עריצות הרוב
(אירוע היסטורי מתוך ספרו של אלכסיס דה-טוקוויל)
האירוע נקשר למלחמת 1812 בין ארה"ב לבין בריטניה.
בעיר בולטימור שבמרילנד, הייתה פופלאריות גדולה להחלטה לצאת למלחמה נגד בריטניה. עיתון אחד שגילה התנגדות עזה למלחמה עורר בכך את זעם התושבים. ההמון התקהל מול משרדי המערכת, ניתץ את מכבשי הדפוס, ותקף את העיתונאים בבתיהם.
המילציה האזרחית הוזעקה, אך זו לא נענתה לקריאה להגיע. הדרך היחידה להצלת העיתונאים שעליהם איים האספסוף בחמתו "הייתה להשליכם לבית הסוהר כפושעים מן השורה". אך אפילו אמצעי זהירות זה העלה חרס. בשעות הלילה שוב התקהל האספסוף; "לשווא ניסו השופטים להזעיק (שוב) את המליציה". התוקפים פרצו את שערי בית-הסוהר, אחד העיתונאים נהרג בו במקום, והאחרים שרדו כי נחזו להיראות מתים.
כאשר הועמדו האשמים למשפט הם יצאו זכאים מלפני חבר מושבעים.
דה-טוקוויל נותן דוגמא נוספת לאופן שבו מנעו בפועל מאזרחים שחורים (עבדים משוחררים) מלממש את זכותם להצביע.
מסקנתו של המחבר הייתה כי "הרוב תובע לעצמו את הזכות לא רק לחוקק את החוקים אלא גם להפר אותם".
[כל הציטוטים מתוך: אלכסיס דה-טוקוויל הדמוקרטיה באמריקה תרגום: אהרן אמיר (הוצאת שלם), התשס"ח-2008, עמ' 266 (הערת שוליים מס' 4)]
"מהו בעצם הרוב בכללו, אם לא יחיד, שכוונות לו ועניינים, שרובם מתנגדים לאלה של יחיד אחר, המכונה מיעוט? ואם תסכימו, שמי שניתן לו שלטון בלתי מוגבל יכול להשתמש בו לרעה כנגד מתנגדיו, מדוע לא תודו, שזה חל גם על הרוב? כלום אנשים שחברו יחדיו שינוי את אופיים? הנעשו יותר סובלניים משגדלו המניעות?".
אלכסיס דה-טוקוויל
[אלכסיס דה-טקוויל הדמוקרטיה באמריקה תרגום: יוחנן טברסקי וישראל מרגלית (ירושלים: מוסד-ביאליק) 1970]
הגדרה של עמים ליברליים מבחינה מדינית
"הליברליזם הפוליטי מתחיל מתפיסה פוליטית של חברה ומתאר אזרחים ועמים כאחד על פי תפיסות פוליטיות של טבעם, במקרה האחד תפיסה של אזרחים, ובמקרה האחר תפיסה של עמים הפועלים באמצעות ממשלותיהם. עמים ליברליים מאופיינים בשלושה מאפיינים בסיסיים: ממשלה דמוקרטית חוקתית צודקת במידה סבירה המשרתת את האינטרסים הייסודיים שלהם; אזרחים המאוחדים על בסיס מה שמיל כינה 'זיקות אהדה משותפות'; ולבסוף: אופי מוסרי. התכונה הראשונה היא מוסדית, השנייה תרבותית, והשלישית מחייבת קישור איתן לתפיסה פוליטית (מוסרית) של הראוי והצודק".
ג'ון רולס
[ג'ון רולס חוק העמים תרגום: שחר פלד (הוצאת רסלינג), 2010, עמ' 73]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה