הוועדה לשימור אתרים נתניה דנה
ברשימת האתרים לשימור
עו"ד אדיר בנימיני
הוועדה לשימור אתרים בנתניה בראשותי, התכנסה השבוע בהרכבה החדש, לראשונה בהשתתפות מהנדסת העיר, אדר' שרון פישמן, לדון ברשימת האתרים לשימור בעיר. הרשימה התגבשה במהלך שני העשורים האחרונים, תוך שנוספו לה אתרים נוספים ונגרעו אחרים במהלך השנים. חברי הוועדה דנו בכל אתר בנפרד, ועמדו על מצבו.
הוועדה לשמור אתרים הינה וועדה סטטוטורית, והרכב חבריה נקבע על פי חוק התכנון והבניה. הוועדה מורכבת מיו"ר (ראש העיר או יו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה), שלושה חברי מועצה, עובד הרשות הבקיא בענייני תכנון ובניה (מהנדסת העירייה) ונציג הרשות הארצית לשימור אתרים. מוזמנים על בסיס קבוע לוועדה, מנהלת מוזיאון נתניה, הגב' חוה אפל ומנהלת הארכיון העירוני, הגב' אתי אבן-חן. שתיהן בקיאות מאוד בהיסטוריה של העיר נתניה. מטעם מועצת העיר נכחה חברת הוועדה, הגב' ציפי קפל.
מעט רקע על הוועדה והמסגרת הנורמטיבית שהביאה להקמתה כגוף סטטוטורי במדינת ישראל; חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 מסדיר את פעולתה של הוועדה לשימור אתרים בשלטון המקומי. וועדה זו, בדומה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה, קמה מתוקף הסדר נורמטיבי נפרד ושונה ממרבית הוועדות העירוניות האחרות שפועלות בכל רשות מקומית, המוקמות ברובן בהתאם לקבוע בפקודת העיריות [נוסח חדש], התשכ"ה-1965 (להלן: "פקודת העיריות").
הרכב הוועדה לשימור אתרים מוסדר בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה; סעיף 10 לתוספת (נחקק בשנת תשנ"א-1991) הינו כדלהלן:
כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים, וזה הרכבה:
(1) ברשות מקומית שהיא ועדה מקומית, לפי סעיף 18 לחוק - ראש הרשות או יושב-ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, וברשות מקומית הנמצאת במרחב תכנון לפי סעיף 19 לחוק - ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו, והוא יהיה היושב-ראש;
(2) שלשה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות;
(3) עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות;
(4) מי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יהיה בעל דעה מייעצת.
המחוקק הביע את רצונו הברור כי בראש הוועדה לשימור אתרים יעמוד אחד הגורמים אשר עומדים בראש וועדות התכנון והבניה; קרי, ראש הרשות שמתוקף תפקידו ממלא "אקס-אופיציו" (Ex Officio) את תפקיד יו"ר הוועדה המקומית, או יו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה.
תיקון מס' 31 לחוק התכנון והבניה (תוכנית לשימור אתרים) התקבל בכנסת ביום ה-03/06/1991; מי שהציג את הצעת החוק אותה הגישה ח"כ עדנה סולודר, היה יו"ר וועדת הפנים ואיכות הסביבה, ח"כ יהושע מצא. בדבריו של האחרון ניתן למצוא התייחסות אחת לעניין הרכב הוועדה. נאמר כי "במקום שני חברים של מועצת הרשות יהיו שלושה חברים; במקום נציג המועצה הארצית לשימור מבנים ואתרי התיישבות יהיה כנציג בעל דעה מייעצת, אדם המצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות" ["דברי הכנסת" - הישיבה השלוש–מאות–ושלוש של הכנסת השתים–עשרה; יום שני, כ"א בסיוון התשנ"א (3 ביוני 1991); ירושלים, הכנסת, שעה 02:16].
בהצעת החוק המקורית שהוגשה ע"י ח"כ עדנה סולדר עולה באופן ברור את אותה זיקה הדוקה בין התפקיד של יו"ר וועדת השימור, לבין השאיפה לבקיאות בסוגיות של תכנון ובניה באותה רשות מקומית, אותה ביקשה להגשים. הדבר בולט ועובר כחוט השני לאורך דברי ההסבר והמבוא להצעת החוק. בנוסח המקורי של ההצעה מופיע סעיף החוק שהתקבל בשלוש קריאות במליאת הכנסת ללא שינוי או הסתייגות: "ראש הרשות או יושב-ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה" (יכהן כיו"ר הוועדה).
בהערת אגב אציין, כי לימים זכיתי להכיר אישית את ח"כ עדנה סולודר, בעת שכיהנתי כחבר בוועד המנהל של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית. סולדר כיהנה כיו"ר הוועד המנהל. אישה מיוחדת, משכמה ומעלה. הייתה חלק מהפנים היפות של הארץ הזאת.
פרט מעניין נוסף אותו ניתן לדלות מדיוני הכנסת שעסקו בחקיקת החוק (בכל הנוגע לסוגיית הרכב הוועדה), נמצא בדבריו של ח"כ חגי מרום, וזאת במסגרת הדיון שהתקיים ביום ה- 12/03/1991, בהצעת החוק לפני הקריאה הראשונה: "הערה אחת היא באשר להרכב הוועדה. נדמה לי שיש מקום לשקול את הרכב הוועדה. אני על כל פנים עומד על כך, שבכל מקרה יהיה ראש רשות יושב–ראש הוועדה, או בוועדה, ולא מי שיושב בראש הוועדה לתכנון ולבנייה. אני חושב שהעניין הוא מעבר לתפקיד הטכני של ראשות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. זו שאלה רחבה יותר משאלה תכנונית, היא קשורה ברוח, בנכס היסטורי, והייתי אומר שראש רשות צריך להיות בכל מקרה"
התפקיד העיקרי והחשוב ביותר שהטיל המחוקק על הוועדה היא הכנת "תוכנית לשימור אתרים" וכן "רשימה של אתרים הנמצאים בתחומה, שלדעתה ראוי לשמרם". ברשימת אתרים יפורטו הטעמים לכך שהאתר ראוי לשימור, באיזו מידה ניתן לפתח את האתר, פרטי הבעלים של האתר ובעלי זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הועדה לשימור אתרים לנכון. רשימת האתרים תשמש את הועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון. הועדה לשימור אתרים רשאית בכל עת לשנות את רשימת האתרים.
תפקיד חשוב נוסף הוא הגנה ושמירה על האתרים המופיעים ברשימת האתרים לשימור:
"סברה הועדה לשימור אתרים, על-פי חוות דעתו של מהנדס הרשות המקומית, כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית של הרס, או ששימורו של האתר ייפגם בצורה העלולה לפגוע במטרת השימור, רשאית הועדה לשימור אתרים באמצעות מהנדס הרשות המקומית, לדרוש מן הבעלים לבצע עבודות אחזקה באתר תוך תקופה שתקבע; נשקפה לאתר המיועד סכנה ממשית של הרס ולא ביצעו הבעלים את העבודות, רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעת הריסתו של האתר, והבעלים יחוייבו בהחזר ההוצאות האמורות, אם לא החליטה הרשות המקומית לשאת בהוצאות אלה, כולן או חלקן".
ידיעה על כינוס ישיבת הוועדה שהתפרסמה בעיתון "השבוע בנתניה" מיום ה- 11/09/2025
ADIR A. BENYAMINI
Attorney at Law
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה