"ירח" (אלבום) / שלמה ארצי
עו"ד אדיר בנימיני
בזיכרוני הראשון, כמאמר השיר הנושא באלבום, כשקראתי לראשונה בעיתון על הופעת אלבום חדש מאת שלמה ארצי, הדבר הראשון שצד את עיניי היה העיצוב המדהים של העטיפה. עוד לפני שהאזנתי לשיר אחד, עטיפת האלבום כבר שבתה אותי.
"ירח" הוא האלבום ה-19 של הזמר והמוזיקאי הישראלי, שלמה ארצי, שיצא לחניות בשנת 1992.
העטיפה כוללת צילום חלקי של ארצי, כלב נובח ועל רקע שמיים בהירים את "דיסקית פיוניר". זהו לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 (ששוגרה במרץ 1972) ופיוניר 11 (שוגרה באפריל 1973).
זכור לי היטב שלא רכשתי את האלבום ממש עם צאתו. הייתי עדיין תלמיד תיכון עם תקציב מוגבל לרכישת אלבומים, ובאותה תקופה נאלצתי להיות מאוד בררן. חברות התקליטים לא הקלו עלינו וגבו מחירים גבוהים על דיסקים. 59 שקלים היה המחיר הסטנדרטי. אינני יודע לחשב כמה זה היה שווה היום, אך על פי החישוב של אחת מאפליקציות ה-AI, הסכום הזה הוא שווה ערך ל-180 ש"ח בימינו. הייתה לנו אז דילמה אמיתית לגבי איזה דיסק לרכוש ועל איזה דיסק לוותר.
"ירח" היה האלבום הראשון של שלמה ארצי שרכשתי, וזו כנראה באמת פונקציה של גיל. ההחלטה נולדה לאחר שבת-דודתי, גילית בר, שכפלה עבורי קלטת מתוך הדיסקים של "האוסף המשולש" שהיו ברשותה. "ירח" היה לדעתי גם האלבום הראשון שרכשתי מאת אומן-יוצר ישראלי כלשהו. עד אז היו ברשותי רק אלבומים שמקורם מחו"ל. נורא הרגיז אותי שעטיפת האלבום בדיסק הייתה הפוכה (בגלל כיוון הקריאה של השפות השמיות ובכלל זה השפה עברית). סברתי שנוצר הרגל מסוים שצריך להתמיד בו, ולכן פירקתי כאן ובכל מתקן דיסק של אלבום ישראלי בהמשך, והפכתי החלק הפנימי, כך שיפתח מצד שמאל לימין.
הרכישה בוצעה בערך שנתיים אחרי צאת האלבום בתחנה המרכזית "החדשה" בתל-אביב, בקומה השישית בה היו אז הרבה מאוד חנויות שמכרו דיסקים. כמובן שהיה חשוב לי לוודא שמדובר בדיסק מקורי ולא צרוב. לא זכור לי מדוע לא ביצעתי את הרכישה בחנות הדיסקים הגדולה בקומה הרביעית של התחנה המרכזית החדשה דאז "סופר זאוס". אולי כי לא היה להם את הדיסק במלאי או שרציתי לחסוך בזמן, שכן קו האוטובוס לנתניה, יצא מאחד הרציפים בקומה השישית. התכנון האדריכלי של התחנה היה כל כך מסורבל, שזו הייתה ממש טרחה לאתר את המדרגות המתאימות על מנת לרדת ולעלות שם במדרגות.
באלבום ישנם כמה וכמה שירים נפלאים: "כמו אז", ירח", "ואלס בחמש ושלושים", "תגידי", ו"קצת משונה שלא נשארת". השיר האהוב עלי ביותר היה "כמו אז". התחברתי אליו מאוד למרות גילי הצעיר. במיוחד לפרץ הנוסטלגיה והעיסוק בעבר, שעושה היוצר בשיר הזה. אפשר לשער כי השקיעה במחשבות לתוך העבר לימדה על תחושות שליוו את היוצר בהווה, באותה נסיעה שיעדה אינה נחשף בשיר, אך מצטייר כנסיעה משותפת ברכב המשפחתי.
שלמה ארצי כתב והלחין את כל השירים באלבום בהפקתו המוזיקלית של יהודה עדר, לאחר מספר אלבומים בהם שיתף פעולה עם לואי להב. האלבום זכה להצלחה מסחררת. יותר מ-100 אלף עותקים נמכרו (פלטינה כפולה), והיה לאלבום השני הנמכר ביותר של שלמה ארצי עד אז, אחרי 'לילה לא שקט'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה