתלונן חידש את תו החניה שלו לשנה נוספת והוא היה בתוקף גם בשנת 2007.
בעקבות קבלת הדו"חות סר התושב המתלונן מספר פעמים למשרדי חברת מ.ג.ע.ר, על מנת להסדיר ולהבהיר את הטעות הברורה במצב הדברים שחלה כאן, אך ללא הואיל! לאנשי החברה אין כל אפשרות ו/או סמכות לתת מענה לבעיה מעין זו. מלבד מתן עצה בדבר הגשת ערעור ללשכה המשפטית, הודיעו לו חגיגית כי אין בכוחם לעשות דבר. לפיכך נכון לרגע זה, על אף ולמרות הזמן הרב שחלף והטעות הברורה שנעשתה כאן, דבר לא נעשה והדו"חות תלויים ועומדים לאחר שטרם התקבלה תשובה לערעור, אשר הוגש באמצעות החברה.
במכתבו לפיירברג כותב כי בנימיני כי "דומה שכל מי שעיניו בראשו, ידו על לבו ושכלו בראשו, יזהה מייד כי מקור הבעיה, והיא העובדה ששלושה גורמים אחראים כיום על הטיפול בנושא: שתי מחלקות עירוניות וחברה פרטית הפועלת לצורך עניין זה כגוף דו-מהותי. עולה בברור כי דרושה רפורמה מרחיקת לכת בכל הנוגע לטיפול העירייה בנושא".
החשש מתסמונת הש.ג אשם:
במהלך הדיון על נושא החניה בישיבת המועצה האחרונה, הודיעה ראש העירייה על החלטתה להפקיד את בדיקת העניין בידיו הנאמנות של מברק העירייה, מר דב כץ, אשר תפקידו יהיה לערוך דו"ח בעניין, תוך כדי כך ציינה ראש העירייה כי אם יתגלה שעובד ציבור כלשהו כשל בביצוע תפקידו, עניינו יטופל.
בעקבות דברים אלה מעלה ח"מ בנימיני חשש מ"תסמונת הש.ג אשם", מבלי לטפל בבעיה המערכתית הדורשת לטענתו את ניתוץ "מפלצת התלת ראשית", שהיא המקור לכשל הבירוקראטי המכביד כל כך על תושבי העיר. המדובר במשולש הבלתי קדוש: רשות החניה, לשכה המשפטית וחברת מ.ג.ע.ר.
תסמונת הש.ג אשם באה לידי ביטוי היטב במשל הנודע של ז'אן דה לה-פונטיין "החיות שחלו במגפה": בעקבות מחלת דבר קשה שפרצה בקרב בעלי החיים, זימן אליו האריה, מלך החיות, את כל החיות לצורך דיון מציאת "שעיר לעזאזל", שיוקרב כקורבן להשכיח את זעם האלים. האריה קרא לכולם לבצע "פשפוש עצמי" ו"עריכת חשבון נפש" לצורך מציאת האשם מכולם, שייתן את ראשו. לאחר שהאריה פירט את חטאיו, שנגעו לחמדנותו הרבה ותאוותנותו שבגינה טרף חיות רבות, קם השועל ואמר כי ב"חטאיו של המלך אין ממש" ושאר החנפנים לרוב מחאו כף. וכך גם אף אחד לא טרח להתעמק בחטאים הבלתי נסלחים של הנמר, הדב וכל שאר החזקים והבריונים.
ואז הגיע תורו של החמור, כשאמר: "כשאני מפשפש בנבכי, אני נזכר, שבעוברי באחו ליד המנזר, הרעב, ההזדמנות, העשב הרענן והחף, דחקו בי ללחך את העשב במלוא לשוני".
למשמע דברים אלה, הכנופיה זעקה חמס. זאב אחד, משכיל במקצת, נשא נאום תוכחה: "יש להקריב את הארור, המקריח, המצורע, שממנו יצא ובא כל הרע[...] לאכול עשבם של אחרים? איזה פשע ועלבון! דבר אחד מעונש מוות לא בא בחשבון".
בהסתערות כללית בוצע גזר הדין ב"פושע" הנדון...
(ספר שביעי, משל 1: "כל משלי לה-פונטיין" בתרגומו של ראובן וימר – הוצאת דורון ספרים).
בנימיני, אשר העלה בישיבת המועצה את הדרישה להעביר את הנושא כולו לטיפול התאגיד העירוני חל"ת, טוען כי דו"ח המבקר יהיה חסר תועלת אם יתמקד במסקנות אישיות ולא בטיפול מערכתי שיכלול את ניתוץ המפלצת התלת-ראשית.
אדיר בנימיני (הירוקים): "תושבי העיר קצה נפשם בניהול הבירוקראטי הכושל של כל נושא החניה. הגיע הזמן לנתץ את 'המפלצת התלת ראשית' ולרכז את כל התחום בידיו של גורם אחד דוגמת חל"ת. אני חושש שההחלטה להעביר את הנושא לבחינת מבקר העירייה אין בה די, אם הדבר לא יביא לפתרון מערכתי ויטפל בשורש הבעיה ".
להלן נוסח המכתב שהועבר לראש העירייה:
ראשון 27 ינואר 2008
י"ט שבט תשס"ח
לכבוד:
מרים פיירברג-איכר
ראש עיריית נתניה
גברתי ראש העיר,
הנדון: המחשה נוספת בדבר נחיצות הצורך בניתוץ ה"מפלצת התלת ראשית"
1. בהמשך לדיון הארוך והנוקב שהתקיים במועצת העיר האחרונה בכל הנוגע לאופן בו מנוהל כל נושא החניה בעיר, אתכבד להסב את תשומת לבך למקרה נוסף, המלמד על הצורך העז לנתץ את "המפלצת התלת-ראשית", כפי שמצאתי לנכון לכנותה בדיון הנ"ל.
2. אולם, בטרם אטביל עצמי עמוקות בנבכי הפרטים הנוגעים לתלונה זו, חש אני צורך עז להקדים ולהעיר הערה נוספת, כי ניתן להסיק מהמקרה עד כמה המציאות שנוצרה דורשת יד מכוונת אחת אשר תרכז את כל הטיפול בנושא, מן המסד אל הטפחות.
3. בדיון שהתפתח בעניין ההצעה לסדר אותה הגשתי בדבר הצורך להעביר את כל עניין החניה למסגרת חל"ת (בדומה למודל המוצלח של "מי-נתניה"), הבהרת באופן ברור וחד-משמעי כי הרעיון אינו טוב בעינייך, ועל כן, אין לך כל כוונה ליישמו. זאת על אף שמודלים כאלה פועלים בהצלחה בערים אחרות, כמו כפר-סבא וראשל"צ.
4. המקרה של תושב העיר, מר אבי אורן, אשר הגיע לידי, ממחיש כאמור פעם נוספת, עד כמה הסבל הפרוצדוראלי והבירוקראטי שנגרם לתושבים בשל המבנה הבלתי יעיל, והעדרה של יד מכוונת הוא בולט וזועק לרפורמה מהפכנית מכל כיוון.
5. מר אורן (להלן: המתלונן), הינו תושב מופתי ושומר חוק המתגורר ברח' סמילנסקי במרכז העיר; ביום ה-07/08/2006 הסדיר את כל העניינים הנוגעים לקבלת תו-חניה לסביבת מגוריו ואף שילם את האגרה לשם כך. התו אמור היה לאפשר לו חניה חופשית בין היתר ברחובות שטמפפר, רמז וסמילנסקי הסמוכים לביתו.
6. מה גדולה הייתה הפתעתו, כאשר גילה על שמשת מכוניתו 3 דו"חות חניה שניתנו לו על ידי אותו פקח עירוני, בגין חניה ברחוב רמז... ממש בסמוך לביתו. שתי דו"חות ניתנו בהפרש של יום אחר יום: 13/09/2006 ו-14/09/2006. דו"ח שלישי ניתן ביום ה-21/02/2007. באופן די אירוני, כל הדו"חות נתנו בגין חניה באותו מקום בדיוק, ליד רמז 18 – רצ"ב העתק דו"חות החניה המדוברים.
7. יובהר ויודגש כי המתלונן חידש את תו החניה שלו לשנה נוספת והוא היה בתוקף גם בשנת 2007.
8. מבלי לחשוד בכשרים, אי אפשר להתעלם מהשאלה כיצד יתכן שאותו תושב מקבל, ב"טעות" דו"ח חניה, באותו מקום בדיוק, על ידי אותו הפקח, כאשר ברשותו תו-חניה? בצבא נהוג לומר: "פעם אחת – מקרה; פעם שנייה – צרוף של מקרים; פעם שלישית – זו כבר שיטה!"
9. ברם, הבה נשאיר את הטיפול בעניינים מסוג זה לגורמים המוסמכים ונשוב לעניינו שלנו; בעקבות קבלת הדו"חות סר התושב המתלונן מספר פעמים למשרדי חברת מ.ג.ע.ר (להלן: החברה), על מנת להסדיר ולהבהיר את הטעות הברורה במצב הדברים שחלה כאן, אך ללא הואיל! לאנשי החברה אין כל אפשרות ו/או סמכות לתת מענה לבעיה מעין זו. מלבד מתן עצה בדבר הגשת ערעור ללשכה המשפטית, הודיעו לו חגיגית כי אין בכוחם לעשות דבר. נכון לרגע זה, על אף ולמרות הזמן הרב שחלף והטעות הברורה שנעשתה כאן, דבר לא נעשה והדו"חות תלויים ועומדים לאחר שטרם התקבלה תשובה לערעור אשר הוגש באמצעות החברה.
10. כשלעצמי אני סבור, כי במקרה הנדון הפרה כאן הרשות הציבורית את חובתה לנהוג בהגינות כלפי המתלונן וכן הפרה גם את חובתה ל"התנהגות ראויה" כלפיו, וזאת על פי הסטנדרטים שנקבעו ועלו כבר מספר פעמים בפסקות של בית המשפט העליון: "מושג ההגינות אינו אך היפוכה של התרמית. הגינות הוא מושג נורמטיבי. הוא מושג אובייקטיבי. הוא קובע רמת התנהגות. הוא 'קוד' המפעיל חובות שונות של התנהגות ראויה. ביחסים שבין השלטון לפרט – הנגזרים ממעמד הנאמנות של השלטון – משקפת ההגינות רמה גבוהה ביותר של התנהגות ראויה" (בג"צ 164/97 חברת קונטראם בע"מ נ' משרד האוצר אגף המכס, פ"ד נב(1) 289, סעיף 14).
11. דומה שמי שעיניו בראשו, ידו על לבו ושכלו בראשו, יזהה מייד כי מקור הבעיה היא העובדה ששלושה גורמים אחראים כיום על הטיפול בנושא: שתי מחלקות עירוניות וחברה פרטית הפועלת לצורך עניין זה כגוף דו-מהותי.
12. לעומת הניהוג המסורבל, הבלתי יעיל והרווי בכשלים בירוקראטיים למכביר, הבה נטול לצורך המחשה את אופן הטיפול של תאגיד המים "מי נתניה", אשר ויתרה בצדק על שרותיה של חברת גביה חיצונית, ומנהלת את כל נושא שרות הלקוחות והגביה בעצמה. כך מרוכז כל הנושא ביד אחת והניהול הרבה יותר יעיל ואפקטיבי.
13. בהא נחתינן וסלקינן, כי דרושה רפורמה מרחיקת לכת בכל הנוגע לטיפול העירייה בנושא; לא ניתן בשום אופן להסתפק כאן בהדחת הש.ג, אלא דרושה כאן רפורמה מרחיקת לכת ולשינוי כל התחלואים והקלקולים מן היסוד.
14. אי לכך ובהתאם לזאת, אתכבד לקרוא לך לשקול מחדש את הצעתי בדבר האפשרות לבחון העברת הטיפול בנושא החניה לידי חברת חל"ת.
15. בנוסף לכך, אתכבד לפנות אליך בבקשה כי תורי לגורמים הרלוונטיים להביא לסיום את הפארסה המאוד לא מוצלחת של התושב המתלונן, מר אבי אורן, ולשים קץ לעניין הזה שלא מוסיף כבוד למערכת העירונית.
16. בתודה מראש ובברכת שבוע טוב!
בכבוד רב,
אדיר בנימיני
חבר מועצת העירייה
העתקים:
מר צביקה רק – מנכ"ל העירייה.
עו"ד נילי ארז – היועמ"ש לעירייה
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com
www.adir-b.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה