מדיניות תכנון הערים המודרנית מצדדת בשיתוף הציבור בהליכי התכנון והבניה; נדמה כי בעיר נתניה, בכל הנוגע למדיניות להמשיך ולנעול את שערי דיוני הועדה המקומית לתכנון ובניה בפני הציבור, טרם הפנימו עד הסוף את המגמות החדשות. החשש הגדול אותו מונים המתנגדים להפיכת ישיבות הועדה לפומביות, נובע מכך שבפועל לא "הציבור" בכללותו יגיע לצפות בדיוני הועדה, אלא רק האינטרסנטים ונציגי היזמים השונים. על פי מצדדי גישה זו, יתכן ובמהלך הדיונים יתקשה חבר מועצה כזה או אחר להתבטא בחופשיות כנגד תוכנית בניה מסוימת, כאשר היזם או נציגים מטעמו נמצאים באולם הישיבות.
אינני מקבל גישה זו; כל זאת, מכיוון שלהשקפתי כל נבחר ציבור בכלל וחבר מועצה בפרט, צריך להיות מוכן להביע את עמדותיו בפומבי ולא להסתתר מאחורי דלתיים סגורות.
אכן, אין לכחד כי מרבית תושבי נתניה (מלבד תושבי קריית השרון), אינם אקטיביסטים מטבע ברייתם, ומן הסתם סביר כי מרבית התושבים לא יגלו עניין מיוחד בישיבות הועדה המקומית.
אולם, למרות זאת אני סבור כי יש יתרון בפתיחת השערים, כאופציה גם עבורם. נתקלתי בלא מעט תושבים שלא הבינו את החשיבות של הבחירות המקומיות, עד לרגע הגיעו לוועדה המקומית כדי להתנגד לפרויקט הבניה העתיד להיבנות ליד החלון של הבית שלהם. רק אז חלק לא קטן הבין שקיימת זהות מלאה בין חברי מועצת העיר, לבין חברי מליאת הועדה המקומית. אני מאמין שאם אותם תושבים הבאים להתנגד לאותה תוכנית בניה הקרובה ללבם יורשו להיכנס למליאת הועדה ולשמוע את הדיון בעניינם, לגלות מי הם אותם חברי מועצה המייצגים את האינטרס שלהם ומי תומך באינטרסים של יזם, לדבר זה יהיה ערך מחנך שימריץ אותם להגיע לקלפי בבחירות הבאות למועצת העיר.
אנשי הציבור האנגלים, ג'ימס מיל וג'רמיה בנתאם, יסדו לפני כמה עשרות דורות את "אסכולת התועלתניות", המדברת על כך שמה שמניע בסופו של דבר את האדם, זו התועלת האישית שלו. אני משוכנע כי לאחר שתושבי העיר ייווכחו במו ענייהם מי פועל לטובתם ומי הוא משרתם של אדונים אחרים, הרי שידעו להפיק מכך את הלקח הנכון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה