Iustitia Est Constans Et Perpetua Voluntas Ius Suum Cuique Tribuendi
"הצדק הוא הרצון היציב והמתמיד, לתת לכל אדם את הראוי לו", זו הגדרת הצדק על פי חכם המשפט הרומי, אולפיאנוס, מתוך קודקס יוסטיניאנוס "מכלול המשפט האזרחי". התפקיד השיפוטי במשפט הרומי, הופקד בידי הפראיטור, שהיה שני במעלה מבחינת ההיררכיה של נושאי המשרות אחרי הקונסול. מעבר לתפקידיהם כשופטים היו הפראיטורים ממונים גם על הביטחון הציבורי, והוענקה להם זכות להתקין תקנות עם פרשנות ותוספות לחוק הקיים, תוך כיבוד התקנות של קודמיהם. בדרך זו תרמו הפראיטורים להתחדשות החוק הרומי ולפיתוחו, ומכאן זכו לכינוי "הקול החי של המשפט האזרחי".
הפראיטורים, שהיו נציגי ציבור נבחרים, שהתפקיד אותו מלאו, היה למעשה עוד קרש קפיצה לפני כיבוש כיסא הרם ביותר בתקופת הרפובליקה הרומית, נהגו להיוועץ חוג זה של משפטנים ("נבוני חוק" או "יועצי חוק"). חוג זה השפיע במידה רבה על הכרעות הדין ותרם להתפתחות החוק וליצירת ספרות משפטית. בנוסף לעזרה בניהול המשפט סייעו יועצי החוק לאזרחים בחיבור מסמכים בעלי אופי משפטי, כגון חוזים וצוואות. חכמי המשפט לא הסתפקו במתן עזרה זו, ובמאה השלישית לפנה"ס החלו להורות את חכמת המשפט ברבים בבתי מדרש שקמו לצורך כך.
בתקופת הקיסרות המאוחרת הוגבל החופש של חכמי המשפט לפרש את החוק, בתי המדרש הלכו והצטמקו ובמקומם קמו "אנשי חצר משפטיים", שפרשו את החוק על פי רצונו של הקיסר. קרנם של חכמי המשפט שב ועלה עם גיבוש קודקסט יוסטיאנינוס; מלבד ליקוט החוקים, דאג הקיסר יוסטיניאנוס גם לכנס את חיבוריהם של חכמי המשפט מהתקופה הקלאסית (החלק המכונה "ספר האינסטיטוציות"). חלק זה אמור היה לשמש כספר לימוד יסודי לכל העוסקים בלימוד המשפט, שיהיה נוח לשימוש התלמידים הקוראים בו, אך עד מהרה קיבל גם תוקף של הוראות החוק עצמו.
הציטוט לעיל של חכם המשפט, אולפיאנוס, לקוח מתחילת הספר בקודקס אשר הסוגיה הראשונה שנדונה בו היא "הצדק והמשפט": "הצדק הוא הרצון הקבוע והמתמיד הנותן לכל אדם את הראוי לו"; "חכמת המשפט" היא "מדע הצדק והרשע" [ספרי החוקים של יוסטיניאנוס קיסר – האינסטיטוציות תרגום מלטינית: ד"ר שמואל איזנשטדט (ירושלים המשפט) תרפ"ט, עמ' 3].
אסכולת הפרשנים שצמחה באוניברסיטת בולוניה שבאיטליה בערך בשנת 1100 (ב"תקופת התחייה" של המשפט הרומי), הפכה את בולוניה למרכז העולמי של לימודי המשפט הרומי, משם נופצה התורה אל עבר כל רחבי אירופה. חכמי המשפט הרומי של המאה ה-11 ועד המאה ה-13 אשר עסקו בפרשנות של הקודקס היוסטיניאני, כונו בשם "גלוסטורים" (פרשנים). לפירושים אלה אירע מה שאירע לפירושי האמוראים למשנה, והם נתרחבו לספרות שלמה, ובסופו של דבר, אותו קורפוס חוקים (הכולל פרשנויות) אשר כינסו מורי בולוניה, נתקבל לאחר מכן הלכה למעשה בבתי המשפט באירופה, והשופטים נשענו עליו בבואם לתת את פסק דינם. קודקס החוקים כולל הפרשנויות הפך ליחידה אחת תוך קבלת העיקרון הנודע: "מה שאין לו פרוש, אינו נוהג בבתי-משפט".
להרחבה ראו: שמואל איזנשטדט המשפט הרומאי, תולדותיו ותורתו (תל-אביב המשפט) תשי"ד-1953
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה