תרבות הרייטינג/ אדיר בנימיני
עם פתיחת שבוע הספר מקונן אדיר בנימיני על תרבות הרייטינג שהשתלטה על הספרות הישראלית, והתגברות כמות "ספרי המטוס", שהפכו במרבית המקרים ערובה להצלחה.
לא קל להיות סופר בימינו; כמות הכותרים החדשים המודפסים מדי חודש היא אדירה והתחרות על "זמן המדף" בחנויות הספרים היא קשה וקריטית ביותר להצלחת הספר בטבלת הרייטינג. ירידה מהירה מידי ממדפי חנויות הספרים, יכול לשלוח את הספר לתהומות הנשייה מהר מהצפוי ולהוביל אותו למקום לא כל כך מזהיר, אל אחד המדפים הנדחים בספריות הציבוריות.
אם לא די בזאת, הוצאות הספרים לא ממש מתלהבות לקחת על עצמן את כל העלויות ואת הסיכונים בהדפסת ספר חדש; ועל כן, הסיכוי של הסופר הישראלי לראות משהו מפרי עמלו, תלוי לעיתים רבות בשאלה האם הספר פרץ את מחסום המהדורה השנייה והשלישית.
לא קל להיות סופר בימינו גם בשל הצורך להתמודד עם העולם התזזיתי, האינטרנטי, שבמרכזו עומד הצורך לסיפוק מיידי ומהיר, אשר בא על חשבון כמעט כל דבר שיש בו קצת עומק.
כבר מספר שנים שמלווה אותי תחושה די קשה בהגיעי לשיטוט סביב דוכני "שבוע הספר"; על הדוכנים השתלטו בשנים האחרונות ספריי הרומנים הרדודים ועטרי הרייטינג, המכונים גם בתואר המפוקפק "ספרי טיסה" או "ספרי מטוס", כרמז לכך שאינם דורשים מאמץ אינטלקטואלי מיוחד, או ריכוז גבוה ממי שקורא אותם. זה כנראה מה שמרבית קהל הקוראים בימינו דורש ולרמה הזו הוא כנראה ראוי.
מלבד מספר יחדי סגולה, בדמות עמוס עוז, א.ב יהושע, דוד גרוסמן ואחרים, נראה כי הערובה להצלחה של סופר בישראל של המאה ה-21, היא כתיבת רומן שמטרתו לקלוע לסף המשותף הנמוך ביותר.
הדיון סביב תרבות הרייטינג שצפה ועולה בימים אלה לקראת שבוע-הספר, החזירה אותי לדבריו של אחד המוחות המבריקים ביותר של המילניום הקודם, בעיניי אחד הענקים בדורו, אדם בעל יכולת ניתוח מדהימה של ההתנהגות של האדם בחברה האנושית וכוונתי להוגה הדעות הצרפתי הנודע, ז'אן ז'אק רוסו.
בספרו "הוידוים", מספר רוסו (שלא התפרנס מעולם מכתיבה), כיצד התלות של הכותב ברייטינג פוגעת ומכרסמת באיכות של יצירתו:
"שום דבר בעל עוצמה, שום דבר גדול אינו יכול להיוולד מעט שתפקידו לפרנס את בעליו. ההכרח, ושמא החמדנות, היו גורמים שאקדים מהירות לאיכות. אם הצורך בהצלחה לא היה מושכני מטה אל ביצת התככים, מן הסתם היה גורם שבמקום לכתוב דברי אמת מועלים הייתי כותב דברים שעשויים לשאת חן לפני ההמון, ובמקום להיות סופר מכובד, כפי שיכלתי להיות, הייתי נעשה גרפומן. לא, לא, תמיד הרגשתי שמעמד הסופר מקפח את כבודו ואת תהילתו אם הוא נעשה מקצוע. קשה מאוד לחשוב מחשבות נאצלות כאשר החשיבה משועבדת לצורכי פרנסה. אם מבקש אדם לומר אמיתות גדולות, אל לו להיות תלוי בהצלחתו" (הוצאת מאגנס).
נדמה לי שכל המוסיף גורע.
הכותב: אדיר בנימיני – חבר מועצת עיריית נתניה וחבר בדירקטוריון החברה לפיתוח ותיירות נתניה (חל"ת). בעל תואר שני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
עם פתיחת שבוע הספר מקונן אדיר בנימיני על תרבות הרייטינג שהשתלטה על הספרות הישראלית, והתגברות כמות "ספרי המטוס", שהפכו במרבית המקרים ערובה להצלחה.
לא קל להיות סופר בימינו; כמות הכותרים החדשים המודפסים מדי חודש היא אדירה והתחרות על "זמן המדף" בחנויות הספרים היא קשה וקריטית ביותר להצלחת הספר בטבלת הרייטינג. ירידה מהירה מידי ממדפי חנויות הספרים, יכול לשלוח את הספר לתהומות הנשייה מהר מהצפוי ולהוביל אותו למקום לא כל כך מזהיר, אל אחד המדפים הנדחים בספריות הציבוריות.
אם לא די בזאת, הוצאות הספרים לא ממש מתלהבות לקחת על עצמן את כל העלויות ואת הסיכונים בהדפסת ספר חדש; ועל כן, הסיכוי של הסופר הישראלי לראות משהו מפרי עמלו, תלוי לעיתים רבות בשאלה האם הספר פרץ את מחסום המהדורה השנייה והשלישית.
לא קל להיות סופר בימינו גם בשל הצורך להתמודד עם העולם התזזיתי, האינטרנטי, שבמרכזו עומד הצורך לסיפוק מיידי ומהיר, אשר בא על חשבון כמעט כל דבר שיש בו קצת עומק.
כבר מספר שנים שמלווה אותי תחושה די קשה בהגיעי לשיטוט סביב דוכני "שבוע הספר"; על הדוכנים השתלטו בשנים האחרונות ספריי הרומנים הרדודים ועטרי הרייטינג, המכונים גם בתואר המפוקפק "ספרי טיסה" או "ספרי מטוס", כרמז לכך שאינם דורשים מאמץ אינטלקטואלי מיוחד, או ריכוז גבוה ממי שקורא אותם. זה כנראה מה שמרבית קהל הקוראים בימינו דורש ולרמה הזו הוא כנראה ראוי.
מלבד מספר יחדי סגולה, בדמות עמוס עוז, א.ב יהושע, דוד גרוסמן ואחרים, נראה כי הערובה להצלחה של סופר בישראל של המאה ה-21, היא כתיבת רומן שמטרתו לקלוע לסף המשותף הנמוך ביותר.
הדיון סביב תרבות הרייטינג שצפה ועולה בימים אלה לקראת שבוע-הספר, החזירה אותי לדבריו של אחד המוחות המבריקים ביותר של המילניום הקודם, בעיניי אחד הענקים בדורו, אדם בעל יכולת ניתוח מדהימה של ההתנהגות של האדם בחברה האנושית וכוונתי להוגה הדעות הצרפתי הנודע, ז'אן ז'אק רוסו.
בספרו "הוידוים", מספר רוסו (שלא התפרנס מעולם מכתיבה), כיצד התלות של הכותב ברייטינג פוגעת ומכרסמת באיכות של יצירתו:
"שום דבר בעל עוצמה, שום דבר גדול אינו יכול להיוולד מעט שתפקידו לפרנס את בעליו. ההכרח, ושמא החמדנות, היו גורמים שאקדים מהירות לאיכות. אם הצורך בהצלחה לא היה מושכני מטה אל ביצת התככים, מן הסתם היה גורם שבמקום לכתוב דברי אמת מועלים הייתי כותב דברים שעשויים לשאת חן לפני ההמון, ובמקום להיות סופר מכובד, כפי שיכלתי להיות, הייתי נעשה גרפומן. לא, לא, תמיד הרגשתי שמעמד הסופר מקפח את כבודו ואת תהילתו אם הוא נעשה מקצוע. קשה מאוד לחשוב מחשבות נאצלות כאשר החשיבה משועבדת לצורכי פרנסה. אם מבקש אדם לומר אמיתות גדולות, אל לו להיות תלוי בהצלחתו" (הוצאת מאגנס).
נדמה לי שכל המוסיף גורע.
הכותב: אדיר בנימיני – חבר מועצת עיריית נתניה וחבר בדירקטוריון החברה לפיתוח ותיירות נתניה (חל"ת). בעל תואר שני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com
www.adir-b.com