קריאה למועצה הדתית לפעול כנגד תופעת "תרנגול כפרות"
חבר מועצת העיר, אדרי בנימיני, העביר מכתב ליו"ר המועצה הדתית דב דומבורוביץ בדרישה שיפעל הסברתית לצמצום התופעה.
ח"מ אדיר בנימיני: "זהו טקס מיסתי ואכזרי המהווה התעללות בבעלי חיים. אין לו מקום בחברה מודרנית. העובדה שגדולי הפוסקים דיברו בגנותו מהווה סיבה מספיק טובה שהמועצה הדתית בנתניה תתגייס למניעתו, במיוחד כשניתן לקיים את הטקס עם מטבעות כסף במקום".

מצ"ב נוסח המכתב ליו"ר המועמצה הדתית בנתניה:

לכבוד:
מר דב דומבורוביץ
יו"ר המועצה הדתית נתניה

א.נ.,
הנדון: מנהג הכפרות ופעילות למניעתו

כידוע לך מנהג הכפרות משמעותו גרימת סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. טקס ה"כפרות" עצמו כולל טלטול העופות סביב הראש ושחיטתם. אך סבלם לא מתמצה בזאת: מרבית העופות מגיעים מלולים תעשייתיים, שם נשללים מהם מרבית צורכיהם ומערכות שונות בגופם נפגעות כתוצאה מן הצפיפות הרבה ומן ההפרשות בהן הם מתבוססים. סבל נוסף עובר על העופות עם הובלתם לשווקים. בסופו של התהליך, מרבית העופות מוחזקים במשך שעות (ואפילו ימים) בכלובים דחוסים, כשהם ממתינים ללא כל מים או מזון להוצאתם מהכלובים שמיד לאחריה יישחטו.

לאור האכזריות הגלומה במנהג הכפרות קמה התנגדות לטקס זה; כמה מחשובי הפוסקים בכל הזמנים ראו במנהג ה"כפרות" מעשה פסול, הגורם צער בעלי-חיים ללא כל הצדקה: בין היתר ר' יוסף קארו, הרשב"א, הרמב"ן ואחרים. מבין הפוסקים בני דורנו שהתנגדו למנהג הכפרות בתרנגולים ניתן להזכיר את הרב חיים דוד הלוי, שהאריך בדברים נגד המנהג (בספרו עשה לך רב, חלק שלישי, עמ' ס"ב-ס"ח), ובין השאר כתב: "ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים".

יום הכיפורים, שהינו יום בו אדם עושה חשבון נפש ומבקש להרבות במעשים טובים, אין מקום לציין במעשה שהוא בבחינת צער בעלי-חיים. סבלם של תרנגולי הכפרות ראשיתו בתנאי הצפיפות בהם מגודלים, המשכו בהובלתם לשווקים בכלובים קטנים ובהמתנה הממושכת בתנאים אלו, וקיצו בהקפות סביב ראשו של מבקש הכפרה ובשחיטה עצמה.

לאור האמור לעיל נראה שיש מקום להביא לידיעת הציבור את הסבל המיותר הכרוך בביצוע מנהג הכפרות כמו גם את העובדה כי לעומת שחיטת התרנגולים קיים מנהג "פדיון כפרות", הנהוג בעיקר בעדות הספרדים. במקום התרנגול בא ממון הניתן לצדקה, על כן המנהג לעשות כפרות בממון הוא מנהג יפה שמרבה אושר בעולם, מבטא נדיבות וערבות הדדית.

לפיכך אבקש את שיתוף הפעולה שלך ושל המועצה הדתית במניעה ככל האפשר של מנהג הכפרות האכזרי, ולשם כך אני מצרף למכתבי זה כרזה המסכמת קטעים נבחרים של פוסקים בעבר ובהווה אשר התבטאו נגד אכזריות המנהג. אודה לך אם תואיל לסייע לי בפרסום כרוז זה בלוחות המודעות בבתי הכנסת ברחבי העיר.

בתודה מראש על שיתוף הפעולה!



בברכה,

אדיר בנימיני
חבר מועצת העיר

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

שאילתה 1 לישיבת מועצת העיר נושא: תשלום עבור כבאית במשחקי מכבי נתניה

לכבוד:

עו"ד יורם זנו
יו"ר מועצת עיריית נתניה


שאילתה 1 לישיבת מועצת העיר
נושא: תשלום עבור כבאית במשחקי מכבי נתניה

לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת כי קיימת דרישה של איגוד ערים (לשירותי כבאות) באמצעות, סגן ראש העיר, מר רפי קדוש, שמועדון מכבי נתניה ישלם במזומן בכל משחק עבור שירותיה של כבאית; ולא, מאיים מר קדוש – "לא תופיע כבאית למשחק". בנוסף לכך נימסר כי יש כוונה מצד איגוד ערים להפקיע את מחיר השרות בלמעלה מ-200% לעומת השנה שעברה. נטען כי בעקבות התערבותה של ראש העירייה הורד מחיר השרות ל-1100 ₪ במקום 2500 ₪.
סוגיה זו מצטרפת לעוד שורה ארוכה של עניינים אחרים שעל פיהם נוצר הרושם שגורמים בעירייה מנסים לשנות את "כללי המשחק", מאז עברה הקבוצה לבעלי החדשים - עד כי מתקבלת התחושה שיש רצון להעשיר על גבם את קופת העירייה או לצורך השגת מטרות אחרות.

לאור האמור לעיל אבקש לברר את הדברים הבאים:
מה היו השיקולים של איגוד ערים להעלות בצורה דרסטית כל-כך את מחיר השרות מעבר אולי לשיקולי "הכיס העמוק" של ההנהלה החדשה של הקבוצה?
מתוקף איזו סמכות הטילה ראש העירייה וטו על גובה הסכום? מעבר להיותה נציגת עיריית נתניה במליאת איגוד הערים לשרותי כבאות; האם מסורה לרה"ע גם זכות הוטו המפורסמת (שמקורה בתפקיד הטריבון של הפלאבס), על כל החלטה שמתקבלת שם?
האם ראש העיר מתוקף חברותה בהנהלת איגוד הערים אינה מודעת למתרחש בו? האם היא לא הייתה מודעת מראש על ההחלטה שהקבלה בנוגע לדרישות הכספיות ממכבי נתניה?
מדוע נוצר הרושם שראש העירייה בשיתוף עם גורמים פוליטיים ועירוניים אחרים משחקים את תפקידיי "השוטר הטוב" ו"השוטר הרע" במערכת היחסים בין הגורמים העירוניים לבין הקבוצה?


בתודה מראש,

אדיר בנימיני
חבר מועצת העיר נתניה

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

שאילתה 2: תשלום עבור שירותים בחוץ הים

לכבוד:

עו"ד יורם זנו
יו"ר מועצת עיריית נתניה




שאילתה 2 לישיבת מועצת העיר
נושא: תשלום עבור שירותים בחוץ הים


לאחרונה קיבלתי תלונה מתושב העיר בנוגע להתנהלותו של אחד הזכיינים המפעיל את שרותיי כיסאות הנוח בתשלום ב"חוף סירונית"; לטענת המתלונן הזכיין פרס את כיסאות הנוח ברשותו על החוף כולו, עד כי תושבים שאינם מעוניינים בשרותיו התקשו למצוא פיסת חוף פנויה.
המתלונן שהגיע למקום עם משפחתו רצה לפרוס כיסא-נוח שהביא עמו (על מנת להימנע מתשלום) והתקשה לעשות כן מהסיבות האמורות; בשעה שהזיז מספר כיסאות של הזכיין (על מנת לפנות מקום) נאלץ לטענתו להיכנס לויכוח קולני עם אחד מנציגיו.

לאור האמור לעיל אבקש לברר את הדברים הבאים:
על פי אלו תנאים פועלים הזכיינים בחוף פולג?
האם הם רשאים לפרוס כיסאות לאורך כל חוף הים?
למי אמור תשוב לפנות כאשר הוא נתקל בבעיה האמורה?





בתודה מראש,

אדיר בנימיני
חבר מועצת העיר נתניה

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

טור אישי - לגנאולוגיה של הדמוקרטיה/ אדיר בנימיני

לגנאולוגיה של הדמוקרטיה/ אדיר בנימיני

בסופ"ש האחרון עלתה שוב לכותרות הדרישה לשנות את שיטת הממשל; בין היתר דובר על האפשרות לכונן משטר נשיאותי במטרה לחזק את מי שלמעשה עומד בראשות הממשלה, ובמקביל לחזק גם את מעמד הכנסת. אולם בישראל קיימים עוד מספר גורמים התומכים בגישה ההפוכה (בין היתר תנועת "כולנו נחליט"), שמטרתה לחזק את מוערבותם של התושבים בשלטון באמצעות כינון דמוקרטיה ישירה.

ח"מ אדיר בנימיני, מתייחס להצעה לכונן דמוקרטיה ישירה ועומד על הסכנות הטבועות הכינון משטר מסוג כזה.
הפוליטיקה הישראלית משלבת בשנים האחרונות יותר ויותר מאפיינים של דמוקרטיה ישירה מבעבר, והדוגמאות לכך רבות: הבחירה הישירה לראשות הממשלה (ב-1999 ו-2001), הפריימריס, הדרישה לקיומו של משאל עם בסוגיות מכריעות כמו בעניין הגולן ולאחרונה בעניין תוכנית ההתנתקות. טענה רווחת קיימת בימינו היא כי הדמוקרטיה המודרנית הפכה להיות ייצוגית, ולא לדמוקרטיה ישירה על פי המודל האתונאי, מטעמים טכניים בלבד. דמוקרטיה ישירה נהוג לטעון, היא אכן האידיאלית, אך לא ניתן להגשים אותה במדינה המודרנית.
לאור הדיון שהתפתח במקומותנו לאחרונה בדבר הצורך לשנות את שיטת המשטר יש בכוונתי במסגרת חיבור זה להעלות כמה טיעונים שיוצאים כנגד ההשקפה שהנסיבות שהוליכו אתנו לייסד במקומותינו את שיטת הדמוקרטיה הייצוגית נבעו מסיבות טכניות בלבד. ראשית בכוונתי לטיעון כי על פי השקפתי קברניטי הדמוקרטיה המודרנית שאפו להתרחק מהמאפיינים של דמוקרטיה ישירה ולא רק בגלל אילוצים טכניים. לאחר מכן אעלה את הטיעון כי הדמוקרטיה הישירה ברמה העקרונית אינה כה אידיאלית כמו שנהוג לחשוב. ולסוף אוכיח שלהערכתי הציבור כיום כלל אינו מעוניין ביישום מאפיינים של דמוקרטיה ישירה.
כאשר מנתחים לעומק את האופי של המשטר הדמוקרטי הראשון בהיסטוריה המודרנית שהוקם בארה"ב, אפשר להבחין בברור בתפיסת העולם האליטיסטית של אבות האומה האמריקנית. בתחילת הדרך חברי בית הנבחרים היו היחידים שנבחרו ישירות על ידי בעלי זכות הבחירה, וכל זאת לשנתיים בלבד! חברי הסנאט לעומת זאת נבחרו על ידי חברי בתי הנבחרים המקומיים בכל מדינה. עיוות זה תוקן רק בשנת 1913 בתיקון ה17- לחוקה. בנוסף לכך, אבות האומה האמריקנית לא חשבו שראוי לתת לציבור הרחב את הזכות לבחור נשיא, אלא רק להאציל את הזכות הזאת לאלקטורים שיהיו להם את המידות הנעלות מספיק לעשות זאת עבורם. ניתן להבחין בכך שהדמוקרטיה האמריקנית במובן המקורי שלה נשענה ברמה הבסיסית ביותר על תמיכת העם, אך ההשפעה של אדם מן השורה הייתה מועטה ביותר ואף ניתן לומר ששולית.
חשוב לציין כי אבות האומה האמריקנית היו בעלי השכלה קלאסית רחבה והם הכירו היטב את ההיסטוריה של הדמוקרטיה האתונאית. הם למדו לחשוש מאוד מההמון הפרוע שמתנהג פעמים רבות בצורה לא רציונאלית ומתלהמת. מקרה אחד מאוד ידוע שסוקרטס מזכיר בנאום ההגנה המפורסם שלו, הוא הטירוף הקולקטיבי שאחז באסיפת העם האתונאית שהוציאה להורג 6 סטראטגורים (מפקדי הצבא) ביניהם גם בנו של המנהיג הנערץ פריקלס. למרות שניצחו בשדה הקרב, העם האתונאי החליט להתחשבן איתם, בגלל שלא הצליחו להציל את הלוחמים שהיו על אחת מאוניית מלחמה שטבעה. מקרה מפורסם נוסף התרחש במהלך המלחמה בין אתונה לספרטה כאשר פרצה מרידה נגד אתונה באחת ממדינות הברית שלה. אספת העם החליטה כאקט של נקמנות להוציא להורג את כל הגברים ולמכור את הנשים והילדים לעבדות באותה מדינה. למחרת היום לאחר שהם החלו לעכל את ההחלטה הקיצונית שקיבלו, הם התכנסו שוב והחליטו לתקן את ההחלטה. ההחלטה המתוקנת הייתה להרוג רק את האוליגרכים שיזמו את המרד. למרבה המזל האונייה השנייה שיצאה לדרך עם ההחלטה המתוקנת הצליחה להשיג את האונייה הראשונה ולמנוע את הטבח. בנוסף לכך חשוב לזכור דבר נוסף, כל המקורות ההיסטוריים שנותרו בידנו מהתקופה הקלאסית הם מאוד ביקורתיים כלפי הדמוקרטיה. לכן לא פלא איפה שאבות האומה האמריקנית ראו באופן חיובי יותר את המשטר של ספרטה, על פני הדמוקרטיה של אתונה. גדולי הפילוסופים היוונים סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואחרים ביקרו קשות את הדמוקרטיה האתונאית. הגדיל לעשות זאת אפלטון שהיה מזועזע מהוצאה להורג של מורו הנערץ סוקרטס; מבחינתו המשטר הדמוקרטי היה מצב בו המון העם התנהג בדיוק כמו עריץ. אין בידו כל מקור קלאסי של הוגה אשר מנסה להצדיק מבחינה פילוסופית את המשטר הדמוקרטי כשיטת המשטר הטובה ביותר.

גם בהיסטוריה של הרפובליקה הרומית נרשמה תקופה של מאבקים קשים בין האופטימטים לפופולארים שעשו שימוש בהמון העם על מנת להתקדם פוליטית, והדבר הוביל להגברת האלימות בפוליטיקה הרומית ובסופו של דבר לחורבן הרפובליקה והתחלת הקיסרות.
לחשש מהאי רציונאליות של ההמון שגוררת את המסקנה שיש לפעול על מנת לבלום אותו, הצטרפה האינפורמציה שזרמה מצרפת על ניצני המהפכה האנטי מלוכנית. הידיעות הגיעו לפילדלפיה בזמן הדיונים על החוקה. המסקנה כי יש למצוא דרכים לחסום את המוני העם מהשפעה מרחיקת לכת מידי על השלטון הפכה לחזון נפרץ באותה תקופה. כל זה מוביל אותי לשאלה: האם אבות האומה האמריקנית יסדו דמוקרטיה ייצוגית רק בגלל אילוצים טכניים בלבד? לדעתי לא, היה גם רצון למנוע מעורבות יתר של העם בקבלת החלטות.
יש לזכור כי אבות האומה האמריקנית הושפעו מאוד גם מהוגי תקופת ההשכלה באירופה; בהקשר זה ראוי לציין במיוחד את אבי אבות תורה הפרדת הרשויות, הרוזן מונטסקייה. בספרו המפורסם ביותר "על רוח החוקים", התייחס הרוזן הצרפתי גם לסוגיית הדמוקרטיה הייצוגית כאשר כתב כי "העם מפליא לבחור את אלו שבידיהם הוא אמור להפקיד חלק כלשהו של סמכותו. העם מחליט אך ורק על סמך דברים שאינם יכולים לחמוק מידיעתו ועל סמך עובדות גלויות לעין... אך כלום ידע לנהל את ענייני הציבור, להכיר את המקומות, ההזדמנויות, הרגעים המתאימים- ולהפיק מכך תועלת? לא, הוא לא ידע(!)". מונטסקייה הביע ביטחון מוחלט וחד משמעי שהאזרחים מסוגלים לבחור את האנשים המתאימים לעמוד בראשם, אך מצד שני שלל לחלוטין את הרעיון שהם מסוגלים לנהל בפועל את ענייני המדינה. עמדה דומה הביע גם עמיתו ז'אן ז'אק רוסו שהשפיע גם הוא לא מעט על מייסדי המשטר הדמוקרטי באמריקה שהתייחס אף הוא לנושא בספרו "על האמנה החברתית". רוסי טען כי "בדמוקרטיה, דעת הקהל מעלה כמעט תמיד אל המקומות הגבוהים ביותר אנשים נאורים ומוכשרים, הממלאים את תפקידם בכבוד, ואלו במדינות ששלטונן הוא שלטון יחיד, האנשים העולים מעלה הם על פי רוב סכסכנים פעוטים, רמאים פעוטים, נרגנים פעוטים אשר כישרונותיהם הדלים... מראים לקהל בעליל את חוסר היכולת של בעליהם... העם שוגה בבחירתו לעיתים רחוקות הרבה יותר מן הנסיך; ולמצוא אדם בעל ערך אמיתי בין שרי המלך יקשה כמעט לא פחות מלמצוא אדם טיפש בראש שלטון רפובליקני".

דמוקרטיה ייצוגית מול מדמוקרטיה ישירה
מכאן בכוונתי לעבור לדיון בסוגיה החשובה שהיא האם אכן דמוקרטיה ישירה בסגנון של יוון העתיקה היא כל כך אידיאלית כפי שנהוג לטעון. לעניות דעתי השיטה הייצוגית, שבה האזרח מפקיד את ניהול ענייני המדינה בידי "מומחים", כמעין "פיקדון" אותו יכול האזרח לקחת בחזרה אם הוא לא מרוצה, היא השיטה האידיאלית. יתכן מאוד שיאשימו אותי בכך שאני דוגל בהשקפות אליטיסטיות וכלל לא אתכחש לכך. אני בהחלט דוגל בתפיסה שיש מצבים רבים שבהם צריך לקחת החלטות שקולות ורציונאליות, והחלטה שאמורה להתקבל על ידי דעת הקהל לא תמיד תהיה כזאת. דעת הקהל נוטה להשתנות במקרים רבים על פי הלך הרוח ששולט באותו הזמן. סקרי דעת הקהל שנעשו באווירה האופטימית בזמן חתימת הסכמי השלום עם ירדן הראו, שרוב גדול בציבור מעוניין בהמשך המו"מ עם הפלסטיניים, ומאוד אופטימי לגבי המגעים. לעומת זאת במהלך פיגועי ההתאבדות הגדולים צנח לפתע אחוז התמיכה בהמשך המו"מ בצורה חדה מאוד. רה"מ המנוח יצחק רבין טען אז כי צריך להמשיך במו"מ לשלום כאילו שאין טרור, ולהילחם בטרור כאילו שאין תהליך שלום. בלי כל קשר לעמדתי האישית בעניין זה, יש כאן דוגמא למצב שבו אם המדיניות בנושא הזה הייתה נקבעת על פי "עמדת הרוב" בציבור, המו"מ היה נפסק. דוגמא נוספת קצת יותר אקטואלית התרחשה מספר שנים מאוחר יותר כאשר נולדה הסיסמה "תנו לצה"ל לנצח". זו הייתה גם כן תגובה ספונטאנית, שנולדה מתוך רגשות של זעם ותסכול והשתוקקות לתגובת נקם. אלה היו רק שתי דוגמאות קטנות למצבים רבים בהם דרושה הנהגה שקולה ועניינית, שמנסה לנטרל את עצמה מרגשות והאמוציות השלטות.
לעניות דעתי רובו של הציבור היום בכל המדינות הדמוקרטיות ולא רק בישראל, אינו מעוניין לקחת חלק פעיל יותר בשלטון מעבר להצבעה בקלפי. יעידו על כך גם שיעורי ההצבעה הנמוכים במערכות הבחירות האחרונות לכנסת ולרשויות המקומיות. בנוסף לכך חשוב לציין כי ניתן היום באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לפתור את "הבעיות הטכניות" שמנעו מאתנו עד היום ליישם סממנים של דמוקרטיה ישירה. ניתן למצוא דרכים לאפשר לאזרחים להביע את דעתם באופן שוטף באמצעות האינטרנט או אפילו באמצעי פשוט יותר של קוד סודי או זיהוי ידני/קולי דרך קווי הטלפון. עד היום לא עלתה בשום מדינה דמוקרטית דרישה מצד האזרחים לאפשר להם להיות מעורבים על בסיס יום יומי, ולקבל החלטות אופרטיביות לגבי הניהול השותף של המדינה. רוב האזרחים במדינה המודרנית פשוט עסוקים מידי, בקריירה שלהם ובחייהם הפרטיים, ולכן נוח להם מאוד הסידור הנוכחי שבו הם בוחרים מדי כמה שנים צוות של אנשים אשר ינהלו בשבילם את המדינה. זו הסיבה שכל ההצעות לערב תושבים בדלת האחורית הם ניסיונות שנדונו לכישלון ואינן נכונות ברמה העקרונית.
הסוגיה הזו של דמוקרטיה ישירה היא עמוקה ורחבה מאוד, כאן עולה השאלה האם המאפיינים שלה שהופיעו בדמוקרטיה הישראלית בשנים האחרונות אכן כל כך מבורכים כפי שרבים טוענים. לעניות דעתי, ואת זה ניסיתי להביא במאמר הזה, לא רק שהדמוקרטיה הישירה כשיטת משטר אינה שיטה אידיאלית, אלא שגם המאפיינים שלה אינם תמיד כל כך מבורכים.


בתמונה:

דיוקנו של הרוזן שרל-לואי דה סקונדה, הברון מברדה וממונטסקיה.

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

בנימיני יסייע לבני נוער שנוצלו בעבודה בחודשי הקיץ

בנימיני יסייע לבני נוער שנוצלו בעבודה בחודשי הקיץ

חבר מועצת העיר אדיר בנימיני מעוניין לשים קץ לניצול של בני הנוער בעיר ב"עבודות הקיץ". כוונתו לרכז תלונות על בתי עסק בנתניה שהעסיקו בני נוער "בתנאים של ניצול ובשכר זעום בניגוד לחוק".

חופשת הקיץ הסתיימה וכמה מאוד בני נוער חזרו ללימודים לאחר שנוצלו בעבודות הקיץ בשכר זעום בניגוד לחוק. המדובר בעיקר בעבודות מלצרות בבתי קפה ובמסעדות אבל לא רק.
לאחר שלחבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני, הגיעו ידיעות על כך שבתי עסק בעיר ניצלו בני נוער בשכר זעום ובתנאי עבודה מחפירים, הוא החליט לקדם יוזמה ולרכז תלונות מבני נוער במטרה למצות את הדין עם אותם בתי עסק.
לבנימיני נודע אף על בתי עסק בעיר בהם המלצרים אינם מקבלים שכר לפי שעה, אלא מתחלקים בטיפים שנאספו באותו ערב. אחת התלונות נוגעות למסעדה אשר מארחת לא מעט בכירים בעירייה, ואם אכן יתגלה שהמלצרים שם לא זוכים לשכר הוגן, מתכוון בנימיני לדרוש מבכירי העירייה לחדול מלהיעזר בשרותי המקום.
בנימיני מתכוון לרכז את התלונות באמצעות אתר האינטרנט המופעל על ידו:
www.adir-b.com
אדיר בנימיני: "יש לשים קץ לניצול בני הנוער שהעובדים בחופשות הקיץ. אני קורא מכאן לכל מי שעבד במהלך חופשת הקיץ ולא קיבל שכר לפנות אלי ואטפל בפנייתו באופן אישי. עבודה בתנאי עבדות וניצול הם מושגים ששייכים למאה ה-19

ואני חש חובה כנבחר ציבור מקומי לפעול לכך שלא יתקיימו בנתניה במאה ה-21".

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

טור אישי: לקראת גמר כוכב נולד

תרבות מוזיקלית בדעיכה/ אדיר בנימיני

היום בערב יעלה ג'קו אייזנברג על הבמה ב"גני-יהושע" ויהיה הנתנייתי הראשון שישתתף אי פעם בגמר "כוכב נולד". העונה הרביעית של התוכנית הציבה את העיר על המפה המוזיקלית כאשר בחצי הגמר היו לה שני נציגים; זהבית פסי (זמרת נפלאה בפני עצמה) הייתה על סף, מאוד קרובה לעשות את זה ולהצטרף לג'קו.
אם להסתכל על המציאות לפי הפרמטרים האלו ניתן לקבל את הרושם השגוי שבנתניה ישנה קרקע פורייה ליוצרים וזמרים צעירים, אולם התמונה הזאת מאוד מטעה. המצב רחוק מלהיות משביע רצון.
כולנו בוודאי זוכרים איך בסוף מתחילת שנות ה-90 התרבות המוסיקלית בנתניה נהנתה מעידן של פריחה עצומה; במהלך "תור זהב" זה עסקו עשרות צעירים מבני העיר במוסיקה. בשנים האחרונות אין כמעט זכר לימים הגדולים ההם וכמה סמלי אולי שהמקום הבולט ביותר, שנתן במה לרבים מהיוצרים הללו, פאב "המוזה" - עלה באש.
הדבר המצער ביותר בעיניי הוא שהעירייה אינה עושה די פעולות על מנת לתמוך ולקדם יצירה מקורית בקרב בני העיר; מדוע למשל שקברניטי עמותת היכל התרבות והעמותה לחינוך בלתי פורמאלי, אשר עוסקות בקידום פרויקטים תרבותיים רבים בעיר, לא ייקחו על עצמם ניהול בית תרבות קטן ליוצרים מוזיקליים צעירים? הרי נכסים עירוניים פנויים יש בשפע, ובמקום שהם יתגלגלו לשימושים אחרים, ניתן להכשיר אחד מהם להופעות של להקות צעירות. הרי אף יוצר צעיר אינו יכול למלא את היכל התרבות העירוני בתחילת דרכו, והפעלת מעין מקום כזה יכול לענות על הצרכים שלהם.
עוד בתחילת הקדנציה הצעתי במועצת העיר להקים קרן לתמיכה ביוצרים צעירים; המטרה הייתה שהקרן הזו תסייע ליוצרים מקומיים בתחילת דרכם במימון הפקתם של יצירותיהם בתחום הספרות, המוסיקה והאומנות. התגובות היו בתחילה נלהבות. מספר חברי מועצה "מרדו" במשמעת הקואליציונית ותמכו בהצעה. אולם כשהגיע רגע האמת – הצבעה על אישור הקמת הקרן דאגה ראש העירייה לגבש רוב להפלת ההצעה. הנימוק הפורמאלי: היעדר תקציב.
"היעדר תקציב" הן מלות המפתח כאשר ראש העיר מעוניינת לטרפד יוזמה מסוימת. השכלנו לגלות שכאשר ראש העיר חפצה מאוד בנושא מסוים היא יודעת מהיכן למצוא את הכסף. רק השבוע בועדת הכספים אושר תקציב של 900 אלף ₪ לרכישת רכבים חדשים, מיליון ₪ לטובת 10 פסלים סביבתיים ומיליון וחצי ₪ לטובת שיפוץ בתי כנסת,.
רק לפני כחודשיים פנתה אלי נערה הלומדת באחד מבתי הספר התיכוניים בעיר וספרה שאחיה עוסק במוסיקה ויש לו להקה. היא שמעה על היוזמה להקמת הקרן ליוצרים, וקיוותה שניתן לסייע ללהקה של אחיה להוציא דיסק ראשון. כמובן שנאלצתי בצער להשיב את פניה ריקם, כמו עוד מספר יוצרים צעירים שביקשו לברר מדוע העירייה אינה תומכת ומסייעת לפרוץ החוצה. אין לי ספק שלהקת "ג'אמוס", שג'קו הוא חלק ממנה, היו שמחים להסתייע בתמיכה של קרן כזו כאשר חיפשו מימון להוצאת הדיסק הראשון שלהם.
מיותר לציין, שאומן בן העיר שפורץ לתודעה הלאומית הודות ליצירתו תורם רבות לתדמית החיובית של העיר, לכן בכוונתי להמשיך ולהיאבק למען יישום הרעיון החשוב הזה.
לסיכום: ברור שהיעדר תקציב זה רק תירוץ, לעיריית נתניה יש אפשרות לעשות יותר במטרה לסייע לקידום תרבות המוזיקה בעיר. אבל מה ניתן כבר לצפות מראש עירייה שלה יוחסה האימרה (בפגישה עם אומני נתניה): "מי שרוצה מוזיאון יכול לנסוע לת"א..."
בהצלחה לג'קו בגמר ביום חמישי, הוא בהחלט הראוי ביותר להיות הכוכב הנולד של העונה הרביעית!

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

תמיכה במועמדותו של ג'קו אייזנברג

בדומה לנעשה בעיר אשדוד, שם מתנוססת תמונתו של מועמדם, רפאל מירילא, בצירוף קריאה לתמוך בו על שלטי החוצות שבבעלות העירייה.

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com אדיר בנימיני - חבר מועצת עיריית נתניה

פרשת בי"ס יהודה הלוי

בנימיני הגיש תלונה למשרד החינוך כנגד המנהלת של ביה"ס יהודה

הלוי

התלונה בעקבות התבטאויותיה כנגד חבר מועצת העיר, הרצל קרן.

להלן נוסח מכתב התלונה למנכ"ל משרד החינוך:

לכבוד:

שמואל אבואב
מנכ"ל משרד החינוך

א.נ.,

הנדון: התבטאות חמורה של מנהלת בי"ס בנתניה כלפי נבחר ציבור בעיר

אתכבד לפנות אליך בנוגע להתבטאות של מנהלת בית הספר לחינוך מיוחד "יהודה הלוי" בנתניה, ד"ר יהודית ברקוביץ, בעיתונות המקומית בנתניה.
דבריה של ד"ר ברקוביץ הופיעו בכתבה שפורסמה בעיתון "אמצע נתניה" מרשת "ידיעות תקשורת" מיום 25/08/2006 (עמ' 28). הכתבה עוסקת בבקשה של חבר מועצת העיר נתניה להעביר את תיק הבניה הנוגע לבית הספר לדיון במליאת הועדה המקומית (מצ"ב צילום הקטע המדובר).
משיקולים שאינם נהירים לי לחלוטין, החליטה מנהלת ביה"ס להכניס את ראשה בין הרים גבוהים, הישר לתוך מחלוקת פוליטית התקיימת בין ראש העירייה לחברי האופוזיציה במועצת העיר. בתוך כך מצאה לנכון לשפוט מוסרית את חבר המועצה, הרצל קרן, אשר מילא בכל קנה מידה את מחויבותו הציבורית כפי שראה אותה לנכון.
ברור וידוע לי שתפקידו של מחנך בישראל הוא בין היתר לחלק ציונים לתלמידיו; אך לא ברור כלל וכל באיזו סמכות בחרה הגב' ברקוביץ להרהיב עוז, ו"לחלק ציונים מוסריים", לנבחר ציבור ובנוסף לצאת בקביעה כי הוא פעל מתוך "חוסר לב".
אין לי ספק שאדוני, אשר שימש במשך שנים רבות כראש רשות מקומית, מודע היטב לבעייתיות הגדולה שיש בכך שעובד ציבור בכיר, מביע עמדות פוליטיות ומהווה כלי משחק במאבקים פוליטיים. הדבר משול למצב בו עובד מדינה בכיר יעביר ביקורת פומבית על חבר כנסת, דבר שלא יעלה כמובן על הדעת.
במערכת דמוקרטית אשר מבוססת על רוב שמשתנה מבחירות לבחירות, על עובד הציבור לשמור על אובייקטיביות מוחלטת. לא מן הנמנע שבתום מערכת הבחירות הבאה יאלץ אותו עובד ציבור להיות כפוף לאותם גורמים שאותם תקף וביקר בעבר, דבר שללא ספק לא יתרום למערכת יחסי העבודה שלהם.
לאור האמור לעיל, הנני סבור כי יש מקום להורות לממונים על החינוך בעיריית נתניה, להוציא הנחייה גורפת לכל מנהלי בתי הספר בעיר, להימנע לחלוטין מלהתבטא בסוגיות בעלות מחלוקת פוליטית, וקל וחומר לא להתבטא כנגד נבחרי הציבור במועצת העיר.


בכבוד רב,

אדיר בנימיני
חבר מועצת העיר נתניה

העתקים:
ח"כ פרופ' יולי תמיר – שרת החינוך
גב' דפנה לב – מנהלת מחוז המרכז, משרד החינוך
עו"ד מנדי וייס- סגן ראש העיר נתניה והממונה על החינוך

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com

טור אישי - פרשת בה"ס "יהודה הלוי"

פרשת בית הספר "יהודה הלוי"/ אדיר בנימיני

השבוע נפל דבר במנהל החינוך בעיריית נתניה, כאשר בפעם הראשונה מצאה לנכון מנהלת בית ספר בעיר, להשתלח בחבר מועצה. מדובר באירוע שהוא למיטב ידעתי חסר תקדים בנתניה.
הכוונה כמובן בדברים אותם מסרה בתקשורת המקומית מנהלת בית הספר לחינוך מיוחד "יהודה הלוי", ד"ר יהודית ברקוביץ, בנוגע לבניה ללא היתר שהתבצעה ברחבי בית הספר. המדובר בכתבה שפורסמה על ידי גיא ליברמן, בעיתון "אמצע נתניה" מרשת "ידיעות תקשורת" מיום 25/08/2006 (עמ' 28), העוסקת בבקשה של חבר מועצת העיר נתניה, הרצל קרן, להעביר את תיק הבניה הנוגע לבית הספר לדיון במליאת הועדה המקומית.
אין זה המקום להיכנס לפרטי המקרה החמור בפני עצמו שהעירייה ביצעה פעולות בניה בבית הספר ללא היתרים, ועל כן אתרכז רק בהיבט החמור כשלעצמו, שעובדת ציבור בכירה מתבטאת בחריפות כלפי חבר מועצת העיר.

מאפייני השרות הציבורי בישראל:

בישראל טרם התקבלה הכרעה לגבי המודל הרצוי של השרות הציבורי; הכנסת עוד לא ממש נדרשה לעניין באופן יסודי, והקווים המנחים המלאים עוד לא גובשו עדיין. יש לא מעטים הסבורים שעל מדינת ישראל לחתור למודל "הסיביל סרוונט" הבריטי, שם הפקידות הבכירה במשרדים הממשלתיים נשארת בתפקידה גם כאשר השר מתחלף. לעומת זאת, קיים בקצה השני של הסכלה המודל האמריקני, שבסיסו העיקרון שאנשי הממשל הבכירים מתחלפים ביחד עם הנשיא/מושל/ראש-עירייה/שריף שנבחרים. אולם על דבר אחד אין מחלוקת, והיא על העובדה שעובד ציבור אינו יכול ואף אסור לו להביע פומבית עמדות או דעות השנויות במחלוקת מבחינה פוליטית.

ההתבטאות הלא ראויה של ד"ר ברקוביץ:
הד"ר ברקוביץ, אולי לא במפתיע לאור קרבתה המשפחתית לראש העירייה, בחרה להכניס את עצמה לבין הרים גבוהים – הישר למחלוקת הפוליטית העמוקה בין ראש העירייה לחברי האופוזיציה. בתוך כך מצאה לנכון לשפוט מוסרית את חבר המועצה, הרצל קרן, אשר מילא בכל קנה מידה את מחויבותו הציבורית, כפי שראה אותה לנכון.
ברור וידוע לי שתפקידו של מחנך בישראל הוא בין היתר לחלק ציונים לתלמידיו; אך לא ברור כלל וכל באיזו סמכות בחרה הגב' ברקוביץ להרהיב עוז, ו"לחלק ציונים מוסריים", לנבחר ציבור, ובנוסף לצאת בקביעה הגורפת כי הוא פעל מתוך "חוסר לב".
המעשה משול למצב בו עובד מדינה בכיר (סמנכ"ל במשרד ממשלתי או אלוף בצבא) יתקוף ויבקר חבר כנסת בשל פעולה שביצע במסגרת תפקידו וסמכויותיו. מיותר לציין כי במערכת דמוקרטית, אשר מבוססת על רוב שמשתנה מבחירות לבחירות, על עובד הציבור לשמור על אובייקטיביות מוחלטת. לא מן הנמנע שבתום מערכת הבחירות הבאה יאלץ אותו עובד ציבור להיות כפוף לאותם גורמים שאותם תקף וביקר בעבר, דבר שללא ספק יקשה מאוד על מערכת יחסי העבודה שלהם.
בעקבות האירוע פניתי במכתב למנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, בדרישה שיעביר הנחייה למנהל החינוך בעירייה, להורות לכל מנהלי בתי הספר בנתניה להימנע מהבעת עמדות פוליטיות בעיתונות המקומית.

אדיר בנימיני - חבר מועצת עיריית נתניה

Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com