תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "בעיקר שירים שגדלתי עליהם; מוזיקה עברית ולועזית משנות השמונים, התשעים וגם קצת משנות האלפיים. הכנתי לעצמי באמצעות 'הספוטיפיי' לא מעט פלייליסטים ייעודיים בהם ריכזתי שירים אומנים ולהקות שאני אוהב באופן מיוחד. זה מתחיל ממוזיקה שנחשפתי אליה בבית כמו 'הביטלס', 'בוני-אם', 'כוורת' ו'אבבא' וגם קצת פרנק סינטרה, אלביס וקליף ריצ'ארד. אבי, יהודה בנימיני, היה בשנות העשרים לחייו שותף במועדון לילה, כך שהמוזיקה הפופולארית תמיד הייתה מאוד דומיננטית בבית. הפלייליסטים הדומיננטיים קשורים מטבע הדברים לטעם האישי שפיתחתי בתקופת התיכון, הצבא והאוניברסיטה, בדמות להקות כמו 'REM', 'אואסיס', 'רוקסט', 'הקרמבריז', 'מאזי סטאר' ו-'UB40' ועוד אומנים כדוגמת סטינג, פיל קולינס, ג'ורג' מייקל וארוס רמזוטי, שפיתח אצלי את החיבה לשפה האיטלקית. אני פחות מחובר לז'אנר המוזיקלי העכשווי; מהרגע שהחל עידן הסטרימינג אני גם פחות חשוף למה שמושמע ברדיו, ביחס לעבר. מחקרים מראים שהטעם המוזיקלי מתגבש אצל האדם באזור גיל 33-35, זה כמובן לא אומר שאי אפשר להתאהב ביוצרים מוזיקליים גדולים בגילאים מאוחרים יותר. במקרה שלי זה קרה עם אדל, איימי ווינהאוס ולנה דל ריי. להבדיל מן העידן בו רכשנו דיסקים, ה'ספוטיפיי' מאפשר איתור קל ומהיר של זמרים איכותיים מאוד, שלאו דווקא מובילים בדירוגי ההשמעות. כך הגעתי לזמרות כמו היילי טאק, אורורה (יוצרת הנורווגית), פיונה אפל ולורין היל. התחלתי גם להתעמק ולהתאהב במוזיקה של הזמרת אניה מאירלנד, שהייתה זכורה לי במעומעם. כך גם נחשפתי למוזיקה של זמרות ג'ז מיתולוגיות כמו נינה סימון ובילי הולידיי. אני מאזין לא מעט גם למוזיקה בשפתנו. מאוד מיין-סטרים במוזיקה ישראלית: שלום חנוך, שלמה ארצי, אריק סיני, דני סנדרסון, נורית גלרון, יהודה פוליקר, גידי גוב, ריטה, אריק איינשטיין, אביב גפן, יהודית רביץ, יגאל בשן, "משינה", "כוורת" שכבר הזכרתי, ולא מעט מלהקות הרוק הישראליות הגדולות של שנות התשעים. אוהב מאוד את המוזיקה הישראלית מהז'אנר המזרח-תיכוני, עליה גדלתי בשנות השמונים שביצעו חיים משה, זוהר ארגוב, ישי לוי ובעז שרעבי. הז'אנר הזה הלך היום למחוזות של מוזיקת פופ, לעתים בשילוב עם טקסטים הרבה פחות מרשמים ממה שהכרתי ואהבתי מאוד בעבר. אישית אני פחות מתחבר, למרות הפופולאריות הרבה שלה, שעימה לא ניתן להתווכח".
שאלה: לאחרונה פרסמת ברשתות
החברתיות קיר שלם במשרדך בו ממוסגרים התקליטונים (דיסקים) האהובים עליך ביותר,
וסיפרת שהדבר נועד להביא לכך שכל פגישה תפתח בשיח על מוזיקה?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "המדובר בתמונות מהביקורים שערכו אצלי לאחרונה; מנכ"ל העירייה, יורם כהן, וח"כ מירב
בן-ארי. כשאני מארח מישהו בפעם הראשונה, אני מעדיף שהפגישה תתחיל בשיחת היכרות
קצרה; השיח על מוזיקה מאוד חסר לי. שיח שהיה קיים ונפוץ בתקופה שקדמה לעידן
הסטרימינג. שיח שהתקיים בחנויות המוזיקה ובקרב חברים, בעידן בו השאלנו דיסקים
ו'המרנו' את המוזיקה באמצעות קלטות. השיח הזה נעלם מחיינו, ואין דרך
טובה יותר בעיניי לפתוח שיחת 'סמול-טוק' מאשר על העדפות מוזיקליות".
שאלה: על פי השיתופים
ברשתות החברתיות נראה שאתה גם מחובר לעולם של המוסיקה הקלאסית.
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: נכון, יש לי חיבה גדולה למוסיקה קלאסית ולאופרה. בבית ההורים, בגזרה הקלאסית, האזנו רק
למוצרט ולוואלסים של משפחת שטראוס. אחרי הצבא נרשמתי ללימודי איטלקית, בעקבות ארוס רמזוטי אותו הזכרתי מקודם, ושם הכרתי
בחורה בגילי ששאפה להפוך לזמרת אופרה. היא העריצה את זמרת הסופרן, מריה קאלאס. אפשר לומר שהיא פתחה בפני את העולם המוזיקלי הזה. הלכנו יחד להרבה
מאוד לקונצרטים של הפילהרמונית וגם לבית האופרה. גם לאחר שכל אחד הלך לדרכו, המשכתי
להתעמק במוסיקה הקלאסית, ועד היום יש לי בבית אוסף מרשים וגדול של דיסקים קלאסיים
ואופרות, מאת מלחינים הפרוסים על פני ארבע מאות שנה. אגב,
לוצ'יאנו פברוטי הוא הטנור האהוב עלי ביותר.
שאלה: על רקע הריסת קולנוע "אסתר" והכוונה לשמר ולשפץ את קולנוע "שרון", ספר לנו על החוויות שזכורות לך מהמקומות הללו?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "ישנם אין ספור
זיכרונות וסיפורים; אתחיל אולי מהסוף. הסרט האחרון בו
צפיתי בקולנוע שרון היה "הקיסר האחרון" בבימוי ברנרדו ברטולוצ'י. זו
הייתה הצגת שבת בצהריים, עם נוכחות דלה של צופים באולם שהכיל 1300 מקומות. אך
הייתי שם במקרים בהם המקום היה "סולד אאוט" כמו בהצגת הבכורה של הסרט
"אמדאוס" בבימויו של מילוש פורמן. הבילוי תמיד התחיל במסעדת "צלי-אש"
שהייתה שייכת לציון, דוד של אבא שלי או בגלידה "ניצה". הגלידה הרכה
שכונתה בפינו "אמריקנית" נעלמה מאז מהגלידריות, והיום ניתן להשיגה רק
בסניפים של "מקדונלדס" ונדמה לי שגם "בפינת הגלידה". לגבי
קולנוע אסתר נדמה לי שהסרט האחרון בו צפיתי היה "השוטר מבוורלי הילס 2".
צפיתי שם גם ב"רוקי 4" ובלא מעט סרטי בורקס ישראליים. מעולם לא ניסיתי
להתפלח לבתי הקולנוע. לימים נודע, לי שהשומר בכניסה לקולנוע אסתר היה בדרך כלל
מצליח לעצור ולתפוס את "המסתננים". עם הקמת "קניון השרון" ו"קניון
הדרים", שהביאו לפתיחת בתי הקולנוע קטנים של רשתות ההפצה הגדלות, תם העידן
הזה של בתי הקולנוע הגדולים. באופן אישי, אני מקווה שפרויקט ההתחדשות העירונית
המתוכנן באזור יביא לתחייתו של "קולנוע שרון" שכבר הוכרז על ידי הוועדה
לשימור אתרים שאני עומד בראשה, כמבנה לשימור".
שאלה: לכל אחד יש מספר
סרטים שהוא אוהב במיוחד, שהוא תמיד חוזר אליהם. לאילו סרטים אתה מכור?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "במסגרת
העיצוב האקלקטי של המשרד העירוני, הייתי צריך לבחור כרזת קולנוע אחת בלבד, ולאחר התלבטות
בין "חומות של תקווה" לבין "ספרות זולה" של קוונטין טרנטינו, בחרתי
באופציה הראשונה. שני הסרטים הם יצירות מופת. "חומות של תקווה" נבחר
לבסוף בגלל המסרים שהוא מעביר, הכוללים תקווה, נחישות, היעדר ייאוש וכמובן הצדק
שנעשה בסופו של דבר. תמיד כיף לי לחזור ולצפות בקלאסיקות מהאייטיז והנייטיז כמו
"בחזרה לעתיד" (הראשון והשני). באופן כללי יש לי חיבה לסרטים וסדרות
העוסקות במסעות בזמן. מאוד אוהב את חמשת סרטיו המיתולוגיים של אפרים קישון ותמיד
קל לחזור לסרט הקומדיה הישראלי הגדול בכל הזמנים: "גבעת חלפון אינה
עונה" של אסי דיין. הסרט המבוסס על מחזמר האהוב עלי ביותר הוא "גריז"
בכיכובם של ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון-ג'ון, בו צפיתי לא מעט פעמים בעיקר לטובת
המוזיקה הנפלאה. אם לחזור לנושא הקודם הרי שבעיניי זה אחד הפסקולים הגדולים אי
פעם.
שאלה: באילו סדרות טובות
צפית לאחרונה?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "הייתי
פותח ומציין ששני יוצרי הטלוויזיה האהובים עלי ביותר הם דיוויד אי. קלי
("הפרקליטים" "סנגור במבחן", "שקרים גדולים קטנים")
ואהרון סורקין ("הבית הלבן", "חדר החדשות"). האחרון הוא גם יוצר
קולנועי גדול. אם לחבוש לרגע את כובעי כעורך דין וסנגור, אז סרט הדרמה המשפטית האהוב
עלי ביותר הוא "בחורים טובים", שנכתב בידי סורקין. הסרט כולל את הסצנה
המופתית בה טום קרוז חוקר נגדית את ג'ק ניקולסון באחד מתפקידיו הגדולים. היצירה
הטלוויזיונית הפוליטית הגדולה ביותר בעיניי היא הסדרה הבריטית "כן, אדוני
השר". יש בה המון תובנות חשובות עבור מי שעוסק בפוליטיקה. מטבע הדברים, לאור
השליטה בשפה, יש לי חיבה יתרה לסדרות סקנדינביות" ("חול טובעני",
"כיפת הזכוכית", "השמורה") ובז'אנר סרטי המתח והבילוש, אין לטעמי
תחרות לסדרות הבריטיות. לאחרונה מאוד נהניתי לצפות ב"נטפליקס" ב"מחלקה
Q",
"התבגרות" ובעונה החדשה של "מראה שחורה". שאני זקוק למעט
הומור, אז אני מידי פעם חוזר לצפות באחד הפרקים המיתולוגיים בסדרה
"סיינפלד".
שאלה: לפני ששקעת לתוך מחוזות ההגות וההיסטוריה, מה קראת בצעירותך?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: בילדותי
מאוד אהבתי את ספריו של ארתור קונן דוייל על עלילותיו של הבלש שרלוק הולמס. משם המעבר
לספריה של אגתה כריסטי ולבלש, הרקול פוארו, היה טבעי וכך פיתחתי חיבה בהמשך לבלש
אוגוסט דופאן, מאת הסופר אדגר אלן פו. לקראת סוף התיכון התחלתי לקרוא את ספריו
הראשונים של ג'ון גרישם, שיתכן והשפיעו עלי ללמוד ולעסוק בתחום עריכת הדין. זה לא
סוד שמרבית הספרים שאני קורא בשני העשורים האחרונים הינם ספרי עיון. המטרה שלי
אינה בהכרח קריאה לשם הנאה, אלא לצורך רכישת קניין אינטלקטואלי. כשאני יוצא
להשתלמויות וחופשות אני לוקח איתי גם ספרות עלילתית, אך זו מתרכזת בעיקר בקלאסיקות
מאת סופרים כמו סטפן צווייג ואונרה דה-בלזק. בכל הנוגע לשירה יש לי חיבה יתר לדוד אבידן, חיים גורי, לאה גולדברג, ביאליק ונתן אלתרמן".
שאלה: אילו
ספרים היית לוקח איתך לאי בודד?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "זו
שאלה מאוד מאתגרת עבורי; יש לי חיבה יתרה לספרים. לאחרונה נאלצתי לרכוש אצטבות חדשות
לבית, כי כבר לא נמצא מקום לכל הספרים שברשותי. מאוד התרגשתי כשקראתי את דברים מאת
השופט המנוח, חיים כהן, כשתיאר את חברו הנשיא הראשון של בית המשפט העליון,
ד"ר משה זמורה, כמי שכל כך אהב את הספרים שבספריתו הביתית, שהוא נהג לא רק
לקרוא אותם, אלא גם היה מחליק את הספרים בין ידיו, ומלטף את כריכתם, ואי אפשר היה
להפריד בינו לבין ספריו, שכן אלו 'היו מלוויו הנאמנים בכל אתר ובכל זמן'.
הרגשתי שהדברים יכולים להיות נכונים גם לגבי.
שאלה: בעבר כתבת טור ביקורת
תרבות שנקרא "המבקר פלוס"; אם היית צריך לכתוב היום טור ביקורת על ספר
כלשהו, באיזה ספר היית בוחר?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "אני אולי אפתיע
אותך בתשובה; זה לא סוד שאני ממש לא מתחבר לספרי 'ניו-אייג'' הכוללים כל
מיני עצות וטיפים לחיים טובים יותר. כשלעצמי אני מאמין שזה מעשיר בעיקר את הכותבים,
ולא תורם הרבה לקוראים. אך במקרה הזה הייתי בוחר בספר שהכי השפיע עלי בשנים
האחרונות, למרות שהוא אולי מתכתב בצורה חלקית עם הז'אנר הספרותי הזה. המדובר בספרה
של סוזן קיין 'שקט - כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר',
שנתן לי הרבה תובנות לגבי עצמי. מסוג הספרים שהייתי שמח לקרוא שנים רבות קודם, כי
זה היה מסייע לי לפעול באופן שונה לגבי הרבה דברים. אופציה נוספת; בזמנו פרסמתי
באותו מדור טור שהוקדש לספרו של יאיר לפיד 'זיכרונות
אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד'. לאחרונה פרסם, יאיר לפיד, ספר חדש העונה
לשם 'מלחמה וחלום', אשר מעניק תמונה שלמה עוד יותר, ולכן זו הייתה יכולה
להיות בחירה טובה לטור ביקורת משלים. צריך לציין מן הסתם שלאור ההיכרות האישית,
הטור היה נכתב מנקודת מבט סובייקטיבית כפי שנכתבה לגבי הספר הראשון".
שאלה: אתה
ידוע באהדה שלך למכבי נתניה, אבל למשחקים אתה מתייצב לעיתים עם חולצות של מועדוני
כדורגל נוספים.
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "מכבי
נתניה זו האהבה הראשונה; אחי, כרם, המתגורר היום בארה"ב, אהד את ליברפול. בשנת
1989 כשארסנל זכו באליפות באנגליה במחזור האחרון, מאותו יום החלטתי שאני
אוהד שלהם. וכזה נשארתי עד היום. כשהפוקוס עבר לליגה האיטלקית, התחלתי לאהוד גם את
מילאן, בזכות 'השלישייה ההולנדית' האגדית ששיחקה שם (חוליט, ואן-בסטן
ורייקרד). חשוב לי להדגיש כי כשאני מגיע למשחקים של נתניה עם חולצות של ארסנל
ומילאן הן אך ורק בצבע צהוב-שחור".
שאלה לסיום,
היכן כל הידע הזה בא לידי ביטוי בתפקידך הציבורי בעיריית נתניה?
תשובה עו"ד אדיר בנימיני: "אני
חושב שזה בא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר בתפקידי כיו"ר וועדת שמות רחובות
ואתרים העירונית, שם אני מנסה לשים דגש על הנצחת אישים חשובים הבאים מעולמות ההגות
והתרבות. בדגש מיוחד על קריאת שמות רחובות על שם נשים, המהווה תיקון עוול
היסטורי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה