פיצול וועדת חוקה, חוק ומשפט
בדיונים בוועדת החוקה בכנסת הראשונה לאחר קבלת "פשרת הררי" במליאת הכנסת, העלה חבר הכנסת, ד"ר יוחנן בדר, טענה בראשית דבריו כי "החלטת הררי" נולדה מתוך "חישוב פרלמנטרי מוצלח מאוד", ובשל כך יש לה כמה וכמה פנים.
בהתייחסותו הראשונה להחלטה העלה הצעה שבעיניי רלוונטית גם היום (ואפילו הכרחית), לאחר שיוחדשו הדיונים בדבר חקיקת חוקת יסוד למדינת ישראל.
ח"כ יוחנן בדר הציע כי תוקם וועדה ייעודית (נוספת) באישור הכנסת שתיקרא "וועדה מיוחדת לחוקה" או לחלופין וועדה נפרדת "לחוק ומשפט", שתאפשר לוועדה המקורית להתמקד, אך ורק, בענייני החוקה.
אם החלוקה הדיכוטומית הזו לא תתבצע טען ד"ר בדר כי ברור מראש שהוועדה תזניח את חקיקת החוקה או שתזניח את החקיקה השוטפת.
מבחינת סדרי העבודה, עמדתו של ד"ר בדר הייתה כי נכון יהיה להתחיל בדיון על מבנה הפרקים, הנושאים שיכללו בחוקה ולגבש אותם בצורה שונה מזו שהוועדה עבדה עד כה על דבר החקיקה השוטף.
מבחינתו פיצול הוועדות הינו קריטי להצלחת התהליך: "ההבדל בין הקמת וועדה מיוחדת לעניין החוקה ובין אי-הקמתה, הוא ההבדל בין התקווה שנעשה משהו לבין התקווה שלא נעשה שום דבר" לדעת בדר "מגילת זכויות האדם והאזרח" חייבת להיות בעדיפות ראשונה.
על כך הוסיף והטעים כי "מגילת זכויות האדם והאזרח בצורה המסורתית, אני מספיקה לצרכי החברה הקיימת, ויש להוסיף גם פרק על זכויות האדם בחברה, על זכויותיו הסוציאליות של האדם".
חבר הכנסת, יזהר הררי לא אהב את הביקורת של בדר על ההחלטה שיזם, אותה השווה האחרון לשורה של אלים מיתולוגיים שהיו מרובי פנים.
בפרשנות שהעניק להחלטה אותה יזם הדגיש הררי כי חברי הוועדה אינה מבינים אותה באופן מדויק, ונימק את דבריו: "ההחלטה אינה אומרת שבמקום חוקה יוכנו חוקי-יסוד, אלא שהחוקה לא תוכן בבת אחת ותובא בתאריך מסוים בפני הכנסת, כי אם מוטל על וועדת החוקה, חוק ומשפט לא לחכות לגמר הצעת החוקה – כפי שרצתה לעשות וועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית – ולהביא לכנסת גם פרקים ממנה".
ח"כ הררי הוסיף כי "מתוך החלטת הכנסת ברור כי עלינו להכין חוקה אחת ולא חוקי-יסוד[...] אין לפרש כי הכוונה הייתה להכין 15 חוקים נפרדים, בלתי תלויים אחד בשני[...] כי אם זאת הכוונה, אז וועדת החוקה, חוק ומשפט גמרה את מלאכתה לפני שהתחילה בה".
יזהר הררי לא אהב כאמור את הביקורת של ד"ר יוחנן בדר על הצעתו רבת הפנים ובפתח דבריו אמר: "אני מצטער שלא הייתה לו הזדמנות לראות את יאנוס ואת האחרים" ועקץ בכך את בדר שאמר בפתח דבריו שחולשת החלטת הררי מתבטאת בכך "שכמו לא יאנוס, יש לה שני פנים וכמו לאל טריגלאב, שהיה אצל הסלאבים, יש לה שלושה פנים וכמו לסביאטוביד של רומי, יש לה אפילו ארבע פנים".
יאנוס הינו אל השערים וההתחלות, בעל שני הפנים (המביטים קדימה ואחורה במקביל); חודש ינואר מסמל את פתיחת השנה החדשה, אך גם את המועד להתבונן על השנה שחלפה. על פי המיתולוגיה היה האל יאנוס אחראי ל"תור הזהב" של המין האנושי; האל טריגלאב הינו אל מרכזי במיתולוגיה הסלאבית הקדמונית, שתואר כאל בעל שלושה ראשים המחוברים לצוואר אחד, השולט בשלושה עולמות (שמיים, אדמה ובשאול); סבטוביד (סביאטוביד) הינו אל בעל ארבעה ראשים המהווה מעין פנתיאון זעיר של ראשי האלים הסלביים.
ADIR A. BENYAMINI
Attorney at Law
כל הציטוטים מתוך: ישיבה כ"ז/2 של וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הראשונה (21.6.1950)
