CAVEAT EMPTOR
"ייזהר הקונה"
עקרון שמקורו במשפט הרומי, אשר השתרש בדיני החוזים והחיובים במשפט האנגלו-אמריקני. למעשה מדובר בקיצור של המשפט הבא: Caveat emptor, quia ignorare non debuit quod jus alienum emit, שפרושו (בתרגום חופשי): יזהר הקונה, ויבחן היטב את הסחורה בטרם רכישתה.
דהיינו, כל צד להתקשרות עסקית חייב לדאוג לענייניו, ואל לו להיבנות ו/או להסתמך על דבריו של הצד השני, בדבר איכות הסחורה. אם לצורך העניין, יגלה בשלב מסוים אחד הצדדים לעסקה שהוא נעקץ ומצא עצמו עם "חתול בשק", הרי שעליו לבוא בטענות רק כלפי עצמו, שלא כלכל את צעדיו היטב. המוכר אינו חייב לחשוף את הפגמים בתוצרת שלו, ופגמים אלה לא יכולים להקים עילה לתביעת פיצויים ו/או עילה להפרת חוזה.
גישה זו הייתה מקובלת במשפט הישראלי בתחילת דרכו, עת היו תקפים דיני החוזים של המשפט האנגלי; "חוזה רגיל חל, בדרך כלל, העקרון הוא "ייזהר הקונה" CAVEAT EMPTOR וצד לחוזה יכול להתחייב עקב הצהרה כוזבת שהצהיר, אבל לא עקב שתיקתו. ואילו קשר של 'יושר מירבי' מחייב אדם לגלות לחברו את האמת הידועה לו, ויש והימנעותו מלדבר דייה כדי לחייבו" [ע"א 444/70 נהוראי ובניו בע"מ נ' אהרן ריינגבירץ, פ''ד כה(1) 449].
ברבות השנים החל במשפט האנגלי תהליך של הכנסת סייגים לעיקרון הזה של "יזהר הקונה", ומגמת הכרסום בו, זכתה לקבל ביטוי גם בפסיקה של בית המשפט העליון בישראל: "ידוע לכל שבמשפט המקובל האנגלי שולט העקרון הידוע בשמו הלטיני - Caveat emptor שלפיו חייב כל צד לחוזה מכר לדאוג לעניניו, ואין חובה על צד אחד לנהוג בנאמנות כלפי הצד השני ולגלות לו כי הוא פועל תחת השפעה של טעות. בפסק-הדין הידוע ,Hughes .v Smith נאמר במפורש שאין המוכר חייב להודיע לקונה על טעותו כל עוד הטעות לא נגרמה כתוצאה ממעשי המוכר. אך למרות שתחולת העקרון של Caveat emptor לא בוטלה בדיני אנגליה ידעו בתי-המשפט שם להתגבר עליו על-ידי קביעת חריגים, ובדרך זו פתרו במידה רבה את הבעיה של ניהול משא-ומתן בדרך הוגנת" [ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פ''ד לב(1) 231].
עם תחלת הליכי החקיקה של הקודקס האזרחי בישראל, שהיה מושפע לחלוטין מן המשפט הקונטיננטאלי (כתוצאה מכך שההשכלה המשפטית של ראשי מערכת המשפט והשלטון בישראל הייתה בהשראתו), איבדה הדוקטרינה את זוהרה במשפט הישראלי, והחל הליך של אימוץ דוקטרינת תום-הלב. כך במרוצת הזמן נזנח הכלל האנגלי של caveat emptor, ואומצו כללי התנהגות חדשים של תום-לב, גילוי הדדי והגינות [ע"א 783/83 שמואל קפלן נ' מרדכי נובוגרוצקי, פ''ד לח(3)].
עיקרון תום-הלב, חולש כיום על דיני החוזים בישראל.
עו"ד אדיר בנימיני
האידאה של המשפט היא החירות
"שום דבר איננו חי אם איננו אידיאה באופן כלשהו. אידאת המשפט היא החירות, וכדי להיתפס באמת, עליה להיות מוכרת הן במושגה והן במציאות".
גיאורג וילהלם פרידריך הגל
[הגל פילוסופיה של המשפט תרגום: גדי גולדברג (הוצאת שלם), התשע"א-2011, עמ' 17].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה