סה"כ צפיות בדף

יום ראשון, נובמבר 2

אביזרי גינון רועשים

וועדת איכות הסביבה דנה שאלת חוקיות השימוש במרססי המים

הוועדה העירונית לאיכות הסביבה, בראשותו של חבר המועצה, עו"ד אדיר בנימיני, קיימה דיון בנושא השימוש


באביזרי גינון מרעישים. הישיבה התקיימה בנוכחות נציגים מאגף שפ"ע, מחלקת הפיקוח ומהלשכה המשפטית. בפתח הישיבה השתתפו גם שני נציגים של התושבים אשר הציפו את התלונות בנושא, גב' יפעת שמר מרמת-פולג ומר רועי פרי, מוועד קריית-השרון. 

על הפרק עמדה שאלת חוקיות השימוש במכשיר "מרסס המים", שלטענת תושבים בעיר, הינו "מפוח אוויר" לכל דבר ועניין, הגם שאינו מכונה ככזה. 

מחוץ לאולם הישיבות, הוצג לפני חברי הוועדה המכשיר שבמחלוקת, בזמן פעולה, וזאת על ידי קבלן של אגף שפ"ע.

כזכור, בעת שכיהן בתפקיד השר לאיכות הסביבה, התקין ח"כ גלעד ארדן, תקנות שאוסרות על שימוש במפוחי אוויר לצורכי גינון באופן גורף. נציגי השלטון המקומי הגיעו לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת מתוך מטרה לבטל את רוע הגזרה, אך התקנות אושרו. בתקנות נקבע לגבי ציוד גינון אחר, שאינו מפוח עלים, כי ניתן להפעילם במסגרת שעות מוגדרות בלבד. בין השאר, נקבע איסור על הפעלתם בשעות ובימי המנוחה.

לאחרונה החלה להתעורר מחלוקת סביב מכשיר העונה לשם "מרסס-מים"; מכשיר שעל פי ייעודו, אינו "נושף אוויר", ונועד לצורכי הדברה וגינון. יחד עם זאת, במידה ואין ממלאים את המיכל של המכשיר בחומר נוזלי כלשהו, הוא מתפקד כמכשיר הנושף אוויר לכל דבר ועניין.

התביעה העירונית, "הכשירה" מכשיר זה, בהיבט שלשיטתה על פי הפרשנות של החוק, מי שעושה שימוש במכשיר זה, אינו עובד לכאורה על האיסור הקיים בתקנות לגבי מפוחי אוויר. במהלך הישיבה עמדה נציגת הלשכה המשפטית, על אותה פרשנות דווקנית של החוק, ככל שהדבר נוגע לאכיפה הפלילית, אך השאירה פתח כעניין של מדיניות ציבורית עירונית להרחיב את האיסורים, אך ורק, כלפי הגננים הפועלים בשם העירייה. צריך לציין, כי ברחבי העיר פועלים עשרות קבלני גינון פרטיים.

יו"ר הוועדה, עו"ד אדיר בנימיני, הבהיר לנוכחים שמצב דברים זה אינו מגשים להשקפתו את התכלית שלשמה נחקקו התקנות, רק שעל פי פסיקת בית המשפט העליון, עמדת היועץ המשפטי של הרשות היא זו המחייבת אותה מבחינה משפטית, אך ניתן לפנות לאינסטנציות גבוהות יותר, ולהעמיד את חוות דעת זו למבחן.

בתום הדיון בנושא סוכם כי תצא פניה מסודרת ללשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, בכל הנוגע לחוקיות השימוש באותו "מרסס מים" שבמחלוקת.

עו"ד אדיר בנימיני: "לטעמי, כפי שאמרתי גם בישיבה, יש כאן, אם לנקוט בשפה הגששית 'ישראבלוף'. המכשיר אולי לא נקרא מפוח בהגדרה, אבל זה רק ב'כאילו'. בפועל, זה ממלא את אותן הפונקציות, ומרעיש באותה מידה.

מעבר לכך, בנוגע לתקנה האוסרת מפוחים, התקיים שיח ציבורי ודיון בנושא במסגרת וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. נציגי השלטון המקומי באו לשם והציגו את ההסתייגויות שלהם. אני מבין את הקושי להשלים עם רוע הגזרה, אבל המערכה הזאת הוכרעה. התקנות בתוקף, יש לכבדן, במקום לנסות למצוא כל מיני טריקים ופרצות בחוק, לעקוף אותן. טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין הזה".


חברי הוועדה לאיכות הסביבה נתניה בסיור

עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה
 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law

נחל פולג

התקדמות בשיקום נחל פולג


התקדמות משמעותית לקראת שיקומו של נחל פולג; בדיקות שנערכו על ידי מומחים מהטכניון מגלות כי אין עוד זכר לבוצה הרעילה, שריד להזרמת השופכין לנחל בשנות השמונים, שזיהמה את הנחל ללא היכר. עתירה לבית המשפט העליון, על ידי מי שמכהן כיום בתפקיד המשנה לראש העירייה, הרצל קרן, כנגד הרשויות המזהמות, הביאה להקמת מתקני טיהור ברמה שלישונית. הודות למאבק זה נפתח גם חוף פולג לרחצה.

הוועדה העירונית לאיכות הסביבה, בראשותו של חבר המועצה, עו"ד אדיר בנימיני, קיבלה על עדכון מפורט על התקדמות התהליכים לשיקום נחל פולג מפי נציג רשות ניקוז נחלים שרון, אשר סקר את ההתקדמות שחלה בעניין.


עו"ד אדיר בנימיני (מימין) והרצל קרן

מקורו של נחל פולג, שאורכו כשבעה-עשר קילומטרים הוא באזור טירה, סמוך לקיבוץ "רמת-הכובש". לנחל כמה יובלים, והוא עובר באזורים חקלאיים וחוצה גם שני כבישים ראשיים (כביש מס' 4 ומס' 2). מדובר בנחל שהוא בעיקרו נחל אכזב, אך בסמוך לעיר נתניה, הנחל מתחתר ומגיע למי התהום, המבצבצים אל פני השטח במשך כל ימות השנה. באגן ההיקוות של הנחל הוקם מאגר הקולט את מי שיטפונות החורף ואת מי הקולחים המטוהרים הזורמים בנחל. מי המאגר מנוצלים להשקיה. שמו של נחל פולג, נגזר מכינויו הקדום, שמשמעותו: "הנחל החוצה", "הנחל המפלג". 

חברי הוועדה נחשפו לתוכנית המורחבת לשיקום הנחל, הכולל גם את תוכנית הפיתוח של "מחצבת אודים", הצפוי להפוך להיות פנינת טבע לימודית, שמרכזו אגם מים. כל זאת בשטח ששימש בעבר כמחצבה. 

יו"ר הוועדה, עו"ד אדיר בנימיני, מסר: "קידום השיקום של נחל פולג הוא מהאתגרים החשובים ביותר שוועדת איכות הסביבה הציבה לעצמה לקדנציה הזאת. העובדה שקרקעית הנחל שוקמה היא מהבשורות הטובות ביותר שיכלנו לקבל, והשילוב עם התוכנית של מחצבת אודים, יכול להפוך את המקום לפנינת טבע אמיתית. אנו נעמוד ונסייע ככל שניתן לרשות הניקוז בקידום התוכנית, ככל שיידרש, גם בנוגע להשגת התקציבים הדרושים להמשך יישום התוכנית והוצאתה מן הכוח אל הפועל".


סיור של חברי הוועדה העירונית לאיכות הסביבה בחוף פולג 




עו"ד אדיר בנימיני 
חבר מועצת עיריית נתניה
ADIR A. BENYAMINI
Attorney at Law 
 ---------------------- .

יום ראשון, אפריל 13

Timeo Danaos et Dona Ferentes

Quidquid id est timeo Danaos et dona ferentes


Publius Vergilius Maro
   
"היזהר מן היוונים גם כשהם מביאים מתנות"; המקור מאת המשורר הרומי וירגיליוס ביצירתו הנודעת "אניאס"; יצירה זו מכילה למעשה את תמצית האתוס המיתולוגי הרומי, שכמו מיתוסים אחרים מן העת העתיקה, מתחיל בסיפור מלחמת טרויה. זהו גם האירוע המכונן של העם הרומי.


האזהרה לעיל נאמרה על פי גרסתו של וירגיליוס, מפיו של לאוקואון, הכוהן הגדול של העיר טרויה; כל זאת, בעקבות גילוי הסוס (שלימים יזכה לכינוי "הסוס הטרויאני"), שהשאירו היוונים מחוץ לחומות העיר. כידוע, לאחר שנכשלו כל נסיונות הדנאים (היוונים) לכבוש את העיר טרויה במהלך המלחמה, בנו היוונים סוס-עץ חלול והחביאו בתוכו חיילים. סוס העץ הוקדש לאלה אתנה. לאוקואון הזהיר את בני עירו מן התכסיס היווני ואמר: "יהא הדבר הזה אשר יהא, אני חושש מן הדנאים גם כשהם מביאים מתנות".


בני העיר טרויה לא שמעו לעצתו של הכוהן לאוקואון, ולאחר שהוא ובניו נחנקו על ידי שני שנחשי ים עניקיים, פירשו זאת הטרויינים כמעשה נקם של האלה אתנה, והכניסו את סוס העץ הענק לתוך עירם. בכך גזרו את גורלה. איניאס, שהיה בנה של ונוס, נמלט, ולאחר שהייה קצרה בקרתגו, הגיע לאיטליה וייסד בה את ממלכתו החדשה.


אנקדוטה מעניינת שקשורה למשפט הנודע ניתן למצוא ב"דברי הכנסת", בדיון שהתנהל שם בעניין שיטת הבחירות הרצויה ברשויות המקומיות. מי שהשתמש בפסוק היה חבר הכנסת, חיים לנדאו, כהאי לישנא: "[...] ניסה כאן חבר הכנסת גוברין לשיר שיר מזמור לדמוקרטיה, מזמור שיר נגד הקנוניות בארץ. כשאני שומע מפיו דברים אלה אני אומר: 'Timeo Danaos et dona ferentes'. כשהוא מגיש על טס את עניין הדמוקרטיה וביטולן של הקנוניות אני שואל: מי התחיל בכלנתריזם? מי הייתה המפלגה שהעלתה את הגורם הזה בחיינו, אם לא מפא"י?"

עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law
.

במקור פורסם באתר המשפטי של עו"ד אדיר בנימיני:

יום שלישי, מרץ 4

VITAM IMPENDERE VERO

VITAM IMPENDERE VERO

Iuvenalis

"הקדש חייך לאמת"; במקור מתוך "הסאטירות" של המשורר ואיש הרוח הרומי, יובינאליס (סאטירה 4, טור 91). הביטוי זכה לחדור לתודעה בעיקר הודות לעובדה שהוגה-הדיעות הצרפתי, ז'אן-ז'אק רוסו, בחר בו למוטו האישי שלו, והוא הופיע על טבעת החותם שנשא עימו.

יובינאליס למעשה ביקש באמירה זו לקרוא לבני האדם להתמסר לאמת שהם מאמינים בה, בכל תחומי החיים.

הנוסח כפי שהופיע בחותם של רוסו היה מעט שונה מן המקור ("Vitam Vero Impendenti"); רוסו מתייחס לאמור בחותם לא אחת בכתביו, בין השאר, בחלק הרביעי של ספרו האחרון "הזיות של מטייל בודד", שם הוא דן ארוכות בשאלות הנוגעות לאמת ושקר, לרבות כאלה שסיפר במהלך חייו. רוסו מגיע למסקנה כי "האמת הכללית והמופשטת היא נכס שאין יקר ממנו. בלעדיה האדם הולך באפלה; אמת זו היא עין התבונה. היא שמלמדת את האדם כיצד לנהוג, כיצד להיות מה שעליו להיות, לעשות את מה שעליו לעשות, ולחתור לתכליתו האמיתית". כל זאת לעומת "האמת הפרטית", שאיננה תמיד "נכס טוב", לעיתים אפילו עניין רע "ועל פי רוב איננה לא רעה ולא טובה" [ז'אן-ז'אק רוסו הזיות של מטייל בודד תירגום: אירית עקרבי (ירושלים: הוצאת כרמל), עמ' 36-38].

מדובר בעיניי בהבחנה מעניינת, הרלוונטית גם בעידן הפוסט-מודרני; עידן, שהוא כידוע אינו חסיד גדול, על פי רוב, של אמיתות מוחלטות.


עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה
 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law

פורסם במקור באתר המשפטי של עו"ד אדיר בנימיני
VITAM IMPENDERE VERO

יום שני, מרץ 3

OMNIA MEA MECUM PORTO

עו"ד אדיר בנימיני
חבר מועצת עיריית נתניה

OMNIA MEA MECUM PORTO
Marcus Tullius Cicero

"כל אשר ברשותי, אני נושא עימי"; המקור מגיע מאנקדותה שמופיעה באחד מכתביו של האורטור ואיש הרוח הרומי, מרקוס טוליוס קיקרו; כמו בהרבה מקרים אחרים, כתביו הרבים חושפים בפנינו אנקדוטות היסטוריות מרתקות, שלא היו מגיעות לידיעתנו אילו לא תיעד אותם בכתביו הרבים, שלשמחתנו שרדו.

להלן פרטי האנקדוטה: כאשר נכבשה העיר היוונית פריאנה על ידי קלגסי הצבא הפרסי בראשותו של המלך כורש, איפשר האויב לתושבי העיר לעזוב אותה, ולקחת עמם כל דבר, אבל בתנאי שלא יעשה שימוש בעגלות, סוסים, או כל כוח שינוע אחר. התושבים נמלטו, כאשר הם לוקחים עימם את חפציהם הרבים אותם יכלו לשאת עמם בידיהם.

על פי גרסתו של קיקרו, בשלב מסוים הבחין אחד החיילים הפרסים בביאס, שלא נושא עימו דבר. ביאס היה הוגה דיעות נערץ, שזכה להימנות עם שבעת חכמי יוון . הוא היה מושלה של העיר פריאנה, שהייתה ממוקמת בדרום מערב אסיה הקטנה. שאל אותו החייל הפרסי: "היכן הדברים שלך, בנאדם, אתה כבר חי חיים ארוכים ולא צברת שום ההון?", ביאס, הצביע במקל ההליכה על מצחו, ואמר לאותו חייל פרסי: "כל אשר יש לי, נמצא כבר ברשותי". המשמעות הייתה נעוצה בעובדה שעושרו הגדול של האיש הזה - הוא עושר אינטלקטואלי, רוחני, ידע בלתי מוחשי, שלא בא לידי ביטוי בשום דבר בעל ערך חומרני.

המסר שעולה מן המשפט הזה הוא שכל דבר בעל ערך מטריאלי, אותו עמל האדם להשיג בחייו, הוא דבר שניתן להפסיד ברגע אחד, וזאת לעומת הקניין הרוחני (הידע והחוכמה), שנשארים בחזקתו של האדם תמיד, במשך כל ימי חייו, ולכן ערכו גדול יותר.

בהקשר לאמור, מצאתי לקנח גם באמירה המיוחסת למחזאי האירי, אוסקר ויילד, אשר נאמרה כביכול בהגיעו לארצות-הברית של אמריקה, בראשית שנת 1882; על-פי האנקדוטה, כאשר ניגש אליו המוכס, ושאל את ויילד, האם יש לו על מה להצהיר, השיב האחרון כהאי לישנא: "אין לי מה להצהיר, אלא על הגאונות שלי".


עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law


פורסם במקור באתר המשפטי של עו"ד אדיר בנימיני:
OMNIA MEA MECUM PORTO

RES REDACTA EST AD TRIARIOS

עו"ד אדיר בנימיני

RES REDACTA EST AD TRIARIOS


Niccolo Machiavelli


(Discorsi sopra la prima Deca di Tito Livio)


"העניין נתון בידי הטריאריים"; המקור מגיע מספרו של ניקולו מקיאוולי "דיונים בעשרת ספריו הראשונים של טיטוס לויוס" (ספר שני, חלק 16). המחבר מסביר כי מקורו של הפתגם בצבא הרומי, שהיה מורכב שלושה חלקים; בחזית הקדמית, היו ממוקמים "האסטאטים"; זה היה המערך החזק ביותר. איישו אותו החיילים שהיו ממוקמים, בחזית, בקו הלחימה הראשון, הצערים בעלי הכושר הצבאי הטוב ביותר. השורה השנייה הייתה מאויישת על ידי "הפרינקיפים", חיילים מעט מבוגרים יותר שתפקידם היה לעזור לשורה הראשונה כשזו נהדפה או הוכתה, לגבות ולמלא כל חלל שנוצר עקב נפילת חייל בשורה זו. בשורה השלישית והאחרונה, מוקמו "הטריאריים" - החיילים הותיקים. חיל הפרשים עמד משני צדי המערך הרגלי.



השורה השלישי הייתה דלילה, וזאת על מנת שתוכל לקלוט לתוכה בשעת הצורך חיילים מתוך שתי השורות הראשונות, מבלי שהמערך המסודר ישתבש. אם האסטאטים היו מוכים או מנוצחים, הם היו נסוגים לתוך מערך הפרינקיפים, והיו הופכים לגוף אחד ושבים למערך התקפי. אם גם מהלך זה כשל, היו נסוגים כולם לתוך מערך השלישי של הטריאריים, ובמקרה כזה, כל שלוש השורות היו הופחות לשורה אחת.



מקיאוולי מסביר כי בכל פעם שנוצר מצב בו נאלץ הצבא הרומי לעשות שימוש בשורה השלישית, הרי שבמקרה כזה נשקפה לצבא סכנה מוחשית וקרובה של מפלה, וכך נולד המונח דלעיל: "העניין נתון בידי הטריאריים" (Res redacta est ad Triarios). מקיאוולי מוסיף כי בלשון טוסקנה נהוג לומר לתיאור מצב כזה "שיחקנו על הקלף האחרון", והוא מתאר למעשה כל מצב של דחק שעומד להיות מוכרע על עניין אחד אחרון, שעליו יקום ויפול דבר, ועליו המערכה כולה תוכרע, לכאן או לכאן.
 
[מתוך: ניקולו מקיאוולי דיונים על עשרת ספריו הראשונים של טיטוס ליוויוס תרגום: מרים שוסטרמן-פדובאנו (ירושלים: הוצאת שלם) תשע"א-2010, עמ' 178-179].

פורסם במקור באתר המשפטי של עו"ד אדיר בנימיני
RES REDACTA EST AD TRIARIOS


עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law
.

יום שלישי, פברואר 25

עמדת הרשות - בעקבות בג"צ אמיתי

היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת, ועמדתו היא זו המחייבת את הרשות בפני ערכאה שיפוטית או מעין-שיפוטית.


 לאחרונה נתקלתי במהלך כהונתי במשפט בסגנון: "אתה הלא עורך-דין, מה עמדתך בעניין הזה?!"

לא היה מדובר מן הסתם בסוגיה שיש לה פתרון ברור במסגרת החוק, ואף לא במסגרת הדין. הייתי צריך להסביר כי עמדתי (או לחלופין: חוות דעתי המשפטית) בנושא אינה רלוונטית, ומשקלה הוא אפסי, שכן, בכל מקרה, העמדה המשפטית הקובעת והמחייבת מבחינת עיריית נתניה, היא העמדה של הלשכה המשפטית שלה.

התייחסתי לכך במסגרת המאמר החדש אותו פרסמתי לאחרונה באתר הציבורי שלי: 

עמדת הרשות - פרשת אמיתי


עו"ד אדיר בנימיני
מועצת עיריית נתניה


עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI

יום רביעי, ינואר 8

הניסיון לרצות את כולם

הרצון לרצות את כולם
עו"ד אדיר בנימיני

 
"אינני יכול לתת לכם את נוסחת ההצלחה, אבל אני כן יכול לתת לכם את נוסחת הכשלון: לנסות לרצות את כולם" (הרברט באיארד סוופ).


השאיפה לרצות את כולם, היא באיזשהו מקום אולי טבעית לאדם, ובוודאי לכל נבחר ציבור, אשר רוצה לגייס סביבו תמיכה רחבה, אהדה גדולה, ולגלוש על גלי האהבה של ההמון (אלא אם מראש בחר לעצמו אג'נדה קונטרוברסלית בהגדרה). אך לעיתים, לא רק בפוליטיקה, גם בחיים, אחת ההחלטות הכי קשות שיש לקבל היא החלטה "איזה גשר לחצות ואיזה גשר לשרוף".


מי שממחיש זאת יפה הוא האציל הספרדי חואן מנואל, באחד מסיפורי "הרוזן לוקנור", שם מסופרת האגדה על איכר אחד שיצא עם בנו למסע לעיר השכנה עם בהמת מסע, כאשר בכל קונסטלציה נמצאו תמיד אנשים שהיה להם מה לומר על מעשיהם. וכך מסכם זאת המספר: "האמן לי, שלא תוכל לרצות את הכול; אם טוב הדבר, יטילו בו פגם אנשי עוולה ואלה שאינם יכולים להפיק ממנו טובת הנאה כלשהי; ואם רע הדבר, הרי אלה השואפים לטוב לא יצדיקו את המעשה הרע. ולכן, אם ברצונך לעשות את המיטב והמרב למען עצמך, השתדל לעשות את המיטב שיענה באופן מירבי על צרכיך, ובלבד שלא יהיה בדבר רבב; אל תימנע מן העשיה מחשש מדברי הבריות. עובדה היא שמרבית האנשים אומרים את הדברים על פי צורכיהם ומתעלמים ממה שעולה בקנה אחד עם טובת זולתם" .


על מנת להצליח בתחום הפוליטי, צריך לעתים לקבל החלטות שאינן פופולאריות מבחינה ציבורית, שיכולות להכעיס ציבור מסוים, וגם החלטות קשות על בסיס פרסונאלי. מצבים מסוג זה מעמידים את נבחרי הציבור למבחן, לא לכולם יש את עצבי הברזל הנחוצים כדי לנהוג כך, ובכך תימדד לעיתים מידת ההתאמה שלהם לעיסוק בתחום.