חוקי העזר והמציאות המשתנה/ אדיר בנימיני"אין לכחד, שעם שינוי העיתים, משתנים אף הדינים עימהם", נמנית עם האמירות הנבונות והיפות ביותר בחוק העותומאני (סעיף 39 למג'לה), אם לא היפה ביותר מביניהן.
הצורך להתאים את הוראות החוק למציאות החיים המשתנה הנה סוגיה המלווה את המשפט כמעט משחר קיומו בחברה האנושית. ידועים מאוד לעניין זה דבריו של נשיא בית המשפט עליון לשעבר, אהרן ברק, כי "ההיסטוריה של המשפט היא גם היסטוריה של התאמת המשפט לצורכי החיים המשתנים".
דוגמא טובה הממחישה את הפער הגדול שקיים לעיתים בין החוק למציאות מצאתי אצל העיתונאי והמשפטן האמריקני, קוונטין ריינולדס, שהתייחס לכך בספר שכתב על הפרקליט והשופט סמואל ס. לייבוביץ: "החוק הוא כמו אדם שרודף אחרי חשמלית, אך לעולם לא מצליח להשיג אותה. גם אם לאדם יש סיכוי להתקרב לחשמלית. החוק תמיד ימשיך לפגר אחר הסוגיות הבוערות".
ככל שהדבר נוגע לחוק העזר בנתניה הרי שניתן למצוא מקבץ מכובד של סעיפים שאינם רלוונטיים כלל למציאות של ימינו. קחו למשל את חוק עזר לנתניה (רשיונות לאופניים), תשכ"ח – 1967.
אתם ידעתם שעל פי החוק הזה, על מנת שתהיו זכאים לדווש על האופניים שברשותכם ברחבי העיר נתניה אתם צריכים לקבל רישיון לכך ממרים פיירברג-איכר בכבודה ובעצמה? כן, כך נקבע במפורש בסעיף 2(א) לחוק... לראות ולא להאמין!
זו לא הדוגמא היחידה, קיימים עוד לא מעט סעיפי חוק שהקשר בינם לבין המאה ה-21 הוא מקרי בהחלט. הגיע הזמן שפרנסי העיר ייטלו יוזמה ותוקם ועדה בראשות מספר חברי מועצה, אשר ביחד עם הלשכה המשפטית יעברו על כל חוקי העזר, על מנת להביא למועצה נוסח חדש, מעודכן ורלוונטי התואם את המציאות של ימינו.
אדיר בנימיני
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanyawww.adir-b.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה