ADIR A. BENYAMINI

יום שבת, ינואר 17

ERASMUS EST HOMO PRO SE

Epistole Obscurorum Virorum

עו"ד אדיר בנימיני

עו"ד אדיר בנימיני

"אראסמוס אדם העומד ברשות עצמו"; המקור מגיע מתוך ספר שפורסם בעילום שם: "מכתבים מאת אנשים אלמוניים". בלטינית: Epistolæ Obscurorum Virorum; באנגלית: Letters of Obscure Men.

הדברים אומנם לא נכתבו על רקע מאבקו של הנזיר האגוסטיני, מרטין לותר, בכנסייה הקתולית, אך מבטאים היטב את השקפתו של אראסמוס על רקע מאבק זה; מאבק שהוליד לבסוף את הרפורמציה והביאה לפיצול בעולם הנוצרי ולייסודם של דוקטרינה דתית חדשה ומוסדות דת חדשים. במשך תקופה ארוכה, בעקבות פרסום 95 התיזות של לותר בשנת 1517, ועד לסיום מלחמת שלושים השנים בשלום אוגסבורג בשנת 1555, התחולל באירופה ויכוח תיאולוגי מר בין שני הפלגים, וכל גורם בעל השפעה נתבע להביע עמדה בעד או נגד אחד הצדדים.

על פי הגירסה המופיעה בספר מכתבים: "ניסיתי להיוודע אם אראסמוס מרוטרדם הוא חבר באותה מפלגה. ואולם סוחר אחד השיב לי: 'Erasmus es homo pro se'" ("אראסמוס אדם העומד ברשות עצמו") [סטפן צווייג אראסמוס מרוטרדם תרגום: יוסף ונקרט (ירושלים: הוצאת כרמל), תשס"ד-2004, עמ' 31].

דזידריוס אראסמוס מרוטרדאם, סירב להביע תמיכה חד-משמעית באף אחד מן הפלגים הניצים; כהומניסט בחר לגנות כל סוג של קנאות ואלימות, והעדיף להישאר נאמן לעצמו. כך כותב עליו בהקשר זה סטפן צווייג, בספר שהקדיש לו (במקור: "Triumph Und Tragik Des Erasmus Von Rotterdam"), שהוא שנא את הקנאות וראה באי הסבלנות כלפי דעת-הזולת "את שורש הרע בעולמינו". בשל כך נאבק אראסמוס נגד כל סוג של קנאות. הוא שנא את אלה "התובעים ציות לא עוררין לדעותיהם ובזים לכל השקפה אחרת ואומרים עליה כי כפירה היא ונבלה. כשם שהוא עצמו לא ביקש לכפות על איש את השקפותיו, כך גילה התנגדות נחרצת להתחייבות לכל תורה דתית או מדינית. עצמאות מחשבתית הייתה בשבילו דבר המובן מאליו[...]".

צווייג מציין כי הביטוי "Nulli concede" - אינני רוצה להשתייך לאיש הייתה המוטו של אראסמוס; "אדם העומד בפני עצמו, יהיו התוצאות אשר יהיו". יחד עם זאת מציין צווייג כי "את אמונתו בעצמאות שלו לא נשא בגאווה מופגנת, כי אם כפנס של גנבים, המוחבא מתחת למעיל".

סירובו של אראסמוס לבחור צד ולתמוך פומבית באחד בכנסיה הקתולית או ברפורמטורים, מסביר צוויג, היה חלק מן ההשקפה שלו כי "אל לאדם שחונך ברוח הומניסטית[...] להיקשר לאידיאולוגיה כלשהי[...] ואל לו לקשור עצמו לשום מפלגה, כי חובתו של כל איש מפלגה לראות, להרגיש, לחשוב באורח מוטה. עליו לשמור בכל אשר יפנה על חירות מחשבתו ופועלו, כי ללא חירות - הצדק, הרעיון הנעלה היחיד שצריך שיהיה משותף לכל האנושות, אינו אפשרי". אגב, עמדה דומה מביע גם ז'אן-ז'אק רוסו בספרו "על האמנה החברתית".

---------
כל הציטטות מתוך דבריו של צוויג על אראסמוס מרוטרדאם לקוחות מתוך הספר: סטפן צווייג אראסמוס מרוטרדם תרגום: יוסף ונקרט (ירושלים: הוצאת כרמל), תשס"ד-2004, עמודים 34, 42, 45 ו-113.