שני עולמות נפרדים/ אדיר בנימינילפני מספר חודשים שמעתי מתושב נתניה המתגורר בצפון העיר (אדם הנמנה עם חסידיה הגדולים של ראש העירייה), כיצד הוא מקונן על המראה העלוב של הכניסה הראשית לעיר. הואיל ומרבית חבריו ובני משפחתו מתגוררים מחוץ לנתניה, הוא זוכה לביקוריהם חדשות לבקרים, ובמסגרת זו הוא הבחין בתופעה מדהימה לגבי המבקרים בעיר בפעם הראשונה. תחילה הוא כיוון את כל מקריו להגיע לביתו שבאזור פרדס-הגדוד דרך צומת נתניה. התגובות הראשוניות שקיבל עם הגיע האורחים אל סף ביתו היו קשות: "מה זה? באיזו עיר עלובה בחרת לגור? זה נראה כמו עזה..."
לאחר שתגובות מעין אלה החלו לחזור על עצמן, הוא עלה על "פטנט נהדר"; הוא פשוט מפנה את אורחיו אל ביתו דרך הכניסה הדרומית, צומת פולג בואך שדרות בן-גוריון. אף שמסלול זה פחות נוח ומסובך יותר לצורך הכוונת מבקרים לביתו, ה"טריק" הזה פשוט עבד בצורה מופלאה. תגובות האורחים המגיעים בפעם הראשונה לביקור בעיר פשוט מופלאות: "איזה יופי! זה נראה כמעט כמו פאלם-ביץ'... מזכיר לנו את קליפורניה... מדהים, באיזו עיר נפלאה אתה מתגורר". ממש כאילו מדובר בשתי ערים שונות.
נזכרתי בסיפור הזה השבוע, כאשר קולגה מהעבודה, הנמנה עם אותם "נתנייתים גולים", שיתף אותי אף הוא בתחושת אי הנוחות הגדולה שהייתה מנת חלקו, עת ביקש לארח אורחים מחו"ל למראה עליבותה של הכניסה המרכזית לעיר.
שנים על גבי שנים מדברים על תכניות לשיקום רחוב הרצל, שטרם יצאו מן הכוח אל הפועל. במיוחד יש לתת את הדעת לקטע שבין הקניון ובית המשפט עד אזור שדרות בנימין, זו הבניינים נראים זוועתיים במיוחד מבחינה חזותית. חבל, למשל, שטרם קרמה עור וגידים יוזמה לנסות לעודד במקום תכנית פינוי-בינוי. אם יש לדבר כדאיות כלכלית, אזי על העירייה לעודד אותה. אלו פניה של העיר, וזוהי החזית שרואה כל מי שמגיע מבחוץ לבית המשפט או לקניון.
הפערים בין שתי הכניסות לעיר מדהימים בעוצמתם; התלבטתי אם לתת לטור את הכותרת "בין שתי ערים" או "שני עולמות נפרדים", כפי שביטא זאת היטב הפיזמונאי המנוח, אהוד מנור, בלחן של מיקי גבריאלוב: "שני עולמות נפרדים הפוכים, מנוגדים ואין ביניהם שום דמיון".
לבסוף בחרתי באופציה השנייה, שכן ההבדל הוא כל כך חד וברור, והוא משקף פער של עולם ומלואו.
אדיר בנימיני
Councillor ADIR BENYAMINI Municipality of Netanya
www.adir-b.com
www.adir-b.com
