במרץ
2009 פרסמתי טוב בעיתון "השבוע בנתניה" עם הכותרת "האלופה
האמיתית".
כתבתי
אז בתום משחקי הליגה הסדירה (לפני משחקי הסיבוב השלישי) כי ההגינות מחייבת את
המסקנה שה"אלופה האמיתית" היא למעשה מכבי חיפה.
המסקנה
שלי אז נכונה ככל שהדבר נוגע להפועל באר-שבע דהיום (קצת מגוחך לקרוא את טענות מכבי
ת"א עם "אליפות עם כוכבית"). המסקנה מקורה למעשה בעובדה אחת פשוטה
ובסיסית והיא שהפועל באר-שבע ממוקמת במקום הראשון בטבלה, בתום שני סיבובים מלאים
של משחקי בית וחוץ.
קבוצת
כדורגל הממוקמת במקום הראשון לאחר שהליגה הסדירה למעשה הסתיימה - היא הקבוצה הטובה
בליגה. זהו העיקרון הבסיסי ביותר שקצת נשכח אצלנו לאחר שהתחילו להמציא כל מיני
פטנטים ברוח ה"אופנה החדשה" של "פלייאוף עליון"
ו"פלייאוף תחתון". שיטה כושלת אותה יישמה ההתאחדות בראשית שנות ה-90
בדיוק כמו "הסיבוב השלישי" הבלתי שוויוני שקיים שהיה קיים בשנת 2009.
