חבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני, הגיש שאילתה בעניין ישום מסקנות כבוד מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.
להלן נוסח השאילתה:
דו"ח הביקורת השנתי 58 א' של מבקר המדינה לשנת 2007 (להלן: הדו"ח) עסק בין היתר ב"פעולות הרשויות המקומיות להגנת הסביבה", אשר מתבצעת באמצעות היחידות הסביבתיות: א) יחידה סביבתית עירונית; ב) יחידה סביבתית אזורית; ג) איגוד ערים לאיכות הסביבה.
במבוא לפרק זה בדו"ח צוין כי "השמירה על איכות הסביבה היא צורך קיומי של האנושות, והיא מושפעת מיחסי גומלין בין האדם לסביבתו. בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות הסביבה ולהשפעתה על איכות החיים. בעולם כולו נערכות פעולות לשם צמצום המפגעים ושימור המשאבים הסביבתיים. לבעיות בתחום איכות הסביבה ובכללן מפגעים סביבתיים אין גבולות מוניציפליים[...] משרדי הממשלה והשלטון המקומי הם הגופים האמונים על הכוונה לאי פגיעה בסביבה[...]".
עוד צוין במסגרת הדו"ח כי "בית המשפט העליון קבע לאחרונה[1] את אחריותה של רשות מקומית מכוח חוק למניעת מפגעים בשל מפגע סביבתי בתחום הרשות[...] הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (מס' 4.1108) קובעת שיש לשקול להעמיד לדין פלילי רשות מקומית שאינה מטפלת באופן ראוי בנושאים סביבתיים שבגינם הוטלו עליה חובות בדין. זאת כאשר קיימת זיקה מספקת בין מחדלי הרשות לבין המפגע שנוצר ובכפוף למיצוי הליך של אכיפה מנהלית שמפעיל המשרד להגנת הסביבה".
במסקנותיו לעניין זה קובע מבקר המדינה כי "הטלת אחריות פלילית על הרשות המקומית ועל ראשי הרשויות היא מהכלים המרכזיים להגנה על ערכי איכות הסביבה" (עמ' 208 לדו"ח).
I. שימוש בסמכות לפי סעיף 221 לחסד"פ:
בין הממצאים השונים שנחשפו בדו"ח נמצא כי "אף על פי שעובדי רשויות מקומיות רבות הוסמכו מכוח סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, למסור הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) למי שיש יסוד להניח שעבר עברה על חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, רק רשויות בודדות עשו שימוש בפועל בסמכותן זו[...]"(עמ' 191 לדו"ח).
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם עשתה ועושה עיריית נתניה שימוש בפועל בסמכות זו?
אם, כמה דו"חות נתנו?
II. מוסדות הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל:
בכל הנוגע למוסדות חינוך הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל נטעם בדו"ח כי "על משרד הפנים להנחות את הרשויות לקיים סקרי סיכונים במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור שבתחומן, כדי לאתר מוסדות החשופים לשדות אלקטרומגנטים בעצמה גבוהה ממתקני חשמל ומקווי מתח גבוה, ולפעול למניעה או להפחתה של חשיפת האוכלוסייה אליהם" (עמ' 194).
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם התקבלה הנחייה כלשהי ממשרד הפנים בנושא הנדון מאז פרסום הדו"ח?
האם ביצעה עיריית נתניה סקר סיכונים כלשהו במוסדות החינוך ובמוסדות החינוך בעקבות פרסום הדו"ח?
III. פעילות היחידה הסביבתית האזורית:
במסגרת הדו"ח צוין כי סעיף 22 לצו איגוד ערים (הוראות אחידות), התשל"ז-1997, קובע כי יושב ראש מועצת איגוד ערים חייב להכין פעם בשנה דין וחשבון מפורט על ענייני האיגוד במהלך השנה שחלפה ולהגישו למועצת האיגוד, ולאחר שהמועצה תדון בו ותאשרו עם תיקונים או ללא תיקונים, עליו לדאוג לכך שיישלחו שלושה עותקים לפחות לשר, עותק אחד לפחות לכל רשות מקומית המאוגדת באיגוד ועותק אחד למבקר המדינה.
הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש את הדין וחשבון האמור למועצת הרשות המקומית, והדבר נתון ליוזמתו של מי שהוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית".
בעקבות דברים אלה מסקנת הדו"ח הינה: "לדעת מבקר המדינה, ראוי שהדין וחשבון המפורט על ענייני האיגוד שהוגש לרשות המקומית יובא לדיון בפני המועצה של כל רשות המיוצגת באיגוד, בין היתר כדי לסקור את פעילותיו ואת מצבו הכספי; להנחות אותו לפעול למימוש יעדי הרשות; ולבחון אם פעולותיו תואמות את המטרות שלשמן הוקם".
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם "איגוד ערים חדרה לאיכות הסביבה" (להלן: האיגוד) בו חברה עיריית נתניה היא "היחידה הסביבתית האזורית" לשיטתה של עיריית נתניה?
האם הוגש מטעם האיגוד הדין וחשבון האמור לפי סעיף 22 לצו איגוד ערים?
אם כן, האם יש בכוונת מי ש"הוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית" (בלשונו של כב' מבקר המדינה), להביא דו"ח זה לשולחן המועצה בעקבות כהמלצת דו"ח הביקורת?
IV. נציג השר ועדת איכות הסביבה העירונית:
עד למועד פרסום הדו"ח נמנע השר להגנת הסביבה מלמנות נציגים מטעמו בועדות לאיכות הסביבה של הרשויות המקומיות; מגלישה באתר האינטרנט של עיריית נתניה, ניתן ללמוד שטרם מונה עדיין נציג מטעמו לוועדה זו בעיר נתניה.
מדו"ח המבקר ניתן ללמוד כי בעקבות פנייתו של היועמ"ש לעיריית תל-אביב-יפו ליועמ"ש לממשלה באוגוסט 2006, השיבה ביוני 2007 מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים כי "כל עוד לא הושלם הרכב הועדה (לאיכות הסביבה – א.ב) מלכתחילה, הוועדה למעשה אינה קיימת ולמעשה, היא נעדרת סמכות לפעול".
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם מונה נציג מטעמו של השר להגנת הסביבה נכון להיום?
האם בעיריית נתניה מודעים להנחיית היועמ"ש לממשלה כי הועדה מנועה מלפעול עד אשר יושלם ההרכב החסר?
במבוא לפרק זה בדו"ח צוין כי "השמירה על איכות הסביבה היא צורך קיומי של האנושות, והיא מושפעת מיחסי גומלין בין האדם לסביבתו. בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות הסביבה ולהשפעתה על איכות החיים. בעולם כולו נערכות פעולות לשם צמצום המפגעים ושימור המשאבים הסביבתיים. לבעיות בתחום איכות הסביבה ובכללן מפגעים סביבתיים אין גבולות מוניציפליים[...] משרדי הממשלה והשלטון המקומי הם הגופים האמונים על הכוונה לאי פגיעה בסביבה[...]".
עוד צוין במסגרת הדו"ח כי "בית המשפט העליון קבע לאחרונה[1] את אחריותה של רשות מקומית מכוח חוק למניעת מפגעים בשל מפגע סביבתי בתחום הרשות[...] הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (מס' 4.1108) קובעת שיש לשקול להעמיד לדין פלילי רשות מקומית שאינה מטפלת באופן ראוי בנושאים סביבתיים שבגינם הוטלו עליה חובות בדין. זאת כאשר קיימת זיקה מספקת בין מחדלי הרשות לבין המפגע שנוצר ובכפוף למיצוי הליך של אכיפה מנהלית שמפעיל המשרד להגנת הסביבה".
במסקנותיו לעניין זה קובע מבקר המדינה כי "הטלת אחריות פלילית על הרשות המקומית ועל ראשי הרשויות היא מהכלים המרכזיים להגנה על ערכי איכות הסביבה" (עמ' 208 לדו"ח).
I. שימוש בסמכות לפי סעיף 221 לחסד"פ:
בין הממצאים השונים שנחשפו בדו"ח נמצא כי "אף על פי שעובדי רשויות מקומיות רבות הוסמכו מכוח סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, למסור הודעות תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) למי שיש יסוד להניח שעבר עברה על חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, רק רשויות בודדות עשו שימוש בפועל בסמכותן זו[...]"(עמ' 191 לדו"ח).
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם עשתה ועושה עיריית נתניה שימוש בפועל בסמכות זו?
אם, כמה דו"חות נתנו?
II. מוסדות הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל:
בכל הנוגע למוסדות חינוך הסמוכים לקווי מתח גבוה ולמתקני חשמל נטעם בדו"ח כי "על משרד הפנים להנחות את הרשויות לקיים סקרי סיכונים במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור שבתחומן, כדי לאתר מוסדות החשופים לשדות אלקטרומגנטים בעצמה גבוהה ממתקני חשמל ומקווי מתח גבוה, ולפעול למניעה או להפחתה של חשיפת האוכלוסייה אליהם" (עמ' 194).
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם התקבלה הנחייה כלשהי ממשרד הפנים בנושא הנדון מאז פרסום הדו"ח?
האם ביצעה עיריית נתניה סקר סיכונים כלשהו במוסדות החינוך ובמוסדות החינוך בעקבות פרסום הדו"ח?
III. פעילות היחידה הסביבתית האזורית:
במסגרת הדו"ח צוין כי סעיף 22 לצו איגוד ערים (הוראות אחידות), התשל"ז-1997, קובע כי יושב ראש מועצת איגוד ערים חייב להכין פעם בשנה דין וחשבון מפורט על ענייני האיגוד במהלך השנה שחלפה ולהגישו למועצת האיגוד, ולאחר שהמועצה תדון בו ותאשרו עם תיקונים או ללא תיקונים, עליו לדאוג לכך שיישלחו שלושה עותקים לפחות לשר, עותק אחד לפחות לכל רשות מקומית המאוגדת באיגוד ועותק אחד למבקר המדינה.
הרשויות המקומיות אינן נדרשות להגיש את הדין וחשבון האמור למועצת הרשות המקומית, והדבר נתון ליוזמתו של מי שהוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית".
בעקבות דברים אלה מסקנת הדו"ח הינה: "לדעת מבקר המדינה, ראוי שהדין וחשבון המפורט על ענייני האיגוד שהוגש לרשות המקומית יובא לדיון בפני המועצה של כל רשות המיוצגת באיגוד, בין היתר כדי לסקור את פעילותיו ואת מצבו הכספי; להנחות אותו לפעול למימוש יעדי הרשות; ולבחון אם פעולותיו תואמות את המטרות שלשמן הוקם".
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם "איגוד ערים חדרה לאיכות הסביבה" (להלן: האיגוד) בו חברה עיריית נתניה היא "היחידה הסביבתית האזורית" לשיטתה של עיריית נתניה?
האם הוגש מטעם האיגוד הדין וחשבון האמור לפי סעיף 22 לצו איגוד ערים?
אם כן, האם יש בכוונת מי ש"הוסמך לקבוע את סדר היום של מועצת הרשות המקומית" (בלשונו של כב' מבקר המדינה), להביא דו"ח זה לשולחן המועצה בעקבות כהמלצת דו"ח הביקורת?
IV. נציג השר ועדת איכות הסביבה העירונית:
עד למועד פרסום הדו"ח נמנע השר להגנת הסביבה מלמנות נציגים מטעמו בועדות לאיכות הסביבה של הרשויות המקומיות; מגלישה באתר האינטרנט של עיריית נתניה, ניתן ללמוד שטרם מונה עדיין נציג מטעמו לוועדה זו בעיר נתניה.
מדו"ח המבקר ניתן ללמוד כי בעקבות פנייתו של היועמ"ש לעיריית תל-אביב-יפו ליועמ"ש לממשלה באוגוסט 2006, השיבה ביוני 2007 מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים כי "כל עוד לא הושלם הרכב הועדה (לאיכות הסביבה – א.ב) מלכתחילה, הוועדה למעשה אינה קיימת ולמעשה, היא נעדרת סמכות לפעול".
לאור האמור אבקש לברר את הדברים הבאים:
האם מונה נציג מטעמו של השר להגנת הסביבה נכון להיום?
האם בעיריית נתניה מודעים להנחיית היועמ"ש לממשלה כי הועדה מנועה מלפעול עד אשר יושלם ההרכב החסר?
[1] רע"פ 7861/03 מדינת ישראל נ' המועצה האזורית גליל תחתון, תק-על 2006 (2) 1437 (2006)
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com
www.adir-b.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה