"פרדוקס הסבלנות" של פופר - הערת השוליים הנודעת בעולם / עו"ד אדיר בנימיני

"פרדוקס הסובלנות" - הערת השוליים הנודעת בעולם

מאת עו"ד אדיר בנימיני

"פרדוקס הסובלנות" מאת הוגה הדעות היהודי-אוסטרי, קרל פופר, היא כלל הנראה אחת מהערות השוליים הנודעות והחשובות בעולם בשל תוכנה ובשל המחשבה המעמיקה שהיא מעוררת, בנוגע לגבולות אפשריים שהדמוקרטיה צריכה להציב על מנת להגן על עצמה.

קרל פופר, שנחשב לגדול הפילוסופים של המדע במאה העשרים, נדרש לסוגיה בספרו הנודע "החברה הפתוחה ואויביה".

להלן תוכן ההערה בתרגומו המופלא של אהרן אמיר:

"סובלנות בלי מצרים מוליכה בהכרח להיעלמה של הסובלנות. אם ננהג סובלנות בלי מצרים אפילו באלה שאינם סובלניים, אם לא נהיה מוכנים להגן על חברה סובלנית מפני התנקשות של הלא-סובלניים, או אז יישמדו הסובלניים, והסובלנות עימהם. בניסוח זה אינני מנסה לרמוז, למשל, שעלינו להשתיק תמיד את השמעתן של פילוסופיות שאינן סובלניות; כל עוד יכולים אנו להעמיד כנגדן טיעון רציונלי ולבלמן על ידי דעת הקהל, הדיכוי יהיה נואל. אך עלינו לתבוע לעצמנו את הזכות להשתיקן אם יהיה צורך בכך אפילו בכוח הזרוע; שכן על נקלה יוכל להתברר שאין הם מוכנים להתמודד איתנו ברמת הויכוח הרציונלי אלא שהם פותחים בפסילת כל ויכוח; אפשר שיאסרו על תומכיהם להאזין לטיעון רציונלי, משום שהוא מוליך שולל[...] לכן עלינו לתבוע לעצמנו, בשם הסובלנות, את הזכות שלא לנהוג סובלנות בחסרי הסובלנות. עלינו לטעון שכל תנועה המטיפה לאי-סובלנות מעמידה עצמה מחוץ לחוק".

[קרל פופר "החברה הפתוחה ואויביה" תרגום: אהרן אמיר (הוצאת "שלם") ירושלים: 2003 - הערת שוליים 4 של פרק 7]

ספרו של פופר על אויבי החברה הפתוחה הוא ספר קלאסי; הגם שאני חלוק עימו בנוגע לכמה עניינים אליהם נדרש בספר (בעיקר הביקורת הקטלנית על אפלטון שהינה מוגזמת בעיניי).  

הערת שוליים זו נכתבה (כמו גם הספר כולו) על רקע השתלטות הקומוניזם והפשיזם על מדינות אירופה, הפכה לפתע לאקטואלית בימינו.

כששוחחתי לפני כמה שנים עם נציגים מטעם המפלגה הליברלית בגרמניה (המכירים היטב את תורתו של פופר ומן הסתם גם את פרדוקס הסובלנות שלו), והצבתי בפניהם את הדילמה במובנה האקטואלי, הם העדיפו "לברוח" במהירות רבה לשיח על הימין הקיצוני בגרמניה. הם רשמו התעלמות מופגנת מ"הפילוסופיות הבלתי סובלניות", המגיעות מצד תנועות וארגונים פונדמנטליסטים בגרמניה, לשם אני שאפתי לכוון את השיחה. 

לרבים די ברור שכל מדינות אירופה המערביות (לא רק גרמניה) תצטרכנה להתמודד בעשורים הקרובים עם הדילמות שעולות מ"פרדוקס הסובלנות"; לברר עם עצמן עד לאיזה גבול ניתן יהיה למתוח את הסבלנות כלפי "פילוסופיות לא סובלניות".

בארה"ב פיתח בית המשפט העליון את "מבחן הסכנה הברורה והמיידית", אותה אימץ והביא למשפט הישראלי, הנשיא שמעון אגרנט (שלמד משפטים בארה"ב) וכינה אותו "מבחן הוודאות הקרובה".

תורכיה היא דוגמא קלאסית למדינה בה המשטר ניסה והצליח לאורך השנים להתערב בזמן ולעצור את הכוחות ה"לא סובלניים" מלחרב את הדמוקרטיה ולחסל בהדרגה את הסובלנות (מה שבפועל קורה היום). במקרה התורכי יש לקחת בחשבון גם אלמנטים הנוגעים ל"פרדוקס הדמוקרטיה" שפופר מתייחס עליו בספרו, אבל אין זה המקום להרחיב על כך. במקרה של רֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן, פיספסו שומרי הסף הסובלניים את הנקודה בה נחצה המבחן של הוודאות הקרובה, וטורקיה בדרך להפוך לאוטוקרטיה מלאה, כנראה כבר בעשור הקרוב (אלא אם תהיה תפנית לא צפויה).

מהו אותו הגבול שאנחנו ציבור שמגלה סובלנות כמעט כלפי כל השקפת עולם (מלבד גזענות), יכולים להציב לכל אותם אלמנטים בחברה שהינם "לא סובלניים" בעליל?!

אף שישנם אירופאים רבים הנמצאים בהדחקה, באירופה המערבית קיימים קבוצות מאורגנות המצהירות בפרהסיה, בלי להסתיר זאת, כי הם שואפים להכיל על המדינות האירופאיות בהם הם מתגוררים את "חוקי השריעה". לעומתם חיים שם לא מעט אזרחיים בני הדת המוסלמית (שהם אולי גם הרוב) המכבדים את כללי הדמוקרטיה ואפילו מנסים להשתלב במערכת הפוליטית, תוך אימוץ מלא של כללי המשחק הדמוקרטיים. מרבית הכוחות הפרוגרסיביים האירופאים יאשימו ב"איסלאמופביה" את כל מי שיעז לטעון כנגד אלה התומכים באימוץ "חוקי השריעה". הם ייעמדו כחומה בצורה, ויגנו במלוא המרץ על הזכות של כל "הלא סובלניים" לקדם את השקפת עולמם זו. כבר שמעתי לא מעט נימוקים של פמינסטיות אירופאיות שמצאו גם טיעונים רציונליים מדוע צריך לכבד את נוהג ריבוי הנשים וכפיית קוד הלבוש האיסלמי על נשות אותם מהגרים חדשים במדינות אירופאיות שונות, דבר המנוגד לכל הערכים המרכזיים העומדים בלב אמונתם.

יהיה מעניין לעקוב בעשור השנים הקרוב אחר "הקונטר-רפורמציה" שיגיע בוודאי מהגורמים השמרניים בפוליטיקה האירופאית. מה שבטוח הוא שלהערכתי "פרדוקס הסובלנות" אותו הציג קרל פופר בספרו "החברה הפתוחה ואויביה, יעלה ויעמוד על סדר היום הפוליטי באירופה בעשורים הבאים. תשאל בוודאי השאלה היכן ימתח אותו הגבול.

עו"ד אדיר בנימיני

 ADIR A. BENYAMINI Attorney at Law עו"ד אדיר בנימיני/ ----------------------