סר האמפרי מגיע

סר האמפרי מגיע לביקור במועצת העיר/ אדיר בנימיני

לאחרונה מתחזקת אצלי התחושה שנבחרי הציבור שלנו, שקבלו את המנדט מהציבור על מנת לייצגם ולקבל עבורם את ההחלטות, די מנטרלים ומבטלים את עצמם מרצון. 

מי שקובע בפועל את המדיניות הם הפקידים הבכירים, בעיקר אלה העוסקים בתחום הכספים. בשנות ה-80 כיכבה תוכנית הטלוויזיה הבריטית המצליחה, "כן אדוני השר". 

הסדרה עקבה אחרי פעילותיו של שר בממשלה הבריטית, שכל ניסיונותיו לקדם את מדיניותו, נבלמים שוב ושוב על ידי הפקידות המשרדית בראשות המנכ"ל הבלתי נלאה סר האמפרי. הסדרה ההומוריסטית עוקבת בעליצות בעיקר אחרי הצלחותיו של הצוות המקצועי במשרד, לסכל בעקביות מעוררת קנאה כל רפורמה או שינויים בעבודת המשרד אותם יוזם השר. במישור הארצי, ניתן למצוא אותו למשל באגף התקציבים במשרד האוצר, שם מתקבלות ההחלטות התקציביות המשפיעות במישרין על מדיניות הממשלה. משרד האוצר, חולש היום כמעט על כל משרדי הממשלה, והשרים לא יכולים אפילו להוציא שקל אחד מהתקציב המשרדי ללא חתימת חשב המשרד הממונה על ידי האוצר וכפוף אל שר האוצר ולא ישירות אליהם. 

המצב בעיריית נתניה לא שונה בהרבה. בזמן האחרון אני מוצא את "סר האמפרי" כמעט בכל מקום בו אני מסתובב במסדרונות העירייה. נבחרי הציבור במועצת העיר מוותרים כמעט מראש על כל ניסיון להשפיע על המדיניות, ונוהגים לאמץ בלי להניד עפעף את המלצות האגף המקצועי בעירייה, ממש כאילו שמדובר בתורה משה מסיני. כל ניסיונותיי להזכיר לעמיתי במועצת העיר כי בחרו בנו על מנת שנפעיל שיקול דעת, ולא כדי שנפעל כמו טייסים אוטומטי, נתקלים בקירות אטומים. הדבר בולט במיוחד בתחום הכספים. כזכור ועדת הכספים הזמנית שמונתה מיד אחרי הבחירות, ישבה על המדוכה במשך 3 ערבים עד השעות המאוחרות של הלילה, רק כדי לאשרר בסופו של דבר את המלצות הגזברות כפי שהוגשו מראש. הדבר חזר על עצמו גם לקראת ההצבעה על תקציב 2005, עם חריג אחד, דני בשארי מהמפד"ל, שגילה גדלות נפש והצביע נגד התקציב. 

הדבר חזר על עצמו פעמיים, השנה ובשנת התקציב הקודמת כאשר ועדת הכספים ומועצת העיר, הצביעו בעד צמצום גורף וקיצוני של ההנחות בארנונה עבור נכסים ריקים שאושרו כבר בצו המיסים. בהצבעה על הצו לשנת 2005 הצוות המקצועי באגף הגזברות והממונים על הכנסות העירייה עמדו בתוקף על שלהם וסירבו באופן גורף לכל הצעה שהעליתי להגדלת שיעור ההנחות. יש לציין כי בכל מה שקשור להנחות בארנונה לנכסים ריקים יש לחברי מועצת העיר שיקול דעת ויכולת להגדיל את ההנחות, ולמנוע את התענוג המפוקפק של תושבים לשלם מס על נכס שבבסיסו עומד ריק. אולם שיקול הדעת ממש לא הופעל, ברגע שהצוות המקצועי אמר "נייט", חברי המועצה מהקואליציה אימצו אותו בלי למצמץ אפילו לשנייה והצביעו נגד ההצעה להגדלת ההנחות. 

במהלך מספר ישיבות מועצה עולים בראשי שוב ושוב ספקות לגבי השאלה מי נבחר באמת לנהל ולקבל את ההחלטות עבור התושבים; האם זה האגף המקצועי או נבחרי הציבור? באופן שהדבר מתנהל כיום בעיריית נתניה, מי שנבחר למשימה היא הפקידות העירונית הבכירה, ולא חברי מועצת העיר המשמשים כמעט כמו חותמת גומי על המלצותיה. יותר מ-50 שנה אחרי המנדט הבריטי, ניתן לומר כי סר האמפרי בגרסה הישראלית נחת בארץ הקודש ומנהל כאן את העניינים.