על אקסיומות ומוסכמות / עו"ד אדיר בנימיני
מאז ומעולם קיימת נטייה אנושית טבעית להיאחז במוסכמות ובאקסיומות, "כאילו שמדובר בגוף יציב ואיתן שלא ניתן לזעזעו או לחרוץ עליו משפט".
דברים אלה נכתבו על ידי הוגה הדעות הצרפתי, מישל דה-מונטן, במסה שכתב להגנתו של רמון סבונד.
במסה זו מציין הכותב, ובצדק, כי בקבלת אקסיומות באופן אפריורי, יש כדי להציב מכשול לפני המחשבה החופשית והשקולה. מי שמאמץ דרך זו נוהג "בדומה לחכמי גיאומטריה, שעל בסיס אקסיומות, שאינן זקוקות להוכחה, מוכחים כל מה שברצונם להוכיח"[1].
מונטן מדגיש כי "לפני אלה הנאבקים בנו באמצעות הנחות מוקדמות עלינו להציג הנחות מנוגדות"[2].
הוגה הדיעות הבריטי, ג.ס מיל כותב כי היתרון הממשי של האמת הוא בזה "שדעה אמיתית, אף אם ישתיקוה פעם או פעמים או הרבה פעמים" תמיד ישובו לגלותה[3], ולכן אין לחשוש מן המקטרגים עליה.
העובדה שאין מי שיאתגר את הדעות המקובלות איננו מצב בריא: "[...]אם יש אמיתות חשובות שאין עליהן מערערים, צריך שנקים להן מערערים דמיוניים, ולשים בפיהם את הנימוקים החמורים ביותר שיוכל להעלות הסנגור לשטן המובהק ביותר"[4].
ידועה מאוד האמירה שמה שהיה אמת היום יכול להתגלות כשקר מחר, ההיסטוריה לימדה אותנו לא אחת כי כמעט כל מה שהיה פעם בחזקת אמת ויציב, קמל נוכח נשימתו של הזמן החדש.
הכותב: עו"ד אדיר בנימיני
הערות שוליים:
[1] משל דה-מונטן סנגוריה על רמון סבונד תרגם: דרור דורי (אוריון הוצאת ספרים, 2011), עמ' 160
[2] שם, עמ' 162
[3] ג'ון סטוארט מיל על החרות תרגם:אריה סימון (הוצאת מאגנס, תשנ"ד) עמ' 53
[4] שם, עמ' 70
התאמת החוק למקרה הספציפי
גישתו של אריסטו
אריסטו, בספר "אתיקה ניקומאכית" (ה', 10, 30) השתמש בדימוי של מוט העופרת הגמיש שהיה בשימוש באומנות הבנייה בעת העתיקה, ובאמצעות מטפורה זו מסביר כי יש להתאים את החוק למצב העניינים ולעובדות המקרה הפרטי.
גישה זו ניתן למצוא גם במקורותינו כשנאמר על ידי רבי אליעזר בן רבי שמעון: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (תענית, ג', כ'), ללמדנו על הגישה המשפטית המבחינה בפער בין החוק הכללי למקרה הפרטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה