אמת עמוקה לעומת אמת טרוויאלית בשיח הציבורי
עו"ד אדיר בנימיני
לעתים רבות כאשר מתקיים שיח פרלמנטרי על הנוכחים להכריע בין שתי עמדות; ההנחה האנושית הרווחת היא שבכל ויכוח שכזה, יש צד אחד שצודק וצד אחד שטועה. במציאות, אין הנחת יסוד שגויה מזו.
לעתים לא מעטות, העובדה שיש אמת בעמדת מצדדי צד א' בפולמוס (והצדק לכאורה עומד לצדם), אינה אומרת בהכרח שמצדדי צד ב' טועים.
כאן נכנסת ההבחנה בין "אמת עמוקה" לעומת "אמת טרוויאלית".
על מנת לפשט את הטיעון אתן דוגמאות פשוטות וקלות להבנה; "אמת טרוויאלית" היא כזו שההיפך ממנה זו שטות מוחלטת. לדוגמא: לטעון ששחור זה לבן או שעכשיו יום באמצע הלילה.
"אמת עמוקה", המאפיינת פולמוסים פוליטיים וציבוריים רבים (לא כולם), היא כזו שגם ההיפך ממנה זו גם אמת. לדוגמא: אדם אחד יכול לטעון כי "החיים הם נפלאים ויפים" ולעומתו יכול להתייצב אדם אחר ויטען כי "החיים הם קשים, מאתגרים ומלווים בהרבה מאוד מהמורות". שניהם יהיו צודקים מנקודת מבטם. החיים יכולים להיות נפלאים עבור אדם אחד וקשים ומאתגרים עבור אדם אחר. זו דוגמא ל"אמת הטרוויאלית".
ואם כבר עסקינן בשיח ציבורי-פרלמנטרי, אני נוהג להיזכר רבות בדבריו של ח"כ ישראל גורי (אביו של המשורר חיים גורי), שאמר את דברי המופת הבאים מעל בימת הכנסת: "כל דיון ציבורי נועד לו, לפי עניות דעתי, תפקיד מחנך[...] אחד התנאים לכך - שהמשתתפים בו פיהם ולבם יהיה שווה. הייתי שרוי בהרגשה כי הצד החינוכי בדיון נפגם קשה. ואת הרגשתי זו הבאתי לידי ביטוי מעל במת הכנסת".
עו"ד אדיר בנימיני
ADIR A. BENYAMINI
Attorney at Law
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה