בתחילת המחצית השניה של שנת 2020 נסגר "קפה דה-מרקר"; היה זה בלוג ישראלי שני שנהגתי להעלות בו תכנים אשר סגר את שעריו. הראשון היה "ישראלבלוג" בנענע-10.
ל"קפה דה-מרקר" הגעתי בהמלצתו של חבר יקר מימי האוניברסיטה העברית, קובי כהן, היה זה עודד אותי להירשם לבלוג, כשהוא עצמו החל לכתוב שם: "אולי תמצא שם גולשים שיש להם עניין במה שיש לך לומר", אמר לי.
הפוסט הראשון שלי עלה שם ב- 28/07/2007 והתייחס לכישלון הרגולציה בכל הנוגע לשידורי הספורט בתשלום. משם המשכתי לכתוב כמעט על כל נושא בו מצאתי עניין ונחשפתי לכותבים רבים אחרים. חלק מתכנים שהעליתי זכו לחשיפה רחבה של אלפי קוראים.
תרבות הבלוגרים שמאוד חזקה בארה"ב לא באמת התרוממה בישראל. להבדיל מן הנעשה בארצות שמעבר לים, "פייסבוק" לא הנחיתה שם על תרבות זו מכה ניצחת כמו שקרה אצלנו. כאן נדמה שכל השיח עבר לרשתות החברתיות.
תוכן שנראה היה לי כראוי לשמירה, אכן נשמר, השאר איננו עוד.
מעיון בתוכן שנשמר מאז מצאתי פרסום משנת 2010 אז כתבתי בהרחבה על ששת הסרטים האהובים עלי ביותר באותה העת:
"חומות של תקווה" (The Shawshank Redemption)
"החשוד המיידי" (The Usual Suspects)
"רב מכר לרצח" (A Murder of Crows)
"סיפורו של ויל האנטינג" (Good Will Hunting)
"בחורים טובים" (A Few Good Men)
"בן דודי ויני" (My cousin Vinny)
במקרה אחר כתבתי באזור שנת 2015 על התופעה הנפוצה אצלי לקרוא כמה ספרים במקביל... הכול בהתאם למצב הרוח.
כתבתי כך: "בעת האחרונה סיימתי לקרוא את "הסכנות שבהתנהגות נלוזה" של דה-בלזק, "סיפורי מר קוינר" של ברטולד ברכט, "מכתבים פרסיים" של מונטסקייה, "קנדיד" של וולטר, "הדיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליויוס" של מקיאוולי, "ולא נותר אף אחד" של אגתה כריסטי, "אלטנוילנד", "הרוזן לוקנור" של חואן מנואל, "הדמוקרטיה באמריקה" מאת אלכסיס דה-טוקוויל ו"הנאומים הגדולים" של וינסטון צ'רצ'יל.
כמה שנים מאוחר יותר, פרסמתי עוד פוסט (אחד האחרונים לפני סגירת הפלטפורמה) בנושא, וכתבתי על הספרים נוספים אותם סיימתי לקרוא ומה הייתה דעתי עליהם: "דיפלומטיה" מאת הנרי קיסינג'ר. סטפן צווייג "מכתב של אלמונית", פנחס שדה "היומנים", "הפונדק האדום" אונורה דה בלזק. סטפן צוויג "העולם של אתמול", וולטר "מסה על הסובלנות", "המפקד" יעקב מרקוביצקי, שטפן צוויג "נובלת השחמט", יורם שחר "כבוד, חירות ועמל-ישרים", אונורה דה-בלזק "המיסה של האתאיסט" ושטפן צוויג "מנדל של הספרים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה