סה"כ צפיות בדף

יום שישי, דצמבר 5

"עטורי זרי דפנה"


קראתי השבוע ב"שישים-פלוס", עיתון גמלאי נתניה (גיליון 62) בעריכת אורי אגוזי, אותו נהגו לחלק לי על בסיס קבוע מתוקף תפקידי, מספר מילים מטעמו של פרופ' אברהם טל, העושה הבחנה בין השם ליאורה (שהוא שם עברי מודרני) לבין השם לאורה (Laura) עתיק היומין.

פרופ' טל מסביר כי לאורה הוא שם של צמח הדפנה בעברית, שמקורו בשם הלטיני של אותו הצמח Laurus. הרומאים נהגו להכתיר בזרי דפנה את מי שרצו להעניק לו כבוד ותהילה וכינו כל אדם שזכה לכך בשם התואר Laureatus, שפירושו: "עטור דפנה".

ממשיך ומסביר פרופ' טל כי הביטוי הנפוץ: "שוכב על זרי הפנה", מקורו משם והוא למעשה ביטוי הבא לתאר אדם אשר נהנה מתהילת העבר שלו, שכבר חלפה מן העולם ואינו תורם עוד כלום.

מדוע אני מציין כל זאת? הדבר נובע מכך, שבמהלך הקריירה הציבורית שלי בעיר נתניה נהגתי לא אחת ליתן דעתי על נושא כזה או אחר תוך התייחסות ומתן דוגמאות מן ההיסטוריה הקלאסית, וזאת למרות מספר מקרים בהם נאמר לי על ידי גורמים כאלה ואחרים, שחלק לא קטן מהנוכחים באולם המועצה "אינם מבינים על מה אתה סח, על אף שלא נעים להם להודות בכך", ולמרות זאת התמדתי בכך.

ראו למשל דוגמא מובהקת:

http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=7645

כל זאת אני אומר על רקע העובדה שבדף האחרון של אותו הגיליון ממש, מופיע נוסח ההכרזה הרשמי של עיריית נתניה כעיר ואם בישראל מיום ה- 03/12/1948. נתניה הייתה העיר הראשונה שהוכרזה על ידי ממשלת ישראל העצמאית.

כותב שם עובד בן-עמ"י, ראש העיר הראשון, כהאי לישנא: "[...] וברכותי שלי לאלפי בני נתניה המשרתים בצבא הגנה לישראל המפואר, ומאחל לראותם במהרה בתוכנו עטורי זרי דפנה של נצחון ושלום".

ותהייתי הינה האם בעידן בו הקטליזאטור הוא תוכניות טלוויזיה כמו "האח הגדול" והספרות הקלאסית אינה באופנה, היה ראש עירייה כלשהו עושה שימוש בטרמינולוגיה מעין זו? ספק גדול בעיניי.


Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
http://www.adir-b.com/

אין תגובות: