דחיקתו של פייגלין - דמוקרטיה בנוסח הליכוד

דמוקרטיה בנוסח הליכוד

ההחלטה שהתקבלה במוסדות הליכוד שמטרתה הייתה לדחוק את משה פייגלין מן המקום ה-20 לסוף העשירייה השלישית, הינה מקוממת מעין כמוה!

אחד מכללי היסוד של שיטת הבחירה הדמוקרטית היא ש"אין משנים את כללי המשחק, באמצע המשחק". טיעון זה היה אחד מנימוקי שופטי בית המשפט העליון (לוי, חיות ודנציגר) בבג"צ 7182/08 (7181/08) בו הייתי אחד העותרים לפסול את החלטת שר הפנים מאיר שטרית לשנות את מספר המושבים במועצות הערים השונות בכל הארץ.

http://www.courts.co.il/SR/elyon/08071810-w08.htm

שם היה מדובר בחלטה ששנתה את כללי המשחק כשלושה חודשים לפני הבחירות וכאן בליכוד אנחנו מדברים על שינוי הכללים אחרי שהמשחק כבר הסתיים.

באופן אישי אינני חסיד גדול של שיטת הבחירות הפנים מפלגתית באופן כללי, בין אם המדובר בבחירה בפריימריס ובין אם מדובר בבחירה במסגרת גוף נבחר פנימי כזה או אחר. שיטות אלה דרדרו את רמת נבחרי הציבור בפוליטיקה הישראלית באופן כללי, אבל זה עניין למאמר בפני עצמו.

במקרה שלנו הרי ברור שאם לא היה המדובר ברצון לדחוק את פייגלין והיה מדובר במועמד אחר, ספק אם החלטה מעין זו הייתה מתקבלת. המטרה הייתה חיסולו הממוקד של פייגלין ופשוט נמצאה לכך העילה המתאימה.

"מסכה זו לבשת: יש לשחק בה"

(Hanc personam induisti: agenda est),

היא אחת האמירות היותר ידועות של המדינאי וההוגה הרומי לוקיוס אנאוס סנקה

(Seneca).

משמעות האמירה שמקורה מן התיאטרון היווני העתיק (שם נהגו שחקני המחזה לכסות את פניהם במסכות שייצגו את הדמות שגילמו) הינה שאדם הדוגל בעקרונות מסוימים, חייב לנהוג על פיהם בכל הנסיבות, בדומה לאותו שחקן על הבמה שמשחק את התפקיד בהתאם לזהות המסכה שהוא לובש.

בהקשר שלנו נאמר כי ברגע שבליכוד כיסו את פניהם ב"מסכה דמוקרטית", והנהיגו שיטת בחירה של המגלמת "דמוקרטיה פנימית", עודדו התפקדות פתוחה של חברי מפלגה, עליהם לקבל את התוצאה כפי שהיא. אלה הם כללי המשחק שהם עצמם יצרו!

להערכתי, במידה ופייגלין היה מעמיד את הנושא להכרעתו של בית המשפט הרי שזה היה פוסק לטובתו. חבל שלא עשה זאת!

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

"באורח הנכון והבלתי נכון, הנדירה בכל מידותיו של האדם היא העקביות"

(ג'רמיה בנתאם)