נאום הזיכרון יום השואה הבינלאומי 2025
עו"ד אדיר בנימיני - סגן ראש עיריית נתניה
גב' שוש טריסטר
ח"כ אלי דלל
עמיתיי, חברי מועצת העיר, סגנית רה"ע, הגב' טלי מולנר, חבר המועצה, עו"ד אלעד כהן וחבר המועצה, מר בוריס צ'רולניק
נציגי שגרירות גרמניה ופולין בישראל
מר רוני דותן והגב' טטיאנה רוגה
נכבדיי כולם,
מדי שנה אנו מציינים בחרדת קודש את יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה; לפני 79 שנה ביום ה- 27/01/1945 הפציעה השמש לראשונה, אחרי 6 שנות אופל, וקרניה חשפו לעיניי כל את מימדי חורבן עמינו. שישה מיליון יהודים כבר לא היו בני החיים.
ה-27/01/1945 הגיע מאוחר מידי, ומסמל את הלקח אותו חייב להפיק העולם, אשר למשך פרק זמן ארוך מידי, הוסחה דעתו, ותעשיית הרצח פעלה יום אחר יום, שנה אחר שנה, באין מפריע.
אי אפשר לפטור את האיבה הנאצית במילה "אנטישמיות" גרידא, היא איננה מסבירה את הלהט המפלצתי והנחישות הכפייתית לרצוח יהודים, תוך שלילת האמונה שכולנו נולדנו שווים כבני אדם, ועל פי אמונתנו "בצלם אלוהים".
בכל פעם שאני מביט אל עבר קרון-הרכבת שנמצא מאחורינו אני נזכר בשיר המצמרר "התחנה הקטנה טרבלינקה" אותו כתב המשורר היהודי-פולני ולדיסלב שלֶנגֶל, שנספה בשואה, ואביא מתוך שירו את השורות הבאות:
ולפעמים נמשכת אותה נסיעה
חיים שלמים עד מותך
...
וכתובת רגילה אומרת:
"כאן התחנה טרבלינקה"
...
וגם בעבור מיליון
לא תקבל כרטיס חזור
עלינו לזכור לטובה את העמים שקמו והכריעו את הטירוף, את הרשע ואת האכזריות הנאצית. השואה צריכה לעמוד לנגד עינה ומצפונה של האנושות כולה, כאזהרת נצח חמורה. כצו מחייב לקדושת החיים, לשוויון האדם וזכותו לחיים בחירות ובשלום.
היו אלה חיילי הצבא האדום ששחררו את מחנה ההשמדה "אשוויץ", ולזכרם עומדת האנדרטה בעלת שתי הכנפיים הגדולות והלבנות המסמלות את המעבר מהחושך אל האור, אל החופש ואת התקווה לעתיד טוב יותר.
מתוך 500 אלף היהודים שלחמו עם חיילי הצבא האדום, 200 אלף חיילים יהודים שילמו בחייהם. האנדרטה המרשימה מנציחה גם את זכרם. בהיותנו עיר קולטת עלייה, רבים מהווטרנים ששרדו את המלחמה הארורה ההיא, מתגוררים היום בנתניה.
כיהודים אנו נושאים יחד את חותם הכאב של שואת אחיינו ואחיותינו; כישראלי, אני מבכה את האיחור הטרגי בהקמת מדינת היהודים, שהותירה את בני עמינו ללא חוף מפלטים.
בעוד לבינו נקרע אל מול זיכרונות העבר, קשה מאוד בימים אלה, אחרי פרעות השבעה באוקטובר 2023 להפנות את עינינו באופטימיות אל עבר העתיד, ולתקווה שאחזה פעם בכולנו, שיבוא יום וישכון עולם חף מכל שנאה ואנטישמיות.
מילים בשפה האנגלית: Never Again ("לעולם לא עוד") קיבלו לפתע שוב משמעות אקטואלית מצערת וטרגית.
ולכן, בסיום דבריי מצאתי לנכון לפנות אל מקור מתוך המסורת היהודית, שם מצויה תפילה ההולכת אתנו אלפי שנים לזכרם של המתים, המסתיימת במילים שהיו לסמל במדינת ישראל, ולחלום לו שותפים כולנו: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל ואמרו אמן"
