סה"כ צפיות בדף

יום שבת, דצמבר 11

ועדת מוהלים

ועדת מוהלים

היה זה, כמדומני, במהלך דיוני הכנסת השלישית, בעת התייחסות לועדה בכנסת שתפקידה היה לקצץ בתקציב מסוים, כאשר מצא לנכון אחד הח"כים לכנות ועדה זו בתואר "ועדת מוהלים". יו"ר הישיבה, חבר הכנסת בנימין מינץ, מסיעת פועלי אגודת ישראל, מיד התרעם ואמר כי "מכיוון שהמדובר הוא בחברי כנסת המכובדים על כולנו, אינני יכול לקבל מימרה זו, גם אם היא מעניינת מאוד לכאורה".

פתחתי באנקדוטה זו מתולדות בית המחוקקים שלנו, כהקדמה לכך, שבהשראת האירוע הזה כניתי לאחרונה, במסגרת התייחסות שנתתי לכתבה שפורסמה בעיתון "קול השרון", בנוגע לועדת פוליטיקאים, חברי מועצת העיר, אשר אמורים להתכנס ולדון כיצד לקצץ בהמלצות במסגנות הועדה בראשות מורי ורבי לתורת דיני העונשין, פרופ' דן ביין, שעסקה ברפורמה הדרושה בתעריפי הארנונה בנתניה.

כיניתי ועדה זו בשם "ועדת מוהלים", וציפיתי שאולי תעורר תגובה דומה לזו של ח"כ מינץ, אך מלבד מספר תגובות אוהדות דווקא של תושבים בפורום האינטרנטי של "קול השרון", לא נשמעה ולו מחאה פומבית אחת. זהו כנראה עוד סממן לדגרדציה שחלה היום במעמד הפוליטיקה בעיניי הציבור, ובמיוחד לרספקט שהפוליטיקאים נותנים לעצמם...

א.ב



 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law
 ----------------------
-----------------------------------------------------------

"כל העולה - פניו אל סולמו, אבל במרום שלביו - יפנה לו עורף.
ראשו כבר בשמיים והוא בז לשפל מדרגות בהן הגביה
".
[דמותו של ברוטוס מתוך מחזהו של ויליאם שייקספיר: יוליוס קיסר
(תרגום: נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד)]

יום שישי, דצמבר 3

איחוד מערך הכבאות בישראל

מערך הכבאות וההצלה בישראל – בעקבות אסון הכרמל/  עו"ד אדיר בנימיני

העובדה שבישראל נזכרים לפעול תמיד אחרי מעשה, היא בעיה ידועה; אפשר רק לקוות שבעקבות האסון הנורא בהרי הכרמל ישכילו סוף-סוף להוציא את מערך הכיבוי וההצלה מידי הרשויות המקומות, לטובת מערך כבאות ארצי לפי המודל בו פועלת המשטרה וגם מד"א.

אולי עתה ישכילו קברניטי המדינה ליישם את מסקנות ועדת גינוסר,  שהמליצה לפזר את כל רשויות הכיבוי הפועלות במסגרת הרשויות המקומיות ועל הקמת שירות כבאות וחילוץ ארצי.

עוד בטרם כובתה האש בכרמל, וכבר נשמעת ביקורת נוקבת כלפי הרשויות השונות, ובכלל זה כנגד שר הפנים, אלי ישי מתנועת ש"ס.

הביקורת החזירה אותי מספר שנים אחורה, לתקופה בה מלאתי את תפקיד יועץ שר הפנים, ובין השאר הייתי אחראי בלשכת השר על תחום הכבאות וההצלה. כל זאת, בעת כהונתו של שר הפנים, אברהם פורז (2003-2004).

על פי זהותו של מעסיקי לשעבר, ניתן להעריך שאינני נמנה על מעריציו הגדולים של שר הפנים הנוכחי, ובכל זאת אני סבור, בכל הכבוד הראוי, שהביקורת המושמעת כלפיו איננה הוגנת ואיננה מוצדקת כלל ועיקר, וזאת מהיכרותי את הנפשות הפועלות ואת המאמצים הכבירים שנעשו בעבר להוציא מהכוח אל הפועל את הרפורמה המתבקשת במערך הכבאות. אין לתלות את האשמה למחדלים על כתפיו של שר הפנים הנוכחי, המדובר במחדל מתמשך המתפרס על פני שנים רבות.

מערך הכבאות וההצלה בישראל מהווה כיום שירות מוניציפאלי וכפוף כאמור לשר הפנים, שהוא הגורם העליון האחראי לתפעולו. תחתיו פועלת נציבות הכבאות, המשמשת כמרכז ייעודי ומטה ארצי של מערך הכבאות בישראל. בראש הנציבות עומד נציב הכבאות הראשי המשמש במקביל גם כמפקח כבאות והצלה ראשי (בעבר היה אלה שני תפקידים נפרדים שאוחדו לאחד[1]). הנציבות היא למעשה הגורם האקזקוטיבי המנהל בפועל את מערך הכבאות באופן שוטף וכפוף כאמור ישירות לשר הפנים.

מערך הכבאות בישראל פועל ברובו באמצעות חוק איגודי ערים תשט"ו- 1955. ברחבי הארץ פועל מערך הכיבוי במסגרת 21 איגודי ערים לכבאות והצלה, ו- 4 מחלקות עירוניות המפעילות בסך הכל כ-400 רכבי כיבוי והצלה ומפעילות כ-1500 כבאים. ברחבי הארץ 25 תחנות כיבוי ראשיות (שברכזן פועלים משרדי האיגוד או המחלקה העירונית) ו-61 תחנות משנה המופעלות על ידי התחנות הראשיות על מנת להשיג פריסה רחבה יותר.

הרשויות המוניציפאליות מנהלות למעשה באופן משותף עם הנציבות את תחנות כיבוי האש. בראש איגוד הערים (יו"ר האיגוד) או המחלקה העירונית עומד איש פוליטי, חבר מועצת העיר המקומית, המנהל את האיגוד באופן שוטף.

ארבע ערים בישראל; ירושלים, תל-אביב, גבעתיים ורמת-גן הן היחידות המספקות את שירותי הכיבוי שלהן לתושבים באמצעות היותן יחידות ארגוניות של הרשות המקומית[2]. הכבאים שמועסקים על ידי רשויות אלה הם עובדי עירייה לכל דבר ועניין, ועל כן מצבם הוא באופן יחסי, הרבה יותר טוב מבחינת תנאי השרות, מחלק גדול של הכבאים הפועלים במסגרת איגודי הערים, שם לא תמיד משולמות המשכורות בזמן.

 הדבר נובע מכך שחלק מהרשויות השותפות לאיגודי הערים, מרגישות הרבה פחות מחויבות לאיגוד, ואינן מעבירות את חלקן התקציבי המלא או מעבירות אותו בזמן. תופעה זו הביאה לכך שחלק גדול מאיגודי הערים לשירותי כבאות צברו גירעונות גדולים, ומתקשים לשלם משכורות לעובדים בזמן ולתחזק כיאות את ציוד הכיבוי.

עם הקמת נציבות הכבאות וההצלה במשרד הפנים בסוף שנות ה-80, ומינויו של יעקב מרקוביץ כנציב בראשון, הרעיון שעמד בבסיס הקמת הנציבות היה שיהיה מדובר בשלב מעבר ראשון בדרך לחקיקה בכל הקשור להקמת מערכת כיבוי ארצית[3]. מאז התקבלו מספר החלטות ממשלה שלא יושמו בעניין זה, ואף הוכנה הצעת חוק בעניין.  כמו כן, הוקמו מספר ועדות במטרה לבדוק דרכים ליישום הרעיון, כאשר החשובה מביניהן היא ועדת גינוסר, אשר התמנתה במטרה לבחון את הדרכים להוצאת מערך הכבאות מהמערכת המוניציפאלית ולהפוך אותו לשרות ארצי.

ועדת גינוסר המליצה לפזר את כל רשויות הכיבוי הפועלות במסגרת המוניציפאלית בטרה להביא להקמת שירות כבאות וחילוץ ארצי, בראשות נציב בעל סמכויות פיקודיות על כלל המערך, במדרג סמכויות ופיקוד הדומה למשטרה ולשב"ס.

על פי המלצת ועדת גינוסר, בראש המערך החדש ימשיך לעמוד שר הפנים, למרות שלאחרונה ישנה מגמה שהתגבשה במשרד ראש הממשלה להעביר את מערך הכבאות לאחריותו של השר לביטחון פנים. תחת סמכותו של השר הממונה יפעל על פי המלצת הועדה, מפקדה ארצית בראשות הנציב.

אין לנו אלא לקוות שעתה, בעקבות האסון הגדול הזה, יהיה מי שיסיר את האבק מעל הדו"ח של ועדת גינוסר ויפעל ליישום המסקנות, ויפה שעה אחת קודם!


עו"ד אדיר בנימיני


[1]  איחוד התפקידים מעמיד בפני ממלא התפקיד המשולב בפני משימה דואלית שהינה לא תמיד פשוטה; מצד אחד לנהל את מערך הכבאות ולייצג את הכבאים, ומצד שני להיות הגורם המפקח על פעילותו ולבקר אותו, דבר שעלול ליצור מתחים פנימיים בתוך המערכת.
[2]  אבי הר-שגיא, האנציקלופדיה של העיריות בישראל (באר-שבע 1990) עמ' 68
[3]  שם, שם.




 ADIR A. BENYAMINI
 Attorney at Law 
http://www.articles.co.il/author/22748
----------------------
אם אתה רוצה שמשהו ייעשה כמו שצריך, אז עשה אותו בעצמך - נפוליאון הראשון בנופרטה

יום שבת, יוני 12

טור אישי: סמכויות אכיפה בתעבורה לפיקוח העירוני

פיקוח תעבורתי עירוני/ עו"ד אדיר בנימיני

הצעת חוק חדשה מטעמם של חברי הכנסת זאב ביילסקי וחמד עמאר, שמטרתה להביא לתגבור מערך האכיפה של חוקי התעבורה בתוך מרכזי הערים באמצעות פקחי הרשויות המקומיות, הונחה בחודש מרץ האחרון על שולחן יו"ר הכנסת (פ/2317/18 ).

מטרת ההצעה כפי שמציינים מגישיה הינה "לתגבר את מערכת אכיפת חוקי התעבורה בתחומי הרשויות המקומיות, ועל ידי כך להפחית את מספר תאונות הדרכים כמו גם להביא לצמצום הפגיעה בילדים ובקשישים, המהווים כשליש מסך כל הקורבנות בתאונות הדרכים. אכיפה מוגברת באמצעות פקחים של רשות מקומית, שנמצאים בכל מקרה ברחובות שבתחומי הרשויות המקומיות ונחשפים במסגרת עבודתם לעבירות תעבורה רבות, תסייע למערך הבטיחות בדרכים תוך ניצול משאבים קיימים, ללא תוספת עלות תקציבית".

היוזמים מציעים לתקן את הוראות סעיף 77 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), כך שיתווסף לו תת הסעיף הבא: "פקח מטעם רשות מקומית, שהוסמך לכך על ידי השר לביטחון הפנים (להלן - פקח עירוני), רשאי להפעיל סמכויות הנתונות לשוטר, לגבי עבירות תעבורה שקבע השר לביטחון פנים בהתייעצות עם השר, כדי לאכוף את הוראות פקודה זו והתקנות מכוחה בתחומי הרשות המקומית".

ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, בראשותו של עו"ד שי גלעד, דנה בהצעה וציינה כי המדובר ב"יוזמה מבורכת כדי להרחיב את האכיפה", בכפוף לכך, שפקחי הרשויות המקומיות יעברו לכל הפחות "הכשרה של שוטרים מתנדבים".

כשלעצמי, אף אני סבור כי המדובר ביוזמה מבורכת, אך יחד עם זאת, אני צופה קשיים רבים בדרך ליישומה בפועל, וזאת על רקע המבנה ההיסטורי של מערך העובדים ברשויות המקומיות, הכפופים לעוצמה הבלתי מבוטלת של ועד העובדים העירוני וההסתדרות.

בהיבט הזה נראת לי מעט נאיבית הקביעה המופיעה בדברי ההסבר לחוק כי החוק יסייע "למערך הבטיחות בדרכים תוך ניצול משאבים קיימים, ללא תוספת עלות תקציבית". ח"כ ביילסקי שעמד במשך שנים בראש עיריית רעננה, בקי ממני בעניינים מוניציפאליים, אך ככל שהדבר נוגע להתנסות האישית שלי בעיריית נתניה, אני חוזה שועדי העובדים וההסתדרות ידרשו תוספות שכר ושיפור תנאי העבודה של הפקחים העירוניים כתנאי לכך שתתווסף להם "מעמסה נוספת" בדמות רישום דו"חות תעבורה.

כעיקרון, כפי שציינתי, המדובר ביוזמה ברוכה, כבר כמה עשרות שנים שמשטרת התנועה נעזרת במערך שלם של אזרחים-מתנדבים, לצורך אכיפת עבירות תעבורה. לכן, אין שום סיבה שסמכויות שהוענקו לאזרחים מן השורה, לא יוענקו גם לפקחי הרשויות המקומיות, שהינם עובדי ציבור מן המניין.

אין ספק, ודבר זה יילקח בוודאי בחשבון, כי הדבר יאלץ את הפקחים העירוניים לבלות זמן בלתי מבוטל במסדרונות ובאולמות בתי המשפט לתעבורה, אשר אינם ממוקמים בהכרח בעיר בה מבוצעת האכיפה, להבדיל מבית המשפט לעניינים מקומיים הנמצא בקרבת מקום. יתכן שדווקא על רקע זה תגיע גם התנגדות מצדם של ראשי הערים ליוזמה החדשה.


עו"ד אדיר בנימיני
 ADIR A. BENYAMINI
Attorney at Law
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=672963


             עו"ד אדיר בנימיני ביחד עם עו"ד דוד גולן ועו"ד שי שדלצקי בשיחה על ענייני דיומא
 http://adirb10.wix.com/adirbenyaminilaw
----------------------
חוקים הם כמו חול, מנהגים הם סלע. חוקים אפשר לעקוף, ומעונש אפשר לחמוק, אבל הפרה גלויה של מנהג גורר עונש וודאי - מרק טווין